סוף הדרך

וכך הורידו אותו למטה בלי קדיש, ובלי מלוים מיותרים, ואפילו בלי דמעות שמו אותו על המדרכה על יד הצפרדע השכונתית והלכו להם.
הגדל

 

תפוס מימין, תרים עוד קצת, זהו, קדימה! יורדים למטה.

 

אחרי נושאי הכבוד יוצאים גם מוטי ואשתו, השכנים בדלת ממולי, כשהם מלוים למנוחות את יקירם. שנים הלא ליוה אותם בשמחות וחלילה בצער, אף פעם לא איכזב. אבל לאחרונה אומרת ציפי השכנה הוא התחיל מידי פעם להיות חולה, פעם בעיה כזו ופעם בעיה אחרת עד שלבסוף מת לגמרי. נסינו להיות אותו אבל לא הלך, דוקא השקענו בו כסף, אבל כמה אפשר? ככה זה העולם אומר מוטי,

 

זורקים את הדור הישן והחדש תופס את מקומות למרות – כך מוטי בכאב שאין כמו הישן, זה היה משהו! אבל העולם זז קדימה.

 

וכך הורידו אותו למטה בלי קדיש, ובלי מלוים מיותרים, ואפילו בלי דמעות שמו אותו על המדרכה על יד הצפרדע השכונתית והלכו להם.

 

זה היה סופו של המקרר של משפחת חביב. הוא שירת אותם שלושים שנה לפחות אך כשגמר את תפקידו הושלך וננטש ללא קבורה ומצבה...

 

אדם אינו כך, גם כשגמר לשרת את העולם אינו נזרק לפח, נפרדים ממנו בכבוד, ואף דואגים לו לקבורה מכובדת ומצבה שתשַמֵר את זכרו. ומדוע?

 

מדוע האדם אינו כחפץ שכאשר מסיים את תפקידו יביאו אחר במקומו וגמרנו, מדוע כל הטקס הזה?

 

את זאת לימד אותנו אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, בפרשתנו.

 

כשנפטרה שרה טרח אברהם אבינו להגיע ממקום היותו "לספוד לשרה ולבכותה" ואחר כך לרכוש עבורה חלקת קבר במחיר מפולפל ביותר מאת עפרון החתי.

 

העיסקה נעשתה דוקא בפירסום גדול במעמד כל אנשי העיר, וכל זאת ללמד את העולם עוד משהו חדש, לאחר שהודיע לכל העולם שיש בורא שברא את הכל, והוא ממשיך ומחיה את כולם. ומי שאוכל חייב לתת לו תודה אחרי שאכל משלו,

 

אחרי כל החיים הללו יש גם המשך.

 

אכן אם טעם החיים הוא קוקה קולה, דינו של סוף החיים כדינו של פחית קולה, או בפח או בהחזר של 25 אגורות.

 

אבל אם החיים הם הנשמה שניתנה מהקב"ה לזמן קצוב ולשם מטרה מוגדרת, לקיום שליחות חשובה, לעמוד בנסיונות ולהצליח במשימות הרי שאחריהם יש המשך, יש עולם הגמול. בו הנשמה מגיעה למקום המוכן לה לעונג אין סופי בגן עדן.

 

כפי מה שהכינה לעצמה במשך שנות החיים בעולם, הרי שהמוות אינו "סוף הדרך". אלא בדיוק האמצע. זה סוף פרק א' ותחילת פרק ב' שהוא גדול ונעלה הרבה יותר מפרק א'.

 

החיים לאחר המוות הם עיקר עובדת וטעם החיים בעולם הזה. הנשמה נותנת דין וחשבון על כל מעשיה ומקבלת גמול לטוב וגם חי' לרע כפי משפט הצדק, כפי שאנו מברכים בשעת צרה ח"ו "ברוך דיין האמת". הרי שיש להניח את השותף – הגוף במקום מכובד ובקבורה כדת וכדין שהנשמה והגוף ממשיכים את הקשר ביניהם במידה מסוימת, וממתינים כולנו לרגע תחיית המתים בו יחזור הגוף לתחיה ולאיחוד עם הנשמה בחיים המיוחדים שלאחר הגאולה.

 

שיעור מאלף זה ניתן על ידי אברהם אבינו לכל העולם, והשורש על ידו במעשים לא רק בתמורה, בהשקעת כסף רב על חלקת הקבר- מערת המכפלה אשר בחברון.

 

"דרך צלחה": לכל ההולכים,

 

וזכרו: יש המשך בסוף הדרך!

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד