"עד עלות השחר"

שלוש התפילות שאנו מתפללים בכל יום מכוונות כנגד שלושת האבות. אברהם תיקן את תפילת שחרית, יצחק תיקן את תפילת מנחה ויעקב תיקן את תפילת ערבית
הגדל

נדודיהם של האבות הקדושים מהווים מוטיב מרכזי בקורות חייהם. כל שלושת האבות נאלצו בעקבות נסיבות שונות לעקור ממקומות מגוריהם ולעבור למקומות אחרים.

כך אירע לאברהם, אבינו הראשון. בשל הרעב הכבד שפקד את ארץ כנען, הוצרך לרדת למצרים (בראשית י"ב, י'). על מאורע זה מסופר בתורה כי בבואו מצרימה, נלקחה שרה אשתו בעל כורחה לבית פרעה. בשל כך נענשו פרעה מלך מצרים ואנשיו בעונשים כבדים, עד שנאלצו לשלחה בצירוף מתנות רבות כפיצוי.

התבוננות במעשי האבות מגלה כי מה שאירע לאב אירע גם לבניו. כל התלאה שפקדה את אברהם אבינו, חזרה והופיעה בצורה מורחבת אצל בני הבנים. גם הם ירדו למצרים מפני הרעב, גם להם התנכלו קשות, ובסופו של התהליך יצאו בני ישראל ממצרים ביד רמה וברכוש גדול.

תלאות אבותינו לא הסתיימו בגלות אברהם במצרים. גם יצחק בנו נאלץ לנדוד ממקומו בעקבות רעב שפקד את מחוזו (בראשית פרק כ"ו). אולם בניגוד לאברהם, יצחק לא יצא למצרים. יצחק נצטווה מפי ה' שלא לרדת לחו"ל (מפני היותו עולה תמימה), ועל כן הוא נשאר בארץ פלישתים הנחשבת כחלק מארץ ישראל.

גם בגלות זו אנו מוצאים רמז למאורע שיקרה ברבות הימים אצל הבנים. גלות יצחק מקבילה לגלות השניה שבה התנסה עם ישראל - גלות בבל. גלות קצרה יחסית זו הסתיימה בשוב בני ישראל לארצם ובבנין בית המקדש השני (אמנם כאן גלו לבבל, אך הקשר בין הגלויות אינו בנסיבות, אלא בפרטיהן הסמליים).

קורות יעקב אבינו רומזים למאורעות שאירעו לעמנו בחורבן בית המקדש השני ובגלות הארוכה שבאה בעקבותיו. יעקב עזב את ארץ המכורה לשנים רבות, ואכן, אף הגלות האחרונה מתארכת מאד.

שלוש התפילות שאנו מתפללים בכל יום מכוונות כנגד שלושת האבות. אברהם תיקן את תפילת שחרית, יצחק תיקן את תפילת מנחה ויעקב תיקן את תפילת ערבית.

התפילה היא שיחה אישית והתקשרות עם הבורא. קשר זה ניתן לבצע בפרהסיה. כך היה בהיות בית המקדש ניצב על מכונו, כאשר היתה הנבואה נפוצה בישראל, ובבית המקדש ניתן היה לחזות בנסים שהתרחשו תדיר.

אולם קיים גם מצב שונה, מצב שנרמז בקורותיו של יעקב אבינו. זהו מצב הגלות שבו המלך ואהובו נפגשים רק לפרקים. מצבם של ישראל לאחר החורבן מתאפיין בהסתר פנים. אמנם אהבת המלך לא זזה ממקומה, אולם גילויי החיבה שוב אינם תדירים כפי שהיו.

יעקב אבינו ידע שגם אפלה זו אינה מקרית. היא מכוונת מלמעלה כדי לגרום לו להתפלל. כיבוי האורות הוא אמצעי שנועד להביא את אהובו של המלך לשיחה אישית עמו. זאת למד יעקב בעצמו, וזאת הוא לימד אותנו כשתיקן את תפילת הערב. הוא ביקש להורות כי גם בחשכת הגלות אין להרפות מן הדבקות בשכינה. מצב האפלה נועד כדי להביא את ישראל לשאת את עיניהם לאביהם שבשמים. כיוון שלא זכו ושקעה השמש, עליהם לגלות את השכינה מבעד להסתר ולערפל.

אולם זאת יש לדעת: החשכה אינה סוף פסוק, היא מצב זמני וחולף. בחשכה נכונו לעם ישראל מאבקים קשים ונסיונות רבים. כמו מאבקו של יעקב אבינו מול שרו של עשיו. יעקב התמיד במאבק עיקש עד לניצחון, "עד עלות השחר" (בראשית ל"ב, כ"ה). גם עלינו, למרות חשכת הגלות, להתאזר בתפילה ובתקוה, הן בקרוב יעלה השחר ונזכה לאורה הגדול של הגאולה השלמה.

 

[ערכים]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד