בישיבה מקבלים דרך אמיתית כיצד להיות יהודי

הגאון רבי זבולון שוב שליט"א, ראש ישיבת "דברי אמת" – מודיעין עילית
הגדל

הישיבות נועדו להעמיד את האדם על דרך האמת. הרחוב היום כל כך פרוץ במחשבות אחרות על איך לחיות ומה רוצים בחיים, ובישיבה צריך לקבל דרך אמיתית איך צריך להיות יהודי, איך צריך לחיות את חייו ואיך צריך לבנות את ביתו. דרך זו מקבלים רק בישיבה, והישיבה צריכה לתת זאת.

 

זוהי הסיבה שרבותינו גדולי ישראל קבעו ללמוד ספר 'מוסר' בישיבות, כחלק מסדרי הישיבה, כי מי שאין לו יראת שמים גם תורה אין לו. לכן חלק בלתי נפרד ממהותה של הישיבה היא לבנות את היראה של כל אחד ואחד, את החביבות לקיום המצוות, את הפחד והיראה מחטא, את האהבה, יראה, אמונה, בטחון, זה מה שצריכה הישיבה לתת.

 

אם רוצים למדוד גדלות של בני אדם, אזי המודד הוא מה דרגתו ב"חפץ הלב ותשוקת הנשמה" שהוא "הנרצה יותר בעבודת הבורא,, כפי שכותב המסילת ישרים. אבל אם הוא מרגיש כפוי – אין עצה ומוכרחים לעשות; מוכרחים לקחת אתרוג, מוכרחים לקחת לולב, מוכרחים לאכול מצה, נעשה את ההשתדלות שיהיה כשר, שאם לא כן נקבל גהינום. כשהוא קם בבוקר לתפילה ומרגיש שמנחה הולך יותר מהר ואילו שחרית לוקח הרבה זמן, זה מראה כי אין לו "חפץ הלב ותשוקת הנשמה"!

 

מרן החזו"א זצוק"ל באמונה וביטחון כותב (פ"ג ו'), "ואמנם תיקון הלב אין לו מזור, זולת המעשים המתוקנים הנעשים בראשונה בכח מכריע בהסכם קדום, וברוב המעשים הטובים הנעשים במלחמה ובאומץ נגד הרצון החופשי מתהפך רצון הלב מרע לטוב, ובדרך זה הולך האדם וקונה את הטוב על ידי ההרגל, להתגבר כפעם בפעם על התאוה החומרית ועל הנטיות הנפשיות".

 

אדם חושב שהקב"ה ברא יצר כה קשה, א"כ איך מתמודדים מולו? אומר מרן החזו"א: "וברוב המעשים הטובים הנעשים במלחמה ובאומץ נגד הרצון החופשי". קטע זה צריך להיות כותרת לכל בן תורה. אדם אומר שאינו יכול, והסיבה שאינו יכול היא בגלל שהוא רוצה להיות חופשי, לישון כמה שהוא רוצה, לדבר מתי שהוא רוצה. אך עליו לדעת ש"אין לו מזור", הלב ישאר לב רע, יש רק עצה אחת ויחידה ללכת "במלחמה ובאומץ נגד הרצון החופשי", רק "במלחמה"; לשבור את הרצונות, ללכת היפך הרצון.

 

לכל אחד יש שכל, וכי יש מי שיאמר, כי כשהיום שישן עד השעה עשר הוא היה מאושר ואילו כשאתמול קם בשעה שבע הוא היה אומלל? הלא כל אחד יודע בשכלו שכשהוא קם בשעה שבע הוא מרגיש נפלא, ואילו כאשר הוא קם בשעה עשר הוא אומלל. זה השכל. וכלשונו של מרן החזו"א: "הוראת השכל". אבל לאדם חסר מלחמה ואומץ נגד הרצון החופשי, וזו הסיבה שכ"כ קשה לו.

 

אמנם קשה לאדם, אך כבר אמרו חז"ל: "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקב"ה עוזרו אינו יכול לו". צריך "עוזרו" – גם האדם יתן יד, אף שקשה, אך אם האדם נותן יד הקב"ה עוזרו, ומה היא נתינת ידו – "במלחמה ובאומץ נגד הרצון החופשי".

 

כך עלינו לחיות כל הזמן. אם חיים כל הזמן עם "שיויתי ד' לנגדי תמיד" – נמצאים כל הזמן עם הקב"ה, והקב"ה מביט עלינו.

 

אם היה זה איזה בשר ודם שמפחדים ממנו או מתביישים ממנו, אז כולם היו נראים אחרת. וכמובן, יש לחזק את עצמנו בלימוד המוסר ובחשבון הנפש התמידי, שהרי אנחנו רואים שכשיש לאדם תאוות הן גורמות לכך שאם יש לו אפשרות שיוכל לתרץ בה את עצמו, לא יחוש לדברי המוסר שמדברים איתו; והיינו, שאם לא עובדים ע"מ לזכות להגיע לאמת, אלא נשארים בשקר, אפילו אם יראו את כל האמת בבירור אפשר לרדת לגמרי, חס וחלילה.

[דברים מתוך מוסף "שבת קודש" יתד נאמן]

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. חנן (25/05/2017 16:40:02)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד