הילד מגטו וילנה

מי היה הילד המסתורי שהחליף את ספרי התורה בוילנה בחג הסוכות הראשון שאחרי השואה?
הגדל

מי היה הילד המסתורי שהחליף את ספרי התורה בוילנה בחג הסוכות הראשון שאחרי השואה? 

 

חג הסוכות של שנת תש"ו היה אחד העגומים ביותר שידעו יהודי וילנה מעודם. מלחמת העולם השניה הסתיימה חודשים ספורים קודם לכן, וכאשר התפזרו ענני המלחמה התגלתה השואה בכל זוועתה. הקהילה המקומית הושמדה כמעט כליל והשרידים המועטים שנותרו התקבצו כדי לקיים את תפילת החג בין הכתלים המפויחים של בית הכנסת הגדול מהם עדיין נדפה צחנת השריפה האיומה שכילתה את כל תכולתה.

 

המתפללים אספו שברי רהיטים מפה ומשם וארגנו תפילה מאולתרת  בבית הכנסת ההרוס. הייתה זו תפילה רצופה כאב וסבל. קומץ המתפללים שזכר את התפילות בזמנים היפים לא יכול היה לשאת את הניגוד המשווע עם ההרס והחורבן ונתן את קולו בבכי קורע לב. התוגה העמיקה עוד יותר בהגיע חג שמחת תורה. ביום זה רוקדים שבע הקפות עם ספרי התורה כדי לחגוג את סיום קריאת התורה ותחילתו של מעגל לימוד חדש. אבל הפעם לא היה עם מי ועל מה לחגוג: ארון הקודש עמד ריק ומנותץ, כל ספרי התורה שהיו בו נתלשו ביד זדונית והביו למאכולת אש.

 

ואז בתוך הנהי והעצב נשמע לפתע קול חדש, קולו של חייל רוסי צעיר, יהודי שלחם בקרבות הקשים ביותר ועתה ביקש להסתופף בחג בחיק אחיו היהודים. "יהודים, שמחת תורה היום, מצווה לרקוד ושמוח ולעשות הקפות".

 

"אבל עם מה נרקוד? הלה כל ספרי התורה הושמדו?", באה התשובה הנכאה.

 

לרגע נאלמו המילים מפיו של החייל ואז הבזיק במוחו רעיון גאוני. הוא ניגש במהירות לילד יהודי קטן שעמד בירכתי בית הכנסת, ילד שבאופן פלאי שרד את כל מאורעות השואה ואיכשהו נותר חי. אולי זה היה הילד היהודי היחיד בכל וילנה.

 

החייל תפס את הילד הניף אותו על כתפיו ואז זעק בהתרגשות: "יהודים, זהו ספר התורה שלנו, זהו ספר תורה שאינו כתוב על גוויל וקלף אלא ספר תורה חי, ההוכחה הניצחת לכך שנצח ישראל לא ישקר ועם ישראל יחיה לנצח נצחים!".

 

המראה הצית זיק של תקווה בעיניהם הכבויות של הניצולים. לא חלף זמן רב ועשרות יהודים לבושי סחבות, פניהם מיוסרות אך על פניהם שפוכה נהרה רקדו בכל עוז, רוקדים ומחזיקים בילד היהודי הקטן, בספר התורה החי.

 

הסיפור המרגש הזה הגיע לאוזני מוסיקאי יהודי מוכשר בשם אייבי רוטנברג שביסס עליו שיר נוגע ללב. במשך שנים רבות לא היה ברור האם מדובר במעשה שאכן אירע או שמא היה זה משל יפה ותו לא. לאחרונה התברר שהסיפור הוא לא רק אמיתי אלא ששמותיהם של שני המעורבים בו – הילד היהודי והחייל הרוסי – ידועים ושניהם בין החיים.

 

מתברר שהחייל הרוסי, אריה גולדמן שמו, היגר לאחר המלחמה לארה"ב, למד בישיבה ונעשה רב של קהילה חשובה באמריקה. היום הוא בן 91 אך עודנו צלול וערני ומקפיד על לימוד התורה בכל יום. סיפורו של הילד היהודי מרתק לא פחות. מסתבר שזהו אייב פוקסמן, נשיא הליגה למניעת השמצה, ארגון אמריקאי מפורסם הפועל נגד האנטישמיות.

 

כאשר אברהם הקטן היה בן שנה שלחו אותו הוריו להסתתר אצל מטפלת גויה. המטפלת שהייתה קתולית אדוקה הגנה עליו מפני הנאצים אך גם לימדה אותו לשנוא יהודים עד כדי כך שהוא היה יורק בכל פעם שראה יהודי!

 

באופן פלאי ניצלו הוריו של אברהם ובשובם לוילנה אספו את בנם הקטן מהמטפלת ששמרה עליו. האב, שרצה לשוב ולקרב את בנו לחיים היהודים בלי לגרום לו זעזוע נוסף, הגה רעיון פיקחי. הוא החליט להמתין ולקחת אותו לבית הכנסת רק ביום 'שמחת תורה' הידוע באווירה העליזה והנחמדה השוררת בו. וכך קרה שאברהם הקטן, אוד מוצל מאש, נכח בבית הכנסת בשעה שאריה גודמן, החייל הרוסי שחזר מהמלחמה, תפס אותו בידיו ורקד איתו את ריקוד התורה.

 

היום אייב פוקסמן מתגורר בארה"ב ושומר תורה ומצוות, עדות לכך שהתורה לא תישכח מפי עם ישראל וגם אחרי כל הצרות והרדיפות קול התורה לא יפסק לעד. 

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד