הרגעים הגדולים של החיים

הרגעים הגדולים של החיים

לאחר ההכרזה על העצמאות, היה נדמה שהנה הגיעה העת לשבת תחת הגפן ותחת התאנה בשלווה ובנחת רוח.

אך יש ניצחון, יש עצמאות, יש גבורה, ומנוחה אין. מדוע ? כי לא נוצל ולא מומש "הרגע הגדול".

גם למורה ותלמידו, להורה וילדו, לאיש ואשתו, לעובד ומעסיקו, ישנם "רגעים גדולים" –אז מה עושים.

 

מי היה מאמין שזה מה שיקרה להם.

 

שנים רבות הם סבלו מרדיפות, מרציחות ומפוגרומים.

והנה כעת, אחר הניצחון הגדול, אחר המכות שהונחתו על האויב, אחרי האותות והמופתים, לאחר גילויי הגבורה ההירואים, לאחר הפעילות ההתנדבותית, היד החזקה והזרוע הנטויה.

 

עכשיו,

לאחר ההכרזה על העצמאות המדינית והאזרחית של העם המיוסר, והפחת רוח התקווה התקומה והתחיה. היה נדמה, שהנה, הגיעה העת לשבת תחת הגפן ותחת התאנה, בשלווה ובנחת רוח. לזה הם ייחלו וחיכו ימים רבים ובמשך שנים ארוכות של מאבק, כך גם הבטיחו המנהיגים הנערצים והכריזמטיים מעל כל דוכן ובכל נאום לאומה.

 

יש ניצחון, יש עצמאות, יש גבורה, אבל אין מנוחה...

 

ובדיוק עכשיו, באה ההודעה להתחיל בעבודת תשתית קשה ומייגעת, להפעיל את כל הכוחות, על מנת להשיג את היעדים ליציבות ולקיום למשך דורות.

 

זה צדק זה ?

זה הגיוני ?

זה מה שמגיע לנו ?

 

חשבנו שזהו זה, אופוריה, הכל תחת שליטה, הרי השגנו את העצמאות בחירוף נפש ובמאמץ מלחמתי בלתי רגיל !!!

עכשיו להתחיל לעבוד ?

 

אכן כך הוא, וכך ציוותה התורה עלינו לאחר היציאה ממצריים, תוך כדי קבלת העצמאות המדינית והאזרחית של עם ישראל. מייד לאחר הניצחון הגדול והשחרור מבלי העבדות, כשהכל היה נראה ורוד מאי פעם, כשבאוויר מרחפת רוח של ניצחון, של תקווה ושל שחרור, של נשימה עמוקה ושל הרגשה ש"הנה זה עבר", ועכשיו הכל טוב.

עכשיו, מתחילה העבודה –"ספירת העומר", עבודת הכנה רצינית ומייגעת, על מנת להגיע מחושלים, בנויים וחזקים, ליום מתן תורה.

 

כאן לימדה אותנו התורה, כי יש לנצל רגעים גדולים לבניית תשתית חינוכית. אין להסתפק ב"רגע הגדול" ובתחושת הסיפוק המרעננת שהוא הביא עימו, ומתוך כך להיכנס לאשליית "הכל בסדר"!!!

 

במשך ההיסטוריה, אנו מוצאים אירועים גדולים שפוספסו ולא נוצלו ולא טופלו כראוי עד שלאחר תקופת מה התגלה חוסר טיפול זה כגורם להרס ולחרטה גדולה [ולשם דוגמא קטנה נביט על הניצחון והאופוריה שהיו בכיבוש השטחים בתשכ"ז, ואת אשר הגיע אלינו על ידם מתוך חוסר היערכות ומחשבה נכונה באותם ימים]. 

 

ה"רגע הגדול" הגיע ?!

זה הזמן לעבודה !!!

הספירה החלה, וזו לא ספירה רגילה של המתנה - כמה ימים נשארו עד ליום הגדול. אלא ספירה קדימה, כמה ימים עברו, מה עשינו כבר, מה כבר תוקן, מה הושלם, איזו התקדמות הושגה, כיצד מומש הניצחון, מה הלקחים, מה הלאה, כיצד מיישמים הלכה למעשה את העצמאות המדינית שהושגה עם השחרור מכבלי העבדות, כיצד מתרגמים את הניצחון למשהו ענייני רציני ומועיל לעתיד.

 

"נצטווינו אפוא "לספור" מיום החירות ורווחת העצמאות הלאומית, ולמדנו מכך –דרך –כלל - שהישגים אלה אינם התכלית, אלא רק התחלת השאיפות הלאומיות, אחר כך מורים לנו את הדרך להשגת מטרת הספירה. שבע פעמים תפעיל השבת את כוחה המחנך על חיי המעשה והמלאכה, שבע פעמים נקבל עלינו את עול מלכות ה' וכו', ורק אז נהי' ראויים לזכור את אותו הישג שספירתנו תוביל אליו"

 

ניצול ה"רגעים הגדולים" חייב להתבצע כך...

 

יש זמנים קשים בין הורים לילדים, בין מורים לתלמידים, בין איש לאשתו ובין עובד למעסיקו. יש רגעים של ייאוש, יש מלחמות קיום ומאבקי הישרדות.

או אז, מגיע "רגע גדול", שנותן שניה של אופק בהיר ומרענן, תקווה והבטחה. ובדיוק ברגע זה שהוא הרגע הנכון, נוצר סינוור מעודף המתיקות ומהאושר הפתאומי, ואנו מתענגים עליהם ומתרפקים עליהם כמוצאי שלל רב, הכל נשכח והאופוריה שולטת. לרגע נדמה לנו כי הרגעים המתוקים הללו עתידים להיות מנת חלקינו לאורך ימים ארוכים ושנים טובות. למרות שאנו יודעים היטב מניסיון העבר, כי הרגעים הללו יימוגו עוד מעט קט ותחתם יבואו מתחים שונים והתמודדויות משונות.

 

אולם הדרך היא, לשלוט ברגשות ולהתחיל בדיוק ברגע זה –ב"רגע הגדול" - את עבודת השיקום, כי עלינו לדעת שכל המשקעים וכל העבר לא יתמוססו ולא ייעלמו ב"רגע גדול" אחד, זה לא נמחק אלא התכסה לזמן מה, עד שהוא ישוב יצוף ויעלה  וימשיך למרר את חיינו. עלינו לנצל את הזמן הטוב ואת הרגע הגדול, כדי ליצור תשתית לעתיד טוב יותר, על ידי התחלה מיידית של עבודה קשה ומייגעת לתיקון כל מה שהביא את המצב השלילי.  

 

כאשר התלמיד הנחשל התחיל "פתאום" ללמוד, אל תתלהב –מחנך יקר –אל תשלה את עצמך שמהפך שמימי התחולל לנגד עיניך, ואל תמהר להכניס את המקרה לתיק סיפורים גדול כשהוא עטור בכותרת "נס".

כשהגיע הרגע הגדול שהילד התחיל ללמוד, עליך להתחיל בעבודה הקשה והמייגעת, עליך להתחיל ב"ספירת העומר" של התלמיד ולהדריכו כיצד עולים במעלות הלימוד והחינוך, צעד אחר צעד, יום אחר יום, כל יום והמידה שלו והבחינה שלו והמשמעות שלו. עליך לנצל היטב את הימים הנפלאים שבהם ישנה התקדמות משמעותית אצל תלמידך על מנת לשפר עמדות, לבדוק היכן היה כישלון העבר ומה הייתה נקודת הפתיחה הטובה של הרגעים הטובים, איך משמרים אותם ואיך יוצרים רגעים נוספים כאלו בעתיד.

 

ב"רגע הגדול" התחילה העבודה האמיתית של בניית יסודות איתנים אשר יבטיחו את המשכם של הרגעים היפים !!!

 

וכך הוא בדיוק כאשר מגיע "רגע נחמד" לאחר תקופה קשה בחיי הנישואין, או לאחר קצר ארוך מועד עם המעסיק, האופוריה טומנת בחובה סכנה גדולה ויש להיכנס באופן מיידי למסלול הבראה כדי שהטעם הטוב יתמיד במציאותו.

 

עבור לתוכן העמוד