הערב ההילולה של ''הסבא קדישא''

הגדל

הרב שלמה אליעזר אלפנדרי, ידוע בכינוי "הסבא קדישא", (ה'תק"פ, פ"ב לערך - כ"ב באייר ה'תר"צ) היה רב, פוסק ומקובל - רבה הראשי של דמשק ולאחר מכן של צפת ומגדולי התורה הבולטים בדורו.

תולדותיו
ה"סבא קדישא" נולד באיסטנבול אז בירת האימפריה העות'מאנית, לרבי אהרן מרבני העיר ולחוה, כנצר למשפחת רבנים שעל פי המסורת מיוחסת עד לבצלאל בן אורי משבט יהודה. עוד בנעוריו התכתב עם גדולי דורו; רבי עקיבא איגר וחתנו רבי משה סופר החת"ם סופר, במשא ומתן הלכתי.

מספר שנים לאחר נישואיו, החל רבי שלמה אליעזר לאסוף אל ביתו יתומים צעירים ושימש להם כאומן.

בשנת ה'תרי"ב לערך, החל לשמש כר"מ בישיבת הנגיד פואה בקושטא, אך הוא סירב לקבל משכורת גבוהה יותר מהמלגה שניתנה לאברכי הישיבה.

בשנת ה'תרנ"ז נבחר על ידי קהילת דמשק ובהסכמת הפחה כרב הראשי, הראב"ד והחכם באשי של דמשק והמחוז, משרה בה נשא במשך עשרים שנה, עד לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת ה'תרע"ז, עקב מחלוקת שפרצה בקהילה היהודית בצפת, נקרא הרב אליפנדרי להשכין שלום בין הפלגים הניצים. מאחר שעלה לארץ ישראל החליט שלא לצאת יותר מגבולותיה. בעקבות זאת התבקש על ידי הקהילה הצפתית ליטול את שרביט הרבנות, תפקיד בו שימש במשך שנים ספורות ובתחילת שנות העשרים של המאה ה-20 עלה להתיישב בירושלים, שם ישב בביתו בעיר החדשה ברחוב הקרוי כיום על שמו, עד לפטירתו.

הנהגתו
ה"סבא קדישא" נודע בחריפותו ועמקנותו, דרכו בפסיקה היא לשלב את דברי הראשונים עם הכרעותיהם של בעלי הקבלה מבית מדרשם של האר"י והרש"ש, אולם הוא לא היסס לחדש פסקים גם כנגד פסיקות הלכתיות של פוסקים שקדמו לו בשנים. תקיפותו וקנאותו לדבר ה' היו לשם דבר, ובעת מגוריו בירושלים הייתה הכניסה לביתו מיועדת רק לקבוצה קטנה של תלמידי חכמים שנבחרו על ידו בקפידה.

בחג הסוכות, נהגו רבים מבני ירושלים לעלות לרגל לביתו. נוהג זה, הדריך את מנוחתו מאחר שהדבר ביטלו מלימודו. לשם כך, קבע הרב שעה מסוימת בכל יום מימי חול המועד לקבל קהל, ומשהסתיימה נעל את דלת סוכתו והמשיך בלימודו. בהזדמנות הגיע אליו הרב יוסף חיים זוננפלד, לאחר שתמה שעת קבלת הקהל, אולם קול לימודו של ה"סבא קדישא" הדהד בחוץ, ר' יוסף חיים דפק על הדלת כמה פעמים, אך הרב אליפנדרי פשוט לא שמע את הדפיקות מאחר שהיה שקוע בלימוד. למחרת הגיע הרב זוננפלד בשעה היעודה, ושאל את הרב אלפנדרי: "מדוע לא ענה כבודו לדפיקותי על דלת סוכתו?" - נענה ה"סבא קדישא" בתקיפות: "הלוא גם אני דופק ודופק לפעמים בכותל למען חולי ישראל ולא עונים לי!".

בליל פסח שינה ה"סבא קדישא" ממנהגו. הוא החל מוקדם בעריכת ליל הסדר וסיים אותו בזריזות, לאחר מכן הורה לפתוח את דלתות ביתו, על מנת שכל המעוניין לשאול שאלה הלכתית, יוכל להיכנס ללא חשש, ורק בשעת ליל מאוחרת המשיך לשבת ולעסוק בסיפור יציאת מצרים עד התפילה. הוא הסביר את מנהגו זה בכך, שרבים נמנעים מלשאול שאלות הלכתיות המתעוררות במהלך הלילה, מאחר שמורי ההוראה והרבנים טרודים במצוות החג, או נמנעים מלפסוק הלכה כיון ששתו יין, "לכן, פותח אני את דלתות ביתי בלילה זה, על מנת שכל מי שרוצה לשאול דבר הלכה יוכל לעשות זאת".

הרב אליפנדרי נמנה עם גדולי המתנגדים לציונות, כמו גם לתנועת המזרחי ואגודת ישראל. נותרו מספר מכתבים שלו כנגד התנועה הציונית, וחתימתו מתנוססת על כמה אגרות ומנשרים כנגד הועד הלאומי וכנגד חילולי שבת ופרצות שונות ביהדות, בארץ ישראל של אותה תקופה. מסופר כי כאשר ביקר בביתו האדמו"ר רבי חיים אלעזר שפירא רבה של מונקאטש, התלונן הוא בפני ה"סבא קדישא", כי חתנו הרב ברוך רבינוביץ מעשן המון ומתקרב בדעותיו לחוגי ה'מזרחי', נענה הרב אליפנדרי בחיוך: "העישון טוב לעיון, וה'מזרחי' בר-מינהון". יחד עם זאת עמד בקשרי ידידות עם הרב צבי פסח פרנק, אף שהרב פרנק היה ממייסדי הרבנות הראשית וחבר במועצת הרבנות הראשית.

עמד בקשרים עם כל גדולי דורו, שקבלו את דעתו ללא עוררין. על פי עצתו, זנח רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", את תוכניתו לעלות לארץ ישראל. בהזדמנות כאשר שהה ה"סבא קדישא" בבית החולים שערי צדק, נכנס הרב חיים זוננפלד כדי לבקרו. בתום הביקור התיישב הרב זוננפלד על הרצפה על מנת שהרב אלפנדרי יוכל להניח את ידיו על ראשו ולברכו.

למרות שזכה לזקנה מופלגת, כושרו הגופני היה כשל אדם צעיר והוא צעד על רגליו ללא סיוע, עד זמן קצר לפני פטירתו. כמו כן מעולם לא נזקק למשקפי קריאה, למרות שלמד מספרים ישנים המודפסים בכתב קטן וכתב פסקי הלכות וחידושים עד יומו האחרון.

אחרית ימיו
את ליל הסדר האחרון של חייו, ניהל ה"סבא קדישא" עד לתפילת "ותיקין", ואף קיבל קהל לשאלות הלכתיות כמנהגו כל השנים. ימים ספורים לאחר חג הפסח, החלו מקורביו להבחין בחולשתו, אולם הוא המשיך בסדר יומו הקבוע שכלל תיקון חצות, תפילת "ותיקין", לימוד יומי, מסירת שיעורים לתלמידיו בהלכה ובתורת הנסתר, וכתיבת תשובות להלכה לשואלים מרחבי העולם.

בליל כ"ב באייר ה'תר"ץ, לאחר אמירת "תיקון חצות", כתב את תשובתו ההלכתית האחרונה ואחת מהארוכות שבין תשובותיו. בבקרו של יום, לאחר עלות השחר הניח הרב אליפנדרי תפילין וקרא קריאת שמע ומיד בסיומה, עוד בטרם הספיק להתחיל בתפילת שחרית, נפטר על כסאו כשהוא מעוטר בטליתו ותפיליו, והוא בן כמאה ושמונה.

חלק מפסיקותיו ההלכתיות בארבעת חלקי השולחן ערוך, נדפסו לאחר פטירתו בשו"ת מהרש"א אליפנדרי, המכונה גם שו"ת "הסבא קדישא". כתביו האחרים בקבלה ובסוגיות הש"ס, נותרו בכתב יד.

מתלמידיו ומקורביו
הרב דוד לניאדו.
הרב חיים שאול הכהן דוויק.
הרב יעקב חיים סופר מחבר הספר "כף החיים".
הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה של העדה החרדית.
האדמו"ר ממונקאטש הרב חיים אלעזר שפירא בעל "מנחת אלעזר", שבא לארץ ישראל כדי לפגוש בו בשנת ה'תר"ץ.
הרב עובדיה הדאיה ראש ישיבת פורת יוסף.
הרב יצחק נסים.
הרב ישעיהו אשר זעליג מרגליות ממקובלי ירושלים.

[רוטר]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד