"וכמו השחר עלה''

הגדל

'ויבואו שני המלאכים סדומה בערב' משלשת המלאכים שבאו אל אברהם אבינו נותרו רק שנים. המלאך שבא לבשר את שרה סיים את תפקידו עשה את שליחותו והסתלק. המלאך רפאל שבא לרפאות את אברהם המשיך בשליחותו להציל את לוט. כי רפואה והצלה נחשבים לשליחות אחת.

 

בשעה השישית, בחצי היום, קמים שני המלאכים, אורחיו של אברהם, 'וישקיפו על פני סדום' הם משקיפים על יעדם, מתכוננים לצאת לדרכם. 'ואברהם הולך עימם לשלחם'. אברהם שקיים עימם אכילה ושתייה מקיים עימם גם מצוות לוויה.

 

המרחק מביתו של אברהם בחברון לסדום הינו מהלך הליכה של שש שעות בהליכת רגלי של בני אדם. ואילו מלאכים יכלו לעשות דרך זו כהרף עין. בכל זאת אף על פי ששני המלאכים יצאו מחברון מביתו של אברהם בחצי היום הם מגיעים לסדום רק 'בערב'.

 

מביא רש"י 'וכי כל כך שהו המלאכים מחברון לסדום, אלא מלאכי רחמים היו וממתינים שמא יוכל אברהם ללמד עליהם סניגוריה'. המתינו עד שסיים אברהם אבינו לבקש רחמים על אנשי סדום.

 

שני המלאכים מגיעים לסדום  'ולוט יושב בשער סדום'. לוט אינו רץ לקראתם כמו אברהם. מפני שלא ראה אותם מרחוק בחשיכה שכבר ירדה על הארץ. רק כשהם קרבו אליו הבחין בהם וקם לקראתם.

 

כיוון שכבר לילה הוא מזמין אותם לביתו 'סורו נא אל בית עבדכם ולינו ורחצו רגליכם והשכמתם והלכתם לדרככם'. וכי כך דרכן של בני אדם ללון תחילה ואחר כך לרחוץ ? אלא לוט שהיה יודע את הסכנה שיש בהכנסת אורחים בסדום. חושש שאם יגלו את האורחים בביתו ויראו שכבר רחצו רגליהם, יעלילו עליו שהם נמצאים בביתו כבר יומיים שלשה.

 

לוט אינו משכיב אותם לישון מייד. הוא עורך להם סעודה. 'ויעש להם משתה ומצות אפה ויאכלו'. ליל פסח היה והוא אופה להם מצות ומשקה אותם יין. תוך כדי כך הדבר מתגלה לתושבי סדום. לא יצאה שעה ארוכה עד שנקבצו ובאו כל אנשי העיר.

 

'מנער ועד זקן כל העם מקצה' אף אחד לא נשאר בביתו. צעירים וזקנים מקצה העיר ועד קצה השני. כולם יצאו מביתם בשעת ערב מאוחרת סובבו והקיפו את הבית כשהם קוראים ללוט ושואלים אותו 'איה  האנשים אשר באו אליך הלילה'.

 

לוט מסרב לבקשתם אינו נענה לדרישת ההמון להוציא אליהם את האורחים. הרוחות מתלהטות. הדיבורים הופכים למעשים. כולם, כל אנשי העיר עומדים שם. אף אחד לא נשאר בבית כולם רוצים לדעת מי הם האורחים האלו. 'ויגשו לשבור הדלת' מתכוננים להתפרץ פנימה בכוח.       

 

והנה פתאום נפתחת הדלת  ויד מושטת החוצה ומושכת את לוט פנימה אל תוך הבית והדלת נסגרת. ניתן לתאר את האווירה במקום את הכעס והתדהמה. איזה אורחים אלו שמעיזים להתנהג בצורה כזו. המעגל הראשון הקרוב לבית מנסה להסתער על הדלת לשוברה.

 

הם מסתכלים לכיוון הדלת רוצים לגשת לשוברה אך לפתע הם מוכים בסנוורים. אור חזק מסנוור אותם והם אינם רואים כלום. הם לא מרפים. ממשיכים לחפש את הדלת לשוברה אך לא מוצאים אותה. האור המסנוור מטשטש אותם. הם מסתובבים ומסתובבים עד שהם מתעייפים ושבים איש איש לביתו.

 

מנער ועד זקן, כל העם מקצה, כולם שבים לביתם. האורחים המוזרים בביתו של לוט הם שיחת אותו היום או יותר נכון אותו הלילה בסדום. כולם הרי רואים ויודעים שיש כאן משהו לא טבעי. ניתן רק לתאר כי  הסקרנות  רק גברה והלכה אצלם. כולם ודאי רצו לדעת מי הם האנשים האלו בבית לוט. מה מטרת בואם. ומה הוא הנשק הזה שהפעילו והצליחו לשתק איתו את כולם. 

 

אם לביתו של לוט לא יכלו התושבים להיכנס ולא יכלו לתקשר איתו. בוודאי ניסו להשיג אינפורמציה מילדיו של לוט. ארבע בנות היו ללוט שתיים נשואות שגרו בבית בעליהן ושתיים מאורסות שעדין נמצאו בבית לוט. גם הם וודאי היו מלאי סקרנות לדעת מי האנשים האלו שהצליחו להכניע את כל תושבי העיר.

 

ניתן לתאר כי בביתם של בנות לוט וחתניו לא עצמו עין באותו לילה. והנה דפיקות בדלת. לוט עצמו מגיע לבקר את חתניו ובנותיו. ידיעה חשובה בפיו. 'קומו צאו מתוך העיר כי משחית ד' את העיר'. האורחים שהגיעו אלי הם מלאכים, הוא מגלה לחתניו ובנותיו.

 

הם נשלחו בשליחות מיוחדת מהקב"ה. אחד מהם בא להשחית את העיר והשני בא להציל אותנו. הם נתנו לי הזדמנות לצאת מהעיר ולברוח. ולא רק לי אלא גם לכם ולילדיכם. באתי עכשיו ברגע האחרון להציל אתכם.

 

כמה מפליאה התגובה של חתניו. 'ויהי כמצחק בעיני חתניו'. המידע החיוני שמביא לוט שסדום נהפכת נחשב בעיני חתניו כמו בדיחה מצחיקה. לא להאמין.

 

ללמדנו עד כמה יכול האדם להיות שבוי בדעותיו הקדומות. עד כמה יכולה להיות דעתו מסונוורת ומשובשת ולא לראות ולא לקבל את האמת. 'רשעים אפילו על פתחה של גיהנום אינם חוזרים בתשובה'.

 

הם רואים את האמת ואינם שמים על לב. ליבם אטום משמוע תוכחה. הליצנות בה הם חיים דוחה אלף תוכחות. חתניו ובנותיו של לוט נשארו בבתיהם 'עד  עלות השחר' עד 'השמש יצאה על הארץ' . לעיני כל, מתוך שמים בהירים, פרצה גופרית ואש.  בא דבר ד' על סדום ועל עמורה.

 

כל מי שעיניים לו בראשו ומוח בקודקודו עומד ומשתאה לראות את קיומו של עם ישראל. כאשר 'מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ'. כולנו רואים את השגחתו הפרטית של בורא עולם עלינו. ככבשה אחת בין שבעים זאבים.

 

'וכמו השחר עלה' אילת השחר מפציעה ועולה. 'השמש יצא על הארץ' הכול ברור ונראה לעין כל. הגאולה ממשמשת ובאה. למה אנו ממתינים ננצל את ההזדמנות האחרונה 'ונשובה אל ד''.   

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד