שלומי שבת

שלומי שבת, נחשב לייחודי בנוף המוסיקה הישראלית בכך שפרץ את גבולות הטריטוריה היום תיכונית ושילב בין סגנונות מוסיקליים מגוונים – סגנון דרום אמריקאי, טורקי, רוק ואפילו מוסיקה תימנית...
הגדל


שלומי שבת


38 אלף איש התרכזו ברחוב המרכזי של הוד השרון ביום העצמאות, כשפניהם פונות אל אמצע הרדיוס, היכן שממוקמת הבמה. אף על פי שמרחוק הבמה נראתה כנקודת אור קטנה, זה לא מנע מהקהל להישאר עד סוף הערב בכדי לא לפספס את ההופעה המרהיבה של שלומי שבת ולהקתו.

גם מי שלא חובב הופעות בלשון המעטה היה מרותק במשך כל ההופעה לכיוון הבמה ונהנה מכל רגע, בייחוד מהתיבול העדין שהוא מכניס לשיריו כמו: "אני... והא-ל שלצידי עוד ננצח... בעזרת השם..." או כשהוא שר את המשפט "לא בגלל הכח..." הוא מניף שטרות של כסף שמסמלים כח, מצביע לשמים וממשיך "רק בגלל הרוח..." ועוד הרבה פלפולים מעניינים.

אחרי ההופעה בעוד שרוב הקהל מריע "שלומי, שלומי", חלק מהצופים החלו רצים בהמוניהם לכיוון מחסומי הבמה, מנסים להיכנס אל אוהל האומנים כדי להצטלם או לקבל חתימה משלומי. אחרי שחולקו אלפי חתימות במשך כחצי שעה, שלומי עושה את צעדיו החוצה כשהוא עטוף ע"י חמישה מאבטחים המובילים אותו להונדה השחורה שלו שהייתה מלאה באמירות השבח שנכתבו על-גבי האבק שכיסה את הרכב, מה שמפתיע זה שהוא קורא את כולן, גם את עשרות המכתבים שהוא מקבל מידי הופעה.

"יפה מצידך" שיבח אותו אחד המאבטחים, על התייחסותו למכתבים ושאל "אתה תמיד ככה קורא את כולם?" הוא לקח כמה נשימות כדי להתאושש מהבלגאן והלחץ, לגם קצת מבקבוק המים, אחרי שלא שכח לברך, כשהוא נושא עיניים השמיימה ואמר בהתנשפות "בוודאי, אני מרגיש מחויבות להתייחס לכל פתק או מכתב, הם בני אדם בדיוק כמוני וכל אדם ראוי לכבוד. אם לא אתייחס זה יחשב מבחינתי כזלזול ואני מטבעי לא מסוגל לזלזל ולפגוע באף אחד. איך אמר הלל הזקן כשנכנס אליו תלמיד שרצה ללמוד את התורה כולה על רגל אחת: 'מה ששנאוי עליך אל תעשה לחבריך'".

אם כך, אתה עם רגל אחת בפנים? "מה זה בפנים?". מתקרב ליהדות... "אה..." הוא מניד ראש הצידה כשכתפיו קופצות "למה עם רגל אחת...? אני עם שני הרגליים 'בפנים'. אני מאד, מאד אוהב את התורה והמצוות ומשתדל לקיים אותם. זו השנה התשיעית שאני לא מופיע בשבתות ובחגים. גם כשהציעו לי סכומי עתק לא התפתתי לעבוד בשבת. האמת, שמתוך עשרת הדברות הדיברה שאני ב"ה הכי מצליח לקיים היא הדיברה השישית 'כבד את אביך ואת אימך' אני משתדל כמה שיותר להעניק להוריי ולכבד אותם. אני מרגיש שאף פעם זה לא מספיק".
 
המשפחה המוסיקלית


אברהם ונחמה הוריו של שלומי הביאו לעולם כשבנם משה משה היה בן שלוש ולאחר שלוש שנים מאז ששלומי נולד, נולדה גם בתם לאה,. "כפרה עליה – על לאה, היא 'אשת אשכולות', דרך אגב היא ממש התחזקה בדת, ברוך ה'."

 

לאה גם נחשבת היום לבעלת שם בעולם המוסיקה. "כשהיינו קטנים, היינו מחכים שאבא יירדם והיינו יושבים לשמוע מוזיקה אני ואחותי עד הבוקר. גם הילדים שלי מנור ואביהו קשורים לעולם המוזיקלי ומצליחים בו. זה חיידק שהדביק את כל המשפחה. אין להם פריבילגיה בתחום ואני מעדיף כך כי אני מאמין בדרך הקשה, משום שכך לדעתי יהיה להם עתיד טוב והערכה לפי המקצוע שלהם". מידי שישי הוא נוטה להיפגש עם כל בני משפחתו ולערוך קידוש לפני סעודת השבת. "אין כמו הרגשה הזו של יום שישי, מנוחת הגוף והנפש. אני מאד רוצה להתחזק בשמירת השבת. אני מאמין שכשאני אקבל את 'העזר כנגדי' יהיה לי יותר קל לקיים את המצוות כהלכה".
 
אות הזדהות

עם תחילת הראיון במזנון שלומי בדק אם כשרות המקום מהודרת והחליט להזמין לעצמו כריך. תוך כדי דיבור, הוא מצביע על הרמקול שתלוי מעל ראשו ומסמן לי "תקשיבי". עוד טרם הצלחתי לזהות קולו של מי ששר את המשפט הראשון, נשמע קול אחר של זמר... שוב אני מתאמצת לזהות מי זה והנה במשפט השלישי נשמע קול שלא אומן נוסף... כל משפט בוצע על ידי אומן אחר.

”את השיר הזה עשיתי בשיתוף עם כעשרים אומנים מהשורה הראשונים. ליאור נרקיס, סרנגה, מרגול, ומי לא... אני אשיר את המשפט האחרון". בנתיים הוא מונה אותם באצבעות תוך כדי שהם נשמעים ברקע.

 

האמת שבשלב זה המימיקה שלו התחלפה כמו קומיקאי בהתאם לקולות האומנים, עד כדי כך שזה מאד הצחיק אותי. איך עלה לך הרעיון ליזום את היצירה הזאת? "תקשיבי למילים. 'לא נזוז מכאן... כאן הכל התחיל לא יגמר לעולם... כאן שוב נשארים מתפללים עם כולם...'. זה היה בתקופת הפינוי של המתנחלים. אני לא עוסק באם עניין ההתנתקות צודק או לא, אני כן יכול להביע שזה כאב לי מאד.

 

כשצפיתי בהתרחשויות שם בכיתי כמו ילד והרגשתי צורך לחבק את כולם ומכיוון שפיזית אני לא יכול לעשות את זה, אז עלה בדעתי ליצור את השיר הה עם כל האומנים הטובים.

מתי זה התחיל אצלך? "עוד שהייתי ילד בן חמש נמשכתי למוזיקה. בתור ילד אפילו ויתרתי על מסיבת הבר-מצווה שלי בשביל שיקנו לי גיטרה. עד היום הגיטרה שמורה אצלי בבית. היא הדבר הכי יקר לי". הכי יקר לך?! "אה... רגע שלא תיטעי. הגיטרה באמת הכי יקרה חוץ מההורים, מהילדים, מהאחים שלי ובראש ובראשונה חוץ מבורא עולם שאני המעריץ מספר אחד שלו. אני אוהב אותו מאד יותר מכל. הוא הגשים לי חלום".

איזה חלום?


"קיסריה. זאת הייתה הפקת ענק, מרהיבה, אלפי איש מילאו את האמפי בקיסריה, אני חלמתי על ההפקה הזאת. זה חלום חיי שהשם הגשים לי. זה ממש נעשה רק בידיים שלו. אני השתמשתי בידע שהוא העניק לי: להפיק, לכתוב, לשיר ולהופיע אבל הוא ארגן את ההצלחה.

 

לפני המופע הבאתי מזוזה וקבעתי אותה במשקוף באמפי עם פאבלו רוזנברג. את יודעת שאני לא מוכל להתראיין לעיתונים בשום אופן ושהראיון הזה הוא חריג, כי לעיתונאים בדרך כלל יש נטייה להכפיש ולהוציא יש מאין. אבל הייתה פעם שכתבו עלי בעיתון, ליתר דיוק לא עלי אלא על המופע שלי 'גם בורא עולם היה בהופעה של שלומי שבת בקיסריה'. כשקראתי את זה ממש דמעתי מהתרגשות".

לאור הצלחת מופע זה, החליט שלומי לצאת לסבב הופעות ברחבי הארץ. "גם בכל המופעים אני מרגיש שהשם איתי, הוא יוצר את ההצלחה שלי ואני רק תורם את הכישורים שהוא נתן לי".
 
הרבה תלאות בדרך להגשמה

שלומי שבת, נחשב לייחודי בנוף המוסיקה הישראלית בכך שפרץ את גבולות הטריטוריה היום תיכונית ושילב בין סגנונות מוסיקליים מגוונים – סגנון דרום אמריקאי, טורקי, רוק ואפילו מוסיקה תימנית.
הוא עבר כברת דרך ארוכה ומפותלת עד שזכה לממש את חלומו.

את דרכו המוזיקלית החל שבת, לפני הצבא. הוא אפילו הספיק להופיע עם ניסים סרוסי. מאד מפתיע שללהקה הצבאית הוא לא התקבל. כשהוא נשאל מדוע? הוא השיב "את הסיבות לכך אני שומר לעצמי".

מיד אחרי השחרור מהצבא. הוא חשב שהחיים הטובים הם להיות היפי בטבע, הוא נסע לסיני וחי שם ממש כמו האדם הקדמון, רק שלו הייתה גיטרה. כעבור זמן רב כשהוא נסע לבקר את חבריו הוא גילה שכולם סביבו מתחתנים, לומדים ועובדים ואז זה גרם לו להתעורר אל מציאות חדשה ולשאת לאישה את חני.

 

"לא מצאנו את עצמנו בארץ, חברים שלי מארה"ב הפצירו בי לנסות להתגורר שם בניו יורק. אני אימצתי את הרעיון ועברתי לשם עם חני וביתי מנור שהייתה קטנה. עבדתי שם בכל מיני עבודות מזדמנות, כמוכר בחנויות ומה לא... אני מאמין שכל עבודה מכבדת את בעליה. כעבור זמן מה הבן אביהו נולד שם ואז מצאתי את עצמי שוב לחוץ כספית ולכן החלטתי להופיע במועדונים היהודיים בניו יורק. חני לא אהבה את הרעיון, היא החליטה לחזור ארצה עם הילדים ואני נשארתי שם שנה נוספת מאז שהם עזבו, אף על פי שבורא עולם פתח לי שם את הדלתות הוא נתן לי להצליח ולשגשג בקהילה היהודית. אני הרגשתי שבניו יורק זה לא הבית שלי וחזרתי לארץ".

בסוף שנות השמונים שלומי חזר לישראל והחליט לעשות שימוש בניסיון המוזיקלי האדיר שצבר בהופעות בניו יורק ולפתח קריירה מוזיקלית מצליחה. ב-1990 לאחר חבלי לידה קשים הוא הוציא את השיר "בגלל הרוח" שהפך ללהיט ענק בכל הזרמים בארץ.

מאז הוא טיפס בעקביות לצמרת האומנים בארץ ומלבד אלבומיו השונים הוא הקליט דואטים וסיפק להיטים למיטב אמני ישראל, ארקדי דוכין, מאיר בנאי ועוד הרבה. כיום שבת הוא אחד הזמרים העסוקים והיקרים ביותר בישראל. במהלך הקריירה הוא שיתף פעולה עם יוצרים מכל הקשת המוסיקלית, גם בהלחנה וגם בשירה. טיפח אומנים ונתן להם את ההזדמנות הראשונה להיחשף באלבום הדואטים שלו "חברים" שנמכר בכמות הקרובה ל400 אלף דיסקים. לא פלא שאין כמעט ישראלי מצוי שלא מכיר את רוב הרצועות באלבום הזה. ההצלחה ואהדת הקהל לא מסחררת אותו וזאת בזכות העבודה העצמית שהוא עושה עם עצמו במסגרת התקרבותו ליהדות.
 
ההגשמה הרוחנית
איך התחילה ההתקרבות ליהדות?


"בעולם החילוני אני ממש חש ריקנות. כל חוויה חילונית שעשיתי, נשכחה אחרי כמה רגעים, אפילו טיולים לחו"ל או פיקניק בשבת, אני ממש לא זוכר. אבל לעומת זאת המצוות שאני עושה ומעשים טובים אני זוכר היטב. הם ממלאים לי את הנפש בתכלית. זה אחד המניעים שעוררות את ההתקרבות ליהדות. יש לי הרבה חברים תימנים שאני יושב איתם בערבים באוירה של מנוחה עם גת ודברי תורה, תמיד יש בחבורה מי שיתן הרצאה או דרשה על תורה וערכים. כך לאט, לאט האזנים שלי נחשפו לדברי הקודש. יום אחד האזנתי לקלטת של הרב אמנון יצחק. לדעתי אי אפשר להשאר אדיש כששומעים אותו הוא יכול לגרום לי לבכות או לצחוק בשניה אחת וזהו 'נדלקתי'. הפנמתי שזאת האמת היחידה והדרך הנכונה".

איך אתה מיישם את ההתקרבות ליהדות?


"אני משתדל לאמץ את כל המצוות. מתפלל, מחפש לעשות חסד, צדקה, בורח מלשון הרע, מסית מהדרך נסיונות של היצר ומשתדל ללמוד תורה בזמני.
אני מאמין שהרגע שבו אחליט להתקדם משמעותית בדת, לא רחוק ממני, בנתיים התהליך מתבשל אצלי".
 

מתוך עלון הדברות

 

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. קובי (23/08/2008 13:14:14)
2. uriya (28/06/2009 17:25:39)
3. רוני (24/12/2009 23:14:40)
5. 
כל הכבוד לשלומי על הדרך שלו ושיזכה לגלות אור גדול!!
אפרת (2/08/2015 14:51:41)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד