ההצלה הכפולה

בזכות מה ניצל יהודי פעמיים בעמדו מול משרפות אושוויץ? בתורה מובטחת אריכות ימים למקיים מצוות שילוח הקן – המצווה שמוגדרת בחז"ל כ"קלה שבקלה". לצד זאת מבטיחה התורה אריכות ימים למקיים את המצווה "החמורה שבחמורות": כיבוד אב ואם. מה ניתן ללמוד מלשון התורה בשתי מצוות אלו?

מאז ומתמיד התקשה ר' משה אהרן טאשביורוביץ', במה נתייחדה מצות כיבוד אב ואם שעליה מובטחת אריכות ימים. רק כאשר הוא עצמו הגיע לזקנה, הרהר בעניין ואזי צמח אצלו פשט חדש בסגולה של מצווה זו:

 

לפני 67 שנה , בחודש אלול תש"ב, כינסו הגרמנים את כל יהודי עיר מולדתו 'ויילון' בכנסיה הנוצרית. היהודים שהו שם דחופים וצפופים בסחי ובלכלוך, רעבים וצמאים, מוכים ומעונים. "קשה לי לתאר - - - רבים היו האנשים דעתם נטרפה עליהם מרוב ייסורים".

 

לאחר שהגרמנים החליטו לשלוח את כל 3,000 היהודים למוות, הגיעה דרישה מגטו לודז' לצעירים בעלי כושר עבודה, ואז ערכו בהם סלקציה. במקום לעמוד עם הצעירים, הוא העדיף להצטרף להוריו, ואז התפתחה בינו לאביו הי"ד שיחה כדלהלן:

אבא: משה'לה, מה אתך? מדוע אינך הולך לצד השני? הלא יודע אתה כי אלה בטוח שהולכים למחנה עבודה, ואילו "הצד שלנו", רק אלוקים יודע לאן ... אנא, משהל''ה חזור אל הצעירים!

אני: אבא'לה דווקא בגלל זה שהם מפרידים בין הצעירים והקשישים, דווקא בגלל זה אני רוצה ללכת יחד אתכם אולי אוכל במשהו להקל עליכם את החיים, ואלי גם להצילכם...

אבא: אתה לא תוכל להקל עלינו במאומה או להציל, רק הקב"ה, הוא יכול לעזור לנו. בני, חזור אל קבוצת הצעירים, אתם יש לך יותר סיכויים להישאר בחיים, אני מבקש ממך אנא, קיים מצות "כיבוד אב ואם".

אני: אבא'לה, הלא יודע אתה יודע שיש מצבים של "פיקוח נפש", שהיא גם דוחה את קיום מצות "כיבד אב", יתכן שהצטרפותי אליכם עשויה לסייע בהצלתכם... 

אבי: משה אהרון, בשעה נוראה זו, אין ברצוני לדעת שום "פשטלעך", שום דרשות או התחכמויות, גוזרני עליך לקיים את המצווה של "כיבוד אב", בכך כי תלך ותחזור ותצטרף אל קבוצת הצעירים, תיכף ומיד- "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך"! הבנת אותי?

"אבא ואמא חיבקו ונישקו אותי התרפקו עלי בבכיה גדולה, ונפרדנו. לאט לאט בצעדים מדודים חזרתי – תוך בכי חנוק - אל קבוצת הצעירים, אותה קבוצה שבסופו של דבר הגיעה לגטו לודז'. מיד עם שובי לקבוצת הצעירים, שמעתי מעבר השני של הקבוצה המיועדת ליעד המוות, קולות של בכי ויללה. קשה היה להם לאנשים להיפרד מיקיריהם, ילדים מהוריהם, נשים מבעליהן. "

 

מ'ויילון' הוא נשלח עם קבוצה קטנה של בעלי כושר עבודה לגטו לודז', שם התגורר ברחוב צישלנה 4 ועבד בסדנת הכובענים (שהייתה ממוקמת בבז'ז'ינסקה 92).

"על גיטו לודז' אני לא צריך להרחיב את הדיבור. רבים כבר קידמו אותי ותיארו את הצפיפות והדחיסות בתנאי המגורים העלובים. חוזר כל תנאים היגייניים, קור מחריף בחורף וחום מחניק בקיץ הלוהט. הרעב האכזרי שגרם לתמותה המונית וכו'.

בגיטו הזה שהייתי משך שנתיים בדיוק. בקיץ בחודש אוגוסט 1944 (למניינם) עם חיסול  גיטו לודז' נמצאתי בין המגורשים למחנה ההשמדה באושוויץ. כמו רבים שהתייסרו במצוקת הרעב בגיטו לודז' נהפכתי לשלד הולך על שתיים ומשום כך דן אותי יוזף מנגלה לשריפה. ואכן פעמיים עמדתי ליד הכבשנים כדי להיכנס "למקלחות". אולם ברגע האחרון יד נעלמה הצילה אותי. פעמיים קרה לי אותו למחנה. יד ההשגחה העליונה הייתה שאמשיך לחיות.

מאושוויץ נשלחתי עם עוד יהודים אסירים למחנה בפרידלאנד, בשלזיה עילית. שם עבדנו במפעל צבאי שייצר נשק (בעיקר חלקים בשביל המפציצים הגרמנים "המסרשמיטים") במחנה הזה בפרידלאנד היינו כלואים עד החמישי במאי 1945 (למניינם) עד בוא הרוסים ששחררו אותנו מהסיוט הנאצי".

 

חייו של ר' משה אהרן לא רק ניצלו פעמיים, אלא שזכה להגיע לזקנה, ואז החל להרהר באיזו זכות הגיע לכך:

"אני משה אהרן טאשבירוביץ, שעמדתי כבר פעמיים ליד כבשני הגז באושוויץ - - - כדי להיכנס לקרמטוריום ולהישרף שמה כפי שנשרפו שם מיליונים של יהודים. במה זכיתי שברגע האחרון ממש ניצלתי באופן בלתי צפוי? איזו זכות עמדה לי אז?-

מצות "כיבוד אב"! קיימתי את צוואתו ובקשתו של אבי הי"ד.

 

- - - "הורי, אבא וגם אמא הסכימו שניהם. הם ביקשו וציוו עלי להציל את חיי. שעה שקיימתי את בקשתם והצטרפתי את קבוצת הצעירים, הייתה זו הפעם האחרונה בחיים שראיתי אותם. כיום אני מבין את משמעות המצווה של "כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך על האדמה".

 

במצווה זו של כיבוד אב ואם, וכן במצוות שילוח הקן שבפרשת השבוע, מבטיחה התורה אריכות ימים בלשון "והארכת ימים", "יאריכון ימיך", ולא שהקב"ה אומר שאני אאריך ימיך. מבאר האוה"ח וזה לשונו: "אמר יאריכון שמשמע מעצמם, ולא אמר אאריך ימיך, אולי שירצה לומר כי מצווה זו סגולתה היא אריכות ימים מלבד שכרה מהשם, כי יש מצות שיש בהם סגולות נפלאות מלבד שכר אשר קבע להם השם"(שמות כ, יב). זאת אומרת שהאריכות ימים אינה בבחינת "שכר" רגיל , אלא שזו המציאות הרוחנית של המצווה שהיא מסוגלת לאריכות ימים , מלבד השכר שמובטח בעתיד!

דברי האוה"ח מוכחים ממאמר חז"ל הידוע במדרש תנחומא (עקב) שהקב"ה גילה מתן שכרן של שתי מצוות קלה שבקלות וחמורה שבחמורות. קלה שבקלות – שלוח הקן. חמורה שבחמורות- כבוד אב ואם. ששתיהן שוות במתן שכרן בעולם הזה. זאת אומרת שכאשר התורה מבטיחה אריכות ימים על מצוות אלו, היא לא מגלה את כל שכר המצווה - שהרי לא יתכן ששכר המצווה הקלה ביותר תהיה כחמורה ביותר- אלא שהשכר בעולם הזה שווה והוא אריכות ימים. אך השכר לעתיד לבוא:

מה רק טובך אשר צפנת ליראיך!

 

רמז יפה בשתי מצוות אלו המסוגלות לאריכות ימים (מובא ב'הבנים תקח לך') בספר 'פני דוד' (נצבים) מביא ממה ששמע מהרב המובהק גדול בדורו שקדן בתורה כמהר"ר יהוסף קונקי זלה"ה על הפסוק "הנסתרות לד' אלוקינו וגו' (דברים כט, כח). 

התורה לא פירטה את שכר המצוות, וזהו "הנסתרות , לד' אלוקינו" לפי שרק הוא יודע שכרן. "והנגלות" הם שתי מצוות שכן נודע שכרן, אחת מהן "לנו" שהיא מצוות שילוח הקן והשנית "לבנינו" – מצוות כבוד אב ואם ... והם חמורות שבחמורות וקלה שבקלות ונכתב שכר שווה בהן כדי "לעשות את כל דברי התורה הזאת"  כי כיון ששכר המצות נעלם ומצינו שילוח הקן שווה שכרה הנכתב לכבוד אב ואם זה יתחייב לעשות את כל דברי התורה הזאת שאין אנו יודעין מתן שכרן של מצות וצריך לקיים כולם.   

 

        

 [עיתון "יתד נאמן"]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד