נעים להכיר - האתרוג

אחד מארבעת המינים. בחקלאות ידוע כעתיר הון וידע. יש לו שימושים רבים. אפשר להכין ממנו ריבות, מרקחות, פרי מיובש, פרי מסוכר, תבלינים ועוד.
הגדל

בארץ מגדלים עצי אתרוגים בעיקר בשטחים מסחריים, אך כאן נתייחס לגידול העץ הייחודי הזה בגינת הנוי. אין גידול האתרוג בגינה דומה לזה שבשטח המסחרי, שם אנו מתייחסים אליו כאל אחד הענפים עתירי ההון והידע בחקלאות. בגינה נתייחס אל האתרוג כאל עץ נוי אקזוטי רב-תכליתי.

 

בנוסף להיותו האחד מבין ארבעת המינים (אתרוג, הדס, לולב וערבה), יש שימושים רבים ושונים לפריו, כמו: ריבות, מרקחות, פרי מיובש, פרי מסוכר, פרי ירוק לקישוט ולתבלין ועוד.


את עץ האתרוג ניתן להשריש די בקלות ואפשר גם להרבותו מזרעים (כמובן ריבוי מזריעים יכול ליצור שונות מסויימת ביחס לעץ האם, לעומת הריבוי מיחורים שיניב עץ זהה לעץ האם). עץ האתרוג גדל על שורשיו (אין מרכיבים אותו על כנה מחשש השפעות הלכתיות כאלה ואחרות מצד הכנה על הרוכב). העץ מכה שורש במהירות רבה והשורשים מתפשטים לרוחב ולא כל כך לעומק. הואיל וכך (שאינו מורכב), הרי עץ האתרוג מגלה רגישות רבה במיוחד למחלות שוכנות קרקע וגם למחלות הדרים אחרות.

 

עיצוב העץ

 

 

מבנהו הטבעי של עץ האתרוג הוא שיחי, מפוצל ומפוזר לכל עבר, הגזע אינו חלק וישר אלא מפוצל (רב גזעי), מפותל, עקום, עם בליטות ושקערוריות לרוב. מבנה זה וריבוי הסורים (חזירים) שהוא מצמיח דורשים עבודת גיזום רבה מחד, אך מאידך מאפשרים עיצובים בצורות שונות כמו: סוכת מרפסת, סוכך, גדר חיה, עץ גביעי, צירי. צורות גיאומטריות שונות כיד הדמיון ומיומנות השליטה במזמרה.

 

ככלל עץ האתרוג אוהב אור, אך יש לשמור גם מפני "מכות שמש". אוהב גיזום (כלומר מגיב טוב לגיזום), אך יש לשמור מפני הגזמה בחתכים דרכם חודרים נבגי מחלת המאל-סקו (אגב, בגלל המחלה המדבקת הזו יש להרחיק עצי אתרוג מעצי לימון). אם גוזמים חשוב למרוח את החתך במשחת עצים שחורה (רצוי נחושתית).

העיצוב הפרקטי ביותר לגינת הבית יהיה צורת "גביע" או "סוכה" כך הנאתו תהיה כפולה ומבורכת: מתוצאות העיצוב, מן הפרי ומהברכה…

זני אתרוג

 

מרבית זני האתרוגים בארץ משתייכים לקבוצה גדולה המכונה "חזון איש" ע"ש החזון איש. חלק מהזנים המשתייכים לקבוצה זו נושאים פיטם (שאריות הצלקת ועמוד העלי מתקופת הפריחה), חלקם בעזרת טיפולים פיטו-הורמונאליים וחלקם אף ללא טיפול כזה, תלוי הרבה במקור הריבוי. הפרי של הזנים מקבוצה זו עדין יחסית, בדרך כלל מאורך עם צוואר ארוך - "מגדל", בלשון המגדלים. חלק מזנים אלה מניבים גם "פרי מים" אלה פירות מאד עדינים, מאורכים במיוחד, בעלי "חגורה" צרה במרכז ("גרטל", בלשון הצרכנים הדקדקניים).

 

קבוצת זנים שניה היא "האתרוג התימני" שהובא באחת העליות הראשונות לארץ. קבוצה זו נושאת פרי גדול במיוחד, צורתו מאורכת עם בליטות ושקעים גדולים יחסית.

 

לקבוצת זנים שלישית חדשה (מהשנים האחרונות) בארץ משתייך "האתרוג המרוקני". זן זה שונה מאד מהאתרוגים המוכרים (לעיל), צבע העץ ירוק מבריק, הפרי בגודל בינוני (כ-250 גר') עגול, חלק מאד, ירוק בהיר בוהק (עז), נושא פיטם גדול וחזק באופן טבעי. מוקדם מדי לומר על רגישויות מיוחדות לתנאי סביבה בארץ וכיו"ב.

(גן ונוף)

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד