תורה שלמדתי באף

בין שרידי מגילה שהשתמרה במערות קומראן לספר תורה שהוברח מתערוכת הגסטפו בקרלסרוה, הבין אליעזר גרינצוויג שגורל ספרי הנצח ועם הנצח אחד: גווילין נישרפים אותיות פורחות; גווים מוכים, נשמות עולות.
הגדל

בין שרידי מגילה שהשתמרה במערות קומראן לספר תורה שהוברח מתערוכת הגסטפו בקרלסרוה, הבין אליעזר גרינצוויג שגורל ספרי הנצח ועם הנצח אחד: גווילין נישרפים אותיות פורחות; גווים מוכים, נשמות עולות. אבל לסיפור הזה יש סוף טוב- ספרי התורה, המגילות ותשמישי הקדושה האצורים ב'מוזיאון וולפסון' כותבים את הסיפור שלנו, האומה היהודית, ואת ההישרדות המופלאה, מאז ימי מתן תורה, בניגוד לכל הסיכויים.

 

 

"הנה, תראה את הגווילים האלו", מנופף שמאי קינן בזרועותיו כפי שהוא נוטה לעשות ברגעים של התרגשות. "כשעומדים לידם אפשר להרגיש בצורה מוחשית את גבורת הרוח של עם ישראל".

 

אנחנו עומדים ב'חדר וילנה', אחד משיאי הביקור במוזיאון 'היכל שלמה' בירושלים. זה עתה חצינו מסדרון ארוך וחשוך, מצופה כולו בלוחות מתכת כהים, שנועד להשרות עלינו אווירה של בונקר. מיד לאחר מכן מוצאים את עצמינו באולם שקירותיו מכוסים בספרים- ספרים גדולים וספרים קטנים, ספרים עבים וספרים דקים, ספרים ישנים וספרים שכריכותיהם מתפוררות מזקנה, ספרים שלמים וספרים בלויים.

 

מדף רודף מדף, ארון נשען על ארון. העין נמשכת כלפי מעלה, לעבר הפינות החשוכות של האולם. גם מתוכן מבצבצות במטושטש בבואותיהם של עוד מדפי ספרים. ספרים למאות ולאלפים מקיפים אותך מכל עבר. חלקם עומדים זקופים, אחרים שוכבים על צידם. ערמות-ערמות של ספרים בכל פינה אפשרית.

 

האפקט פנטסטי, כאילו נשאבת לתוך עולם רוחני נשגב שאין בו דבר זולת גווילים ואותיות. האווירה בחדר כבדה. אטמוספירה של היסטוריה יהודית לדורותיה. האורות עמומים. "כאן אנו עומדים בסוד כבשונו של הרוחני של עם ישראל", אומר קינן בקול נמוך ודרמטי. הוא מניף שוב את ידיו בתנועה רחבה שנועדה להקיף את כול הכתלים וגם את התיקרה. "מה שאתה רואה סביבך הוא סוד הנצח של עם ישראל. כל הגלויות וכל הרדיפות יכלו לפגוע רק בגוף, במעטפת החיצונית של הספרים, לא בתוכנם. גווילין נישרפין אבל אותיות פורחות".

 

הוא מצביע על מדף מואר ליד הכניסה. "בין עם ישראל לתורה קיים קשר בל יינתק שנשמר בכל תנאי ובכל מצב. הגמרא שאתה רואה שם היא דוגמא מופלאה לכך". במבט ראשון נראה עמוד השער סטנדרטי וככל גמרא מאז האלמנה והאחים ראם. מבט מעמיק יותר מסגיר משפט קצר שמקופלת בו גבורה יהודית בלתי נתפסת: "נדפס בחלק האמריקאי של אשכנז עבור האודים המוצלים מאש, שרידי החורבן הגדול". איור קטן משלים את התמונה. רואים בו את הצריפים האופייניים של מחנות הריכוז, גדרות תיל ומגדלי שמירה וממש בקצה את ארובות הכבשנים.

 

"אתה מסוגל להבין את זה?", אומר קינן בעיניים נוצצות. "עוד לא התפזר עשן הכבשנים ומ השמעניין את היהודים האלו הוא להדפיס ש"ס חדש במקום כל הש"סים שעלו בלהבות ולהמשיך את הלימוד בדיוק במקום שנעצר. הייתי רוצה שכל יהודי ירא האת הגמרא הזו במו עיניו".

 

פריט עתיק המוצג בצידו האחר של החדר היא פיסת קלף שרופה ומפוייחת שנמצאה במערות קומראן. על הקלף העתיק המוחזק בתנאי שימור מיוחדים ניתן לזהות כתב דהוי. זהו שריד של מגילת איכה שנכתבה על ידי יד יהודית לפני למעלה מאלפיים שנה- העותק הקדום ביותר ממגילה זו שהגיע לידינו. המגילה נשרפה אבל עם ישראל חי.

 

ש"ס מהדורת ברגן-בלזן בצד אחד, מגילת איכה מקומראן בצד השני ובאמצע רבבות ספרים שנכתבו, נרשמו, הועתקו והודפסו בכל מקום שתלאות הגלות הובילו אליו את עם ישראל. מסלול של אותיות המוביל מהר סיני אל הנצח.

 

"זהו הסיפור שלנו, הסיפור של עם ישראל. כאן אנחנו עומדים מול הפריטים שממחישים בצורה חווייתית את הסיפור הזה. מאחורי כל פריט שמוצג מסתתר סיפור יהודי מרתק. למבקר לא נותר אלא לצעוד בעיקבות הסיפורים האלו ולהתחבר למורשת האבות".

 

שמאי קינן הוא המנהל הנמרץ והתוסס של 'המוזיאון לאומנות יהודית ע"ש וולפסון', השוכן בבניין 'היכל שלמה'. ירושלמים מכירים היטב את המבנה ההדור בעל הכיפה שאכסן במשך שנים את משרדי הרבנות הראשית. מעטים מכירים את שכיות החמדה היהודיות הגנוזות בו עד היום. אחרי שעולים שלוש קומות, מגיעים בסופו של גרם מדרגות לולייניות לעולם מרתק של יודאיקה יהודית. זהו מוזיאון סולידי ומאופק, לא מהסוג שמכריז על קיומו בקולות וצלצולים. ובכל זאת, שווה להעפיל שלוש קומות ולשלם את דמי הכניסה הצנועים.

 

החנוכיה יצאה מהמרתף (בזכות פילנתרופית גויה משוודיה)

 

"מה אתה רואה שם?". מצביע קינן לעבר חנוכיית פליז ענקית הניצבת בפינת אחד החדרים. תשומת ליבי נמשכת לנשר הניצב במרומי השמש, כנפיו המתכתיות פרושות לרווחה. מבט מקרוב מגלה נשרים החקוקים גם סביב בסיס החנוכייה.

 

"הנשר הדו-ראשי הוא סמל השלטון הפולני", מסביר קינו. "החנוכייה שלפניך ניצבה במרכז בית הכנסת 'טלומצקה' בוורשה. ערב הכיבוש הנאצי, הספיק רב הקהילה לפרק את החנוכייה ולהטמין את חלקיה במקום נסתר תת קרקעי. בהמשך הצליח הרב ליצור קשר עם השגריר הפולני בשוודיה וביקש ממנו להפעיל את קשריו כדי למצוא קונה לחנוכייה, כשהתמורה שתתקבל תשמש לממן את בריחתם של יהודים מוורשא.

 

"בסופו של דבר, נמצאה פילנתרופית גויה בשם מרגרט ונר-גרן משטוקהולם שהסכימה לשלם סכום גבוה מאוד לקהילה היהודית בוורשא תמורת הבטחה שאחרי המלחמה, אם תמצאנה המנורות במחבוא, הן תישלחנה אליה".

 

הכסף סיפק חבל הצלה למאות יהודים שברחו בזרתו מוורשה. החנוכיות הנסתרות התגלו בשנות הששים בפולין ונמסרו לידי ונר-גרן, שהחליטה שהמקום המתאים ביותר עבורן הוא ב'מוזיאון ולפסון' בירושלים.

 

סיפורים דומים מלווים כל פריט אחר במוזיאון: תשמישי קדושה שהתגלגלו מכל קצוות העולם היהודי, פריטי לבוש יחודיים  שמקופלים בהם פרקים היסטוריים עלומים ואפילו אוסף של בתי כנסת מיניאטוריים מכל רחבי העולם שנבנו בדייקנות מגפרורים. אבל גולת הכותרת של המוזיאון היא ללא ספק, אוסף ספרי התורה המצוי בה. כל ספר וסיפורו הייחודי.

 

הספר נגנב מהתערוכה  (דרך מרתפי הגסטאפו בקרלסרוה)

 

בשנת תרצ"ז צעד יהודה לובל ברחובות העיר הגרמנית קרלסרוה ועיניו במודעה שעוררה את תשומת ליבו. הגסטפו הודיעה על קיום מכירה פומבית לרכוש ולחפצי אומנות שהוחרמו מיהודים בכל חבל באדן. לובל שם את נפשו בכפו ונכנס לראות את הפריטים המוצגים למכירה. שם, בינות לסוויסים אלגנטיים ולציורים אומנותיים, הבחין בפריט יוצא דופן: ספר תורה בעל מראה עתיק מאוד.

 

שני פתקים שהיו תלויים על ספר התורה סיפרו את סיפורו המופלא. הוא נכתב לפני שבע מאות שנה, ככל הנראה בספרד, התגלגל בדרך כלשהי לאשכנז ולבסוף מצא את מקומו בארון הקודש בבית הכנסת של העיירה קראוטהיים, השוכנת באזור באדן שבגרמניה.

 

תלאות רבות עברו על ספר התורה הזה. בנוסף לטילטולים שהיו מנת חלקו לאחר גירוש ספרד, הוא גם טבע במים לאחר שהנהר המקומי עלה על גדותיו והציף את בית הכנסת. למרות זאת לא נמחקו אותיותיו והוא המשיך לשמש את יהודי העיירה עד שהנאצים עלו לשלטון.

 

האפשרות שספר תורה בעל היסטוריה כה ייחודית ייפול לידי זדים, החמיצה את ליבו של לובל. תוך סיכון עצמי ניכר עלה בידו להבריח את הספר ולהטמין אותו בעליית הגג של בית החולים היהודי. הוא עצמו ירד למסתור וזכה בחסדי שמיים לשרוד את מאורעות המלחמה.

 

לאחר השחרור חזר לחפש את הספר והתברר לו שכל רחוב בית החולים נהרס בהפצצות, פרט לעליית הגג שהשתמרה בדרך נס. הספר שהוטמן בה ונשאר כמעט שלם.

 

ספר התורה הנדיר, הכתוב על קלף אייל וכבד הרבה יותר מספרי תורה רגילים, מוצג עתה במוזיאון 'וולפסון'. ניתן להתרשם שלמרות התלאות הרבות שהיו מנת חלקו והצלקות הרבות שנחקקו בו עדיין הוא שומר על הדרו הקדום.

 

"מסתבר שזהו אחד מספרי התורה העתיקים ביותר הקיימים בעולם", מעיר קינן בעודנו מתקדמים לעבר המוצג הבא. "סיפור השרדותו המופלא הוא סיפור השרדותו המופלא של עם ישראל לאורך הגלויות".

 

הגווילים נשלחו מהארמון (אחרי איומים למלך עבדאללה)

 

מאלף לא פחות הוא סיפור ספר התורה של עמאם בת צאלח ששון. זהו ספר כתוב על עור צבי המונח בתוך תיק עץ מצופה בבד קטיפה סגול בעל עיטורי כסף רקוע. על התיק מתנוססת ההקדשה הבאה: "תיק זה וס"ת (ספר תורה, א.ג.) שבו עשתה אותו הזקנה עמאם בת צלאח שי"ר (שתחיה ימים רבים, א.ג.) ששון מב"ת (מנשים באוהל תבורך, א.ג.) ה' יארעך ימיה א"א (אמן אמן, א.ג.), שנת תרנ"ח".

 

ספר התורה נכתב בבגדד לפי בקשתה של גברת ששון, בת למשפחת ששון הידועה, שמקום מושבה היה בהודו. בשנים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם הראשונה נשלח ספר התורה לירושלים ומצא אץ מקומו בארון הקודש של ישיבת 'פורת יוסף' בירושלים שבין החומות.

 

בשנת תש"ח נכנע הרובע לחיילי הליגיון הערבי, נבזז, נשרף ונהרס. עשרות בתי כנסת וישיבות שהיו בה פוצצו וקרסו על תכולתן.

 

שנה לאחר מכן נקלע הדיפלומט הישראלי אליהו ששון לארמונו של המלך עבדאללה בירדן, במסגרת המשא ומתן החשאי שהתקיים אז בין מלך ירדן לבין ממשלת ישראל. מה רבה הייתה הפתעתו של ששון כשבאחד מחדרי הארמון, לצד שכיות חמדה וחפצי אומנות שאסף ממקומות שונים בעולם, הציג בפניו המלך עבדאללה ספר תורה.

 

התברר ששני ליגיונרים שנכנסו להיכל ישיבת 'פורת יוסף' לפני חורבנו הבחינו בספר התורב והחליטו לקחת אותו איתם כמזכרת מהמלחמה. קצין בכיר שגילה את הספר ברשותם החרים והעביר אותו לממונים עליו. כך התגלגל הספר עד שהגיע לארמונו של עבדאללה.

  

   מאת עיתון בקהילה

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד