''ולהתחיל מבראשית''...

אם כבר סיימנו את כל התורה, מדוע שנתחיל אותה שוב? משה ויטמן מסביר.
הגדל

טקס חלוקת התארים היה נוצץ ומרשים. מארגני הטקס היו מעוניינים מאוד כי מכל פינה באירוע יבלוט מעמדה הרם של המכללה והפופולאריות לה היא זוכה ומחשבה ותכנון קפדניים הושקעו בכל פרט. לקול תשואות ההורים והחברים, עלו הסטודנטים בזה אחר זה לקבלת התעודה הנכספת, עבורה התאמצו רבות במהלך שלושת השנים האחרונות, תקופה בהחלט לא מועטה.

 

אחד הסטודנטים, המוכר כליצן שבחבורה, ניצל את רשות הדיבור שניתנה לו וזרק בצחוק לחלל האולם ''חבר'ה, רוצים להתחיל את הלימודים שוב''? ''היה כיף, לא''? החבר'ה לא הסתירו את צחוקם. כן. היה מעניין ואפילו האווירה החברתית הייתה נהדרת, אבל ללמוד את החומר שוב? בחיים לא...

 

באופן מפתיע ומעניין, ההבנה הכה ברורה הזו, ביחס לכל חומר לימודים שהוא בעולם, שאחרי שסיימנו ללמוד אותו אין לנו שום סיבה בעולם לפתוח שוב את המחברות, אינה תופסת כלל ביחס ללימוד התורה.

 

הנה: במהלך שנה שלימה קראנו בתורה את כל פרשיותיה, מדי שבת בשבתו, עברנו את כל חמשת הספרים, שמענו את כל 52 הפרשות וכבר אין מה לחדש לנו. אך בכל זאת, מיד לאחר שסיימו לחגוג בשמחת תורה, את שמחת סיום התורה וקראו את הפרשה האחרונה – פרשת וזאת הברכה, פתחו בבית הכנסת שוב את ספר התורה אלא שהפעם בפרשה הראשונה- פרשת בראשית ו... התחילו לקרוא! למה? לא סיימנו את החומר? למה לקרוא את הכול שוב?

 

עניין החזרה התמידית בלימוד התורה, קיים לא רק בקריאת פרשיות התורה, אלא בכל חלקי התורה שבעל פה. לעולם, גם כאשר סיימנו את לימוד המסכת או המשנה, יהיה מוטל עלינו לחזור עליה שוב, כפי שמצווה התורה במיוחד ''ושיננתם לבניך'' כלומר: חזור שוב ושוב על דברי התורה הן לעצמך והן לבניך.

 

גם בנוסח שנקבע על ידי הקדמונים לומר בעת סיומן של מסכתות בתלמוד, נאמר: ''הדרן עלך ודעתן עלך'' – תרגום: נחזור עלייך ובדעתנו נמשיך לזכור אותך''.

 

בשונה ממה שמקובל לחשוב כי עלינו לחזור על דברי התורה שוב ושוב כדי שלא נשכחם, מעיון במקורות מתברר כי אדרבה, אלוקים יצר בכוונה תחילה את דברי התורה שיהיו נשכחים בקלות כדי שיהיה צורך לחזור עליהם, עד שאמרו חכמנו ז"ל ''דברי תורה קשים לקנותם ככלי זהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית''. ודרשו על כך את הפסוק בתהילים ''התעיף עיניך בו ואיננו'' – שאם אדם רק מעפעף בעיניו ובאותו רגע אינו הוגה בתורה כבר יכול הוא לשכוח את התורה. השכחה הזו אינה מהווה חלילה בעיה אצל האדם, אלא היא יצירה מכוונת מראש רק כדי שהוא יצטרך לחזור ולא תספיק לו פעם אחת.

 

הבה נבין: מדוע כה חשובה החזרה התמידית על התורה? ואם נניח שאני זוכר משנה שעברה, למה זה לא מספיק?

 

התשובה לכך פשוטה מאוד: תורה לא לומדים כדי לדעת, כדי לקבל תעודה, ואפילו לא כדי להקראות רב או תלמיד חכם. תורה לומדים כדי לבנות את עצמנו, את אישיותנו, לרומם ולקדש אותה, כדי להיות רוחניים יותר ונעלים יותר. אם ראית אדם שלמד תורה אך אישיותו אינה בנויה יותר, רוחנית יותר, תדע: זה לא זה. ''כל שיש לו תורה ואין בו מעשים טובים, אף תורה אין לו''. קיבלנו את התורה כדי להתקדש ממנה ולהתרומם לפסגות רוחניות על ידה ולא סתם כדי לדעת ולהבין אותה.

 

לכן, בשונה מכל תואר, ידע, חכמה או חומר לימודי בעולם, שכאשר מסיימים אותו לא עולה על הדעת לחזור עליו שוב מתחילה, משום שזה ממש מיותר, בלימוד התורה, כל מטרתו של הסיום הוא להגיע שוב לנקודת ההתחלה, הפעם מתוך דרגה גבוהה יותר ונעלית יותר.

 

לא תקנו חכמנו את הקריאה מדי שבת בשבתו בפרשות התורה השונות, רק כדי לדעת אותן או להבין אותן, אלא בעיקר כדי ללמוד מהן. ללמוד כיצד להתנהג, ללמוד כיצד לחיות, ללמוד כיצד נראה בן אדם ומה ההבדל בינו לבין שאר בעלי החיים...

 

השינון של התורה, מעדן, מרומם ומקדש, בלי סוף. לימוד אין סופי בשביל חיים אין סופיים.

להתחיל מבראשית.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד