מהוואי לישיבה על גבי הגלשן

הסתובבתי בכל העולם, מימשתי את כל התאוות שלי. גם באיים הקריביים, בהוואי, ובאוסטרליה. אומר עומר לוין אלוף ישראל בגלישת גלים, שהחליט לוותר על הכל כדי לזכות בתורה
הגדל

מזג האוויר השרבי לא הפריע לו לעומר. לנגד עיניו פרוש נוף מדהים של חופי הוואי הקסומים. החול הזהוב צורב את כפות רגליו היחפות, בידו גלשן צבעוני, עיניו מכוסות במשקפת אטומה ומולו הומה האוקיינוס הענק. גלים אדירים מתקרבים אל החוף, נשברים בקול תרועה רמה, מתנפצים לרסיסים ושבים אל תוך הים בהמיה חרישית.

 

עומר הביט אל החבר העומד לצדו. אנדריי. הלה, צעיר אמריקאי המתגורר כאן בהוואי, מארח אותו בימים אלו. שניהם חולקים את אותה התשוקה, להפוך לאלוף עולמי בגלישת גלים. "ניכנס?" שואל עומר את אנדריי, "ניכנס!" משיב לו חברו והשניים פותחים בריצה קלה המובילה אותם אל שוליו הרטובים של האוקיינוס האינסופי.

 

עומר ואנדריי עוצרים, נעמדים על הגלשן ומייצבים את עצמם. הם נערכים לגלים הגבוהים שיגעו, מנסים לתפוס את הגל בתחילתו, כדי להגיע אל ראשו וגלוש ממנו בהתלהבות פראית.

 

 

ארבע שנים אחרי. אלוף ישראל בגלישת גלים, עומר לוין, חובש את ספסליה של הישיבה בהרצליה. הוא עשה שינוי של 180 מעלות באורח החיים שלו. רגע לפני שהגיע לשיא התהילה שלו, נטש עומר את העולם החומרי, ועבר לעולמות של טוהר ורוחניות.

 

לא עוד ריקודים אל תוך הלילה בפאבים התל אביביים, לא השתתפות בתוכניות ראליטי בטלוויזיה, וגם לא השתתפות בתחרויות גלישה נושאות פרסים.

 

נכון, הוא עדיין אוהב את הים ואוהב לגלוש להנאתו. מדי פעם הוא יוצא אל הים בשעות הבוקר המוקדמות, מקפץ מגל לגל, שואף אל ריאותיו את רסיסי מימיו המלוחים של הים, נהנה מהשחרור והרוגע בחיקם של איתני הטבע המקיפים אותו מכל צד.

 

אבל כל קשר בינו ובין אורח החיים הרהבתני והמופקר נמוג כלא היה. עומר אפילו לא מוכן לדבר בטלפון עם חברים שלו מעולם הגלישה. הוא עונה לכולם, אינו בודק מי המתקשר אליו. אך ברגע שהוא שומע שמדובר בחברים לשעבר, שהשיחה עימם עלולה לגרור אותו מטה, הוא מנתק. אט אט למדו החברים להימנע מלהתקשר אליו. עומר כבר לא בעולם שלהם, וגם לא רוצה לחזור אליו בעתיד.

 

 

"היה לי הכל", מספר עומר לפעיל אחינו הרב איתי שוסטר. "כל החיים היו פרושים לפני. כסף, תאוות, כבוד ותהילה. השתתפתי בתוכניות טלוויזיה, קראו לי להופיע בכל מיני תחרויות, השתתפתי באירועי השקה של חנויות ספורט וגם קיבלתי תשלום על כך.

 

"אבל לא היה לי כלום. הרגשתי שהכל ריק. אין בי שום דבר. כל בוקר פקחתי את העיניים והרגשתי שכבר אין לי לאן לשאוף, התאוות הן אותן תאוות, ההצלחה כבר מאירה לי פנים תקופה ארוכה, ואני לא מוצא שום טעם בהמשך החיים הללו. הבנתי שאני חייב לעשות שינוי מהותי באורח החיים ובכיוון החשיבה שלי, ועשיתי היכרות עם התורה הקדושה".

 

"כשהתחלתי להשתתף בשיעורי תורה הרגשתי שמשהו זז שם בפנים. פתאום יש משמעות לחיים שלי. יש לי סיבה לקום בבוקר. התחלתי לחיות והרגשתי הנאה וסיפוק כמו שלא הרגשתי אף פעם, גם כשהעפלתי להצלחות חדשות ורשמתי הישגים יפים מאוד בעולם הספורט.

 

 

ערב אחד צלצל הטלפון של עומר. הוא ענה לשיחה הנכנסת ושומע קול מעט מוכר ששואל לשלומו בשפה האנגלית. הוא ידע מי זה. היה זה אנדריי, ידידו הגולש מהוואי. עומר החליט לנתק את הטלפון, מה אנדריי הזה רוצה ממנו, ועוד ממספר ישראלי? בטח הגיע לביקור בארץ ורוצה שעומר יחזיר לו טובה וייקח אותו לסיור במועדוני הגלישה הנחשקים, יערוך לו היכרות עם ה'תותחים' הכבדים בתחום. "אני בחור ישיבה" חשב לעצמו, "מה לי ולכל זה".

 

בעוד אצבעו עושה את דרכה אל עבר ה-END כדי לנתק את השיחה שאל עומר את אנדריי, מתוך הרגל, "היי אנדריי, מה שלומך?".

 

- "בורוך ה'", עונה לו אנדריי במבטא אמריקאי כבד ובהיגוי ישיבתי – אשכנזי.

 

- "מה?? ברוך ה'? מה עובר עליך, מי לימד אותך לדבר בעברית?

 

- "אני נמצא בארץ כבר שנה וחצי, השיב לו אנדריי, ואני לומד בישיבת 'אש התורה בירושלים'.

 

עומר היה המום: "חשבתי שאתה לא יהודי בכלל".

 

- "נכון. גם אני חשבתי ככה. אבל לפני שנתיים אמא שלי התוודתה בפני וסיפרה לי שהיא יהודייה ושהיא החליטה להסתיר את זה ממני עד כה.

 

"אני לא יצאתי מירושלים כבר שנה וחצי", הוסיף אנדריי, "מאז שהתחלתי ללמוד בישיבת אש התורה. עכשיו אני עומד לחזור להוואי כדי לבדוק את עצמי ולראות אם אני מסוגל לנהל שם חיים יהודיים מלאים. לפני שאני נוסע חשבתי לעצמי שני חייב לפגוש אותך ולקחת אותך לשבת במקום דתי. אני מרגיש חובה להטעים אותך,

 

החבר היהודי הראשון שלי, בטעמה האמיתי של היהדות. אני יודע שאתה ספורטאי מצטיין עם עתיד ותהילה, אבל תאמין לי שכדאי לך להכיר את טעמה של התורה. אולי תבוא איתי לשבת הקרובה לנופש קצר בצפת?

 

עומר עדכן את אנדריי בשינוי שהתחולל גם בחייו שלו, ושני החברים הוותיקים שבעבר התחרו ביניהם על גליו של האוקיינוס, החלו לצלול אל תוך ים התורה, מתנצחים בהלכה ונהנים מכל רגע.

 

 

 כשסיים את סיפורו הוסיף עומר לוין לאיש שיחו, הרב איתי שוסטר שיש לו מסר אחד שהיה רוצה לשתף אותו עם הקוראים:

 

"הסתובבתי בכל העולם, מימשתי את כל התאוות שלי. ביקרתי בכל החופים המעניינים, באיים הקריביים, בהוואי, באוסטרליה ועוד. אנשים ברחוב עדיין מסתכלים עלי כעל מישהו שיכול היה להיות במקום הרבה יותר טוב, והחליט לוותר על ההנאות שבחיים בשביל התורה והדת.

 

אבל אני יודע שהכל הבל וריק, ההנאה האמתית נמצאת כאן, בין דפי הגמרא, בין כותלי הישיבה. טוב לי יום אחד בחצרותיו של הקב"ה מאלף ימים על החופים הקסומים של הוואי.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד