נמצא מוצץ בגינה! (לפני חודשיים)

נמצאה מגבעת באוטובוס- זה עוד מובן. אותרה שרשרת זהב באולם שמחות- זה הגיוני. מצאנו מעיל בבית הכנסת – זה סביר. אפילו החלפנו מטריה בטעות- מתקבל על הדעת. אבל: "נמצא מוצץ בגינה?!" ועוד בתוספת המשך "לפני כחודשיים"- נשמע לכם?!
הגדל

נמצאה מגבעת באוטובוס- זה עוד מובן.

אותרה שרשרת זהב באולם שמחות- זה הגיוני.

 

מצאנו מעיל בבית הכנסת – זה סביר.

 

אפילו החלפנו מטריה בטעות- מתקבל על הדעת.

אבל: "נמצא מוצץ בגינה?!" ועוד בתוספת המשך "לפני כחודשיים"- נשמע לכם?!

 

לא, זו אינה המצאה. אמנם בעיתונות הארצית, לא ניתן למצוא אבידות מסוג זה. שם, מופיעות בדרך כלל אבדות יקרות וחשובות. אולם בעיתונות  המקומית החרדית, ועוד יותר בזו השכונתית, ניתן לקרוא אודות אבדות שהינן לכאורה מוזרות אחת יותר מהשניה.

 

"נמצא מוצץ בגינה"- מה נראה לכם? שאם המוצץ של מאן-דהו אבד בגינה, הוא ירצה בכלל לקבל אותו בחזרה? לאחר ששכב שם בארגז החול, על האדמה הלא­- נקיה ואולי גם השתרבב לפיותיהם של פעוטות אחרים?!

 

ובכלל, "לפני כחודשיים?!"- מישהו כאן באמת סבור, שלאחר חודשיים ימים, עדיין יושב המאבד וממתין בקוצר רוח אימתי יופיע המוצא הצדיק- ויאתר עבורו את המוצץ האבוד מזה 60 יום?

 

למישהו כאן זה נשמע הגיוני?!- - -

 

וזה עוד לא הכל.

 

קחו לדוגמה, השבת אבידה אודות "מכסה של בקבוק לתינוק" שנמצא בתחנה. או אפילו "בקבוק של תינוק" שהותר באוטובוס. מדובר במוצרים אשר מחד- חשוב שיימצאו בסביבה נקיה, כראוי לשימוש לתינוק. מאידך- הם גם לא שווים הרבה, כך שהמאבד משני ההיבטים הללו- בדרך כל אינו מעוניין כלל להחזיר אותם לביתו או לשוב ולעשות בהם שימוש עבור ילדיו.

 

ואת הנושא הזה, מבינים גם המוצאים. הרי אם הם עצמם היו מאבדים "מכסה של בקבוק לתינוק" (מדובר, למי שלא מכיר- בכיסוי פלסטיק עגול, המגן על ראש הבקבוק)- האם היו בכלל מנסים לאתר אותו? הוא כלל לא חשוב עד כדי כך, שישקיעו בו מחשבה שניה. ואם מישהו אחר ימצא ויגיד לכם כי הוא נמצא ברחוב הסמוך, תרוצו ליטול אותו? לא!

 

מדוע אפוא, כל אותם מוצאים ישרים, ומדובר בעשרות ובמאות מקרים (!) אינם חושבים פעמיים, אלא ממהרים לפרסם את דבר המציאה ברבים? גם אם מדובר כאמור במציאות שוליות שלעיתים קשה לאמוד האם הן שוות אפילו כדי פרוטה? - - -

 

לשמחתי הרבה, נתקלתי במספר לא מועט של מקרים כאלה. בהם בני תורה, אברכים ומשפחות חרדיות, מקפידים לפרסם אודות השבת אבידה, גם אם מדובר בחפצים שלא יוחזרו לכאורה להיות שוב שימושיים.

 

אגב, הנסיון גם מוכיח כך. פעמים רבות שהמוצרים הללו ממשיכים לצוץ במדורי האבידות, תוך ציון כפי שהבאנו בדוגמה הראשונה- כי "המוצץ נמצא לפני חודשיים". והמוצאים אינם מתייאשים!

 

"לשמחתי הרבה"- התבטאתי, ואכן דומני כי כל אחד מאיתנו ראוי לשוש ולעלוץ על החברה הנפלאה בה אנו מוקפים. לעניות דעתי, ולהרגשתי הדלה, אכן עצם פרסום חפצים אלה, שאין בהם כל ערך, שלא יעשו בהם שוב שימוש, שאפילו בעליהם אינם זקוקים להם; עצם הפרסום מעיד על יוקרתה וחשיבותה, חביבותה ועוצמתה של מצוות השבת אבידה, כפי שקנתה לה שבת בלבות בני התורה שומרי המצוות.

 

נכון, המוצץ בוודאי לא מענין איש.  המכסה של הבקבוק בוודאי לא יגיע לעולם ליעדו. הבקבוק עצמו שנמצא באוטובוס – מן הסתם לא יגרום אפילו לבעלים להתעניין בו. אך, מה לעשות, יש לנו מצוות "השבת אבידה".

 

הרגש, על עצם מציאת החפץ שאינו שייך לנו, דוחף אותנו לקיים בו 'השבת אבידה'. כן זהו החינוך שטבוע בנו, זו הדרך אותה מנחילה לנו התורה הק', זהו אורח  החיים ואלו הם הערכים עליהם אנו מתפתחים בס"ד.

 

מצאתי משהו? אני מכריז עליו.

 

איתרתי משהו? אני יודע את שעלי לעשות. די אם תביטו בילדי החמד המחונכים על ברכי התורה והיראה. הם יבחינו בכדור המונח לו בקרן זוית, מה תהא קריאתם הראשונה?

 

"למי זה שייך? צריך להכריז על זה".

 

כי זה מה שטבוע בדמם.

 

כי בדם שומרי המצוות ולומדי אורחות התורה, זורם דם קדוש. כזה, שאפילו מוצץ אינו נראה עוד כמוצץ, אלא כהזדמנות נפלאה.

 

מפז- לקיים מצוות השבת אבידה.

 

[המודיע]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד