לקבל את הדין בזרועות פתוחות

ביום הדין אנחנו מבקשים מהקב"ה לפתוח מיד במשפט. מדוע? ואיך זה קשור לכך שבתקיעת שופר פשוטה אנו הופכים את המשפט מדין לרחמים?
הגדל

על פי המסורת, כאשר אנחנו תוקעים בשופר בראש השנה, המלך, שיושב על כיסא הדין, קם פתאום ומתיישב על כסא הרחמים. בתקיעת שופר פשוטה היום מתהפך מיום של דין ליום של רחמים. איך הפכנו ברעש פשוט את גזר הדין המפחיד הזה?

על ידי כך שקיבלנו אותו ואימצנו אותו באהבה.

כשאנחנו תוקעים בשופר, אנחנו, כביכול, מאותתים לה' לפתוח מייד במשפט שלנו. בימינו, כאשר עומד להתחיל דיון משפטי והשופט רוצה לקרוא את בית המשפט לסדר, הוא מכה בפטיש ובכך מכריז על תחילת המשפט. אבל בעת העתיקה, המשפט היה נפתח בתקיעת שופר.

עכשיו, תארו לעצמכם שאנחנו נקראים לעמוד לדין לפני המלך כדי להישפט על כל מעשינו במשך השנה שחלפה. אנחנו רועדים, מפוחדים, אפילו מבועתים. אבל יחד עם זאת, להפתעת הקהל, אנחנו נכנסים לבית המשפט בהתרגשות, צועדים בבטחה לשולחן השופט, תופסים בשופר ותוקעים בו. כל הצופים המומים לחלוטין. לא רק שאנחנו לא מתחמקים מהמשפט, או מכחישים את העובדות; אנחנו מזמינים את המשפט ומצהירים בציפייה: "זה יום המשפט שלי. אני לא מבקש דחייה. תתחילו בבקשה – תשפטו אותי עכשיו".

כשאנחנו תוקעים בשופר, אנחנו מצהירים שאנחנו רוצים להישפט. אנחנו לא מפחדים בכלל מהתוצאות. אנחנו מקבלים את המשפט בשמחה וחובקים אותו באהבה. איך זה יכול להיות?

רוב האנשים מדחיקים את נושא המשפט, או משקיעים מאמץ רב כדי להשתמט ממנו. ה-1 בינואר, תחילת השנה האזרחית, נתפס בעיני רבים כיום של דין ובחינה עצמית. אנשים רבים מחליטים החלטות כיצד להשתפר במשך השנה הבאה. עם זאת, אותו יום הפך גם לזמן שבו מתהוללים ומשתכרים. אנשים מקבלים החלטות ואז שותים. אני יכול להבין אותם. הדין כואב, מפחיד ומאתגר. טבעי לרצות להשתכר, לברוח, להתעלם ולהתכחש לו.

כתוב בתהילים: "אשרי העם יודעי תרועה [בשופר]". מה הסוד הגדול שהם יודעים? האם לא כל אחד יכול ללמוד כיצד תוקעים בשופר?

סוד התקיעה האמיתי הוא הידיעה שכאשר אנחנו מקבלים ומאמצים באהבה את המשפט, הוא הופך לרחמים. וזה משום שאנחנו מקבלים את העובדה שהאחד ששופט אותנו, הוא לא רק המלך שלנו אלא גם אבא שלנו, כמו שאומרים – 'אבינו מלכנו'. ה' לא דן אותנו כי הוא נפגע מהתנהגותנו – עלינו לו על העצבים – ולכן הוא רוצה להתנקם בנו ולהחזיר לנו. הוא דן אותנו משום שהוא אוהב אותנו ואכפת לו מאתנו. כאשר איננו מבינים מי השופט ומה מטרתו, באופן טבעי נברח ממנו. אבל כשאנחנו מבינים שאבא שלנו הוא השופט, וכל מה שהוא רוצה זה שיהיה לנו הטוב ביותר, אז נקבל באהבה את יום הדין כהזדמנות לשינוי וצמיחה.

אם נתכחש לטעויות ונתעלם ממחיר התוצאות, נמשיך לחזור עליהן ונמשיך לפגוע בעצמנו. הייתי מעדיף לחיות במציאות מאשר להתכחש אליה ולחיות באשליה. כאשר אנחנו עוברים על המצוות, על חובות הדת שלנו, אנו מזיקים למשימתנו - לבנות את ממלכת ה' בארץ - ובסופו של דבר מזיקים גם לעצמנו.

התרשלותנו מציות לרצון האלוקים, הופכת להיות מקור כל החורבן האישי והלאומי שלנו.

לכן, בראש השנה אנחנו שמחים ברעד, כמו שאומרות מילות הפסוק: "וגילו ברעדה", מכיוון שאנחנו מקבלים בשמחה את הדין. אנחנו מבינים את משמעות המשפט ויודעים שהשופט הוא אבא שלנו ושהוא אוהב אותנו. אנחנו יודעים שלא משנה כמה קשה יהיה הדין שהוא יגזור עלינו, זה בדיוק מה שאנחנו צריכים כדי לחזור לתלם, לעלות על המסילה, למלא את משימתנו.

הפסיכולוג הנודע, קארל יונג, אמר פעם שנוירוזה היא תחליף לסבל לגיטימי. במלים אחרות, כשאנחנו מתעלמים מהסבל שלנו, אנחנו בסוף סובלים בדרכים אחרות וגורמים לעצמנו נזק נוסף. הייתי אומר שאותו עיקרון חל גם כאשר אנחנו מתכחשים לדין ולא מוכנים לספוג את תוצאות התנהגותנו.

כשאנחנו עושים זאת, אנחנו ממשיכים להיצמד לאשליה שאנחנו בעלי ישויות עצמאיות שאינן תלויות בה', והגישה הזאת יוצרת תחושות של ניכור מהמציאות האמיתית, מהמקור, מההקשר והיסוד של העצמיות שלנו, שהוא האלוקים. תחושת הניכור מהאלוקים, שהוא מקור כל החיים וכל ההנאות, היא הגורם לכל הכאב והחולי, הן הגופני והן הרוחני.

עצם קבלת הדין עוזר לתקן את הגורם לכל טעויותינו ועברותינו, מכיוון שאנחנו מבינים שאנחנו לא עצמאיים. שאנחנו תלויים באלוקים ושאיננו פטורים מאחריות. לאחר שלמדנו את המסר שלנו, השופט קם מכסא הדין שלו ועובר לכסא הרחמים.

[מתוך אתר 'אש התורה']

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד