איך סולחים, גם כשקשה?

שאלה: יש לי "חבר" שאני כל כך שונא אותו שאני פשוט לא מסוגל לחשוב על סליחה. כשאני רואה אותו אני מתאפק שלא לעשות משהו שאני אצטער עליו כל ימי חיי, אני שונא אותו, שונא אותו, שונא אותו, ולא יכול לסלוח לו לעולם ונצח נצחים.
הגדל

  
 
שאלה: יש לי "חבר" שאני כל כך שונא אותו שאני פשוט לא מסוגל לחשוב על סליחה. כשאני רואה אותו אני מתאפק שלא לעשות משהו שאני אצטער עליו כל ימי חיי, אני שונא אותו, שונא אותו, שונא אותו, ולא יכול לסלוח לו לעולם ונצח נצחים. אבל עכשיו מגיע יום כיפור, ואני יודע שצריך לסלוח כדי שגם השם יסלח לנו על החטאים שלנו, אבל אני פשוט לא מסוגל. מה עושים?

 

תשובה: וואו! הוא בטח עשה לך משהו מאוד רציני שאתה כל כך שונא אותו. וככל הנראה יש לך סיבות ממש טובות שלא לסלוח, די בעצם העובדה שהלב שלך מלא בשנאה כלפיו.

 

למה בעצם לסלוח?

נתחיל בכך שגם הקדוש ברוך הוא סולח לנו. חטאנו, עווינו, פשענו והרשענו, ובכל זאת הוא אב רחמן ומוכן לסלוח לנו כשאנו מבקשים את סליחתו בלב שלם.

 

ולמה הוא סולח לנו?

כי הוא מכיר בכך שאנחנו אנושיים, שאנחנו בשר ודם, בני אדם עם יצרים ותאוות, ולפעמים הלב שלנו מוליך אותנו למחוזות אסורים, מאוחר יותר כשאנחנו מכירים בכך ומבקשים את סליחתו, הוא סולח. וכמו שאמר הכתוב (בראשית ח) "כי יצר לב האדם רע מנעוריו".

 

לכל בן אדם, גם אם הוא עשוי בשר ודם יש אפשרות להיות אלוקי, להידמות לקדוש ברוך הוא, ובכך להתרומם מעל למצבו החומרי הרגיל.

 

איך מתרוממים?

פשוט מאוד, הולכים בדרכיו של הקב"ה, נוהגים ברחמים, בחנינה, באהבה ובחמלה כלפי הבריות, מכירים בכך שבני אדם הם בסך הכל  "אנושיים" (הרי גם אנו כאלה, אנחנ ומכירים את הזן הזה היטב), וממילא אנחנו מתייחסים לכל העולם בצורה שונה, רכה יותר, חומלת יותר, ומוותרת יותר.

 

זו הסיבה שצריך לסלוח, כדי להיות דומים לקדוש ברוך הוא.

 

בני ישראל שתודעת הבורא מלווה אותם בכל דרכיהם מסוגלים לכך, ומצפים מהם לסלוח גם כשקשה, לוותר גם כשזה נראה בלתי אפשרי. עקשנות, הימנעות מסליחה מתפרשת בנביאים כתופעה אנטי יהודית, וכך אומר הנביא על הגבעונים שלא היו מסוגלים לסלוח: "והגבעונים לא מבני ישראל המה" (שמואל ב כא, ב).

           

 

אז איך סולחים כשקשה?

מנסים קודם כל להבין שהבנאדם שעומד מולנו הוא לפני הכל אנושי, ויכול להיות שטעה, יכול להיות שיצרו גבר עליו, יכול להיות שהיה במצב נפשי קשה, הרי כבר לימוד אותנו החכמים ש"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", אתה לא יכול להיות השופט של השני בלי שתהיה בדיוק באותו מצב נפשי חברתי ואנושי שבו הוא נמצא, ומי יודע מה עבר עליו כשפגע בך, הוא אנושי, גם אתה טועה לפעמים.

 

ועדיין, עם כל הקושי, זה אפשרי, אפשר ואפשר להטות את הלב לטובה, וכמו שאמרו חכמינו: "צדיקים ליבם מסור בידם".

 

בהצלחה!  

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד