שאלה שנשאל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א בענייני סוכה וגזל

דייר בבית משותף, (ניצל את ההזדמנות ששכנו נעדר מביתו) הוציא מרפסת מדירתו לחצר או לגינה משותפת מבלי לקבל רשות על כך. והמרפסת מאפילה על חלון שכנו. נמצא שהוא משתמש בגזל, באויר הגינה או החצר השייכים לשכנים. הנכון הדבר?
הגדל

דייר בבית משותף, (ניצל את ההזדמנות ששכנו נעדר מביתו) הוציא מרפסת מדירתו לחצר או לגינה משותפת מבלי לקבל רשות על כך. והמרפסת מאפילה על חלון שכנו. נמצא שהוא משתמש בגזל, באויר הגינה או החצר השייכים לשכנים. ובנוסף לאיסור גזל יש בזה אף איסור: "לא תשיג גבול רעך... בארץ אשר ד' אלוקיך נותן לך נחלה". וכותב רש"י בשם הספרי: לימד על העוקר תחום חברו שעובר בשני לאוין. וכמו כן יש בזה גם "ארור".

כמו כן לפעמים מוציא שכן מרפסת מדירתו, ומתקרב לחלון חברו שממול, ומגביר בזה את היזק הראיה, וכבר כתבה המשנה בב"ב ס. לא יפתח אדם לחצר השותפים חלון כנגד חלון. וביציאה החורגת, גוזל החורג מהאויר המשותף, ויתכן שעובר גם על משיג גבול למרות שגוזל אויר ולא קרקע ממש. ועיין במנחת יצחק (ח"ו סי' ק"ע אות י"ז) ובמשכנות ישראל (סי' ט').

ואם דייר זה יבנה סוכה על מרפסת זו שהוצאה בחריגה, תתעורר שאלה על ברכת "לישב בסוכה" כמבואר בשו"ע סי' תרל"ז ס"ג: "לא יעשה סוכה לכתחילה בקרקע של חברו שלא מדעתו וכן בקרקע של רבים". ובמשנ"ב סק"ט בשם המגן אברהם כ' שלא יברך עליה דהוי ברכה לבטלה.

קיצורו של דבר: הוצאת מרפסת זו יש בה גזל, ויתכן שעובר גם על "לא תשיג גבול רעך", ואם יבנה עליה סוכה יהפך סנגורו לקטגורו ושומר נפשו ירחק מהם.

ומעשה באחד הדיירים שהגדיל לעשות והוציא מהמרפסת שלו סוכה לשם כך עקר עץ נוי מבלי לשאול ולקבל רשות על כך. השכנים חרקו שיניים ופחדו לריב עמו. והוא רחום יכפר עוון.
 
ושאלה נוספת שנשאל הרב זילברשטיין:

האם מותר לשתות מים מברז של אחרים או שיש בזה איסור גזל?

תשובה: נראה שעל שתיית מים באופן חד פעמי אנשים לא מקפידים ולכן מן הדין אולי אין איסור ומותר לשתות מים בלי לשאול רשות על כך, אלא שמידת חסידות לא לשתות מבלי לקבל את רשות הבעלים כמבואר בחו"מ שנ"ט א' שאסור לגזול אפילו כלשהוא ואם הוא דבר שאין מקפידים עליו מהדין מותר וממידת חסידות אסור.

ומסכם הגאון רבי יצחק זילברשטיין שליט"א: אחד מגדולי הרבנים שאל את מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א על הנאמר בתפילת נעילה: "ותתן לנו ד' אלוקינו את יום הכיפורים הזה לסליחה ולכפרה למען נחדל מעושק ידינו" וכי כל מטרת יום הכיפורים הוא רק למען נחדל מעושק ידינו?

הרב אלישיב שליט"א השיב לו בתמיהה: וכי קלה היא בעיניך? וכי מטרה זו בלבד לא ראויה לתת לנו את יום הכיפורים?

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד