לא כקמצנים

את מנהגו של קבצן העיירה – קשה היה לשנות. דרכו של זה בקבצנותו הייתה לבקש רק לחם צר ומים, יותר משיעור זה לא העיז קבצן זה לבקש.
הגדל

את מנהגו של קבצן העיירה – קשה היה לשנות. דרכו של זה בקבצנותו הייתה לבקש רק לחם צר ומים, יותר משיעור זה לא העיז קבצן זה לבקש.

 

כיון שכזו הייתה דרכו הרי גם כשהגיע לפתחו של גביר העיירה לא העניק לו הגביר יותר ממספר פרוטות דלות ופת לחם יבשה. הקבצן שציפה כאן לקבל יותר ממה שהורגל אצל פשוטי העם, תמה בפניו ושאל, הרי אתה הגביר ששמך הולך לפניך כי מעניק אתה לכל אחד ואחד כדי מחסורו, מדוע לא תיתן אף לי די מחסורי וביד רחבה?

 

אתה, השיב לו הגביר, שרגיל לחזר על פתחי אחרים ולהסתפק בפת לחם דלה ומעט מים לשתות, זהו מחסורך אשר חסרת ולא יותר, אך אלו שאין נפשם שבעה ממנה דלה זו ומצפים לנתינה ראויה וחשובה, כזה הוא די מחסורם ולכן ממלא אני מבוקשם...

 

"אל נא נהיה קבצנים"- היה אומר רבי יעקב ניימן זצ"ל, אל נסתפק במועט. בבואנו לפני מלך מלכי המלכים כמו גבירים, נשאף לגדולות, נתייצב לפניו ונבקש את המקסימום "את פניך ד' אבקש" – לא פחות, אנו רוצים את הכל כי אנו יכולים, אנו מבקשים "קרבת אלוקים" כי אכן יש לנו את האפשרות להגיע לפסגות. וכשנבקש כמו גבירים נקבל כמו גבירים, נבקש כקבצנים נקבל כקבצנים, מנת רעב וכדי מחיה בלבד.

 

הגביר אינו זה שמבקש רק מהשפה ולחוץ. הגביר האמיתי הוא זה שבקשתו נובעת מ"לך אמר ליבי בקשו פני", זה שבקשתו היא "איני צמאה לא לאכול ולא לשתות אלא לראות את פניך, מתי אבוא ואראה פני אלוקים".

 

כן. מהעומקא דליבא של בקשת "פניך ד' אבקש" נקבע מעמד הבקשה להיות כגביר או כקבצן. מה"לך אמר ליבי" זוכה לקבל כל מחסורו, כגביר.

 

[יתד נאמן, אלול תש"ע]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד