החלפת שבויים

הגדל

גלעד, חייל בצה"ל, נפל לדאבוננו בשבי בידי מחבלים.

המחבלים דורשים תמורת שחרורו של גלעד, את שחרורם של מאות מחבלים הכלואים בישראל.

מצד אחד, יש לעשות הכל בכדי לשחרר אדם מישראל משבי המחבלים. אך מצד שני, אם יסכימו לשחרר תמורתו כה הרבה מחבלים, הדבר יעורר מוטיבציה לחטוף עוד ועוד חיילים.

כיצד הייתם מכריעים בבעיה קשה זאת?

מהי עמדת ההלכה- וההגיון השקול- במקרה זה?

 

 

 

מתני'- משנה:

אין פודין את השבויין יתר על כדי דמיהן- ביותר ממחירם, מפני תיקון העולם- שכן כך היא תקנת כל הציבור, שלא יפדו את השבויים ביותר משווים. הגמרא מסבירה מדוע.

גמ'- גמרא:

מסתפקת הגמרא: איבעיא להו- הסתפק להם לחכמים. האי- אותו 'מפני תיקון העולם' האמור במשנה, האם הסיבה היא משום דוחקא דצבורא- דוחק הציבור שאין להטיל עליהם לשלם סכומים גדולים הוא, או דילמא- או שמא הסיבה משום דלא לגרבו- שלא יעלו את המחיר ולייתו טפי- ויקחו עוד שבויים, אם יראו שמשלמים להם כל כך הרבה תמורת כל שבוי?

מביאה הגמרא ראיה: תא שמע- בוא ושמע ראיה, דלוי בר דרגא- שהרי לוי בן דרגא פרקא לברתיה- פדה את בתו בתליסר אלפי- בשלש עשרה אלף דינרי זהב, ואם כן מוכח שהסיבה שאסור לפדות את השבויים יותר מכדי דמיהם היא מפני שאין לציבור כסף לשלם סכומים כאלו, ולכן אדם פרטי שיש לו הרבה כסף לפדות את בתו, יכול לעשות כך.

דוחה הגמרא את הראיה: אמר אביי, ומאן לימא לן- ומי יאמר לנו דברצון חכמים עבד- שבהסכמת החכמים עשה לוי בן דרגא את הפדיון במחיר המופקע? דילמא שלא ברצון חכמים עבד- שמא שלא בהסכמתם עשה את מעשיו, ואין ללמוד הלכה ממה שעשה.

ולמסקנה, אכן שני הסיבות בתוקף. אין לפדות את השבויים יותר מכדי דמיהם, הן מפני שאין להטיל על הציבור לשלם סכום כה גבוה, והן בכדי שלא יעלה המחיר ויתעורר רצון אצל האויבים לשבות שבויים נוספים.

 

 

 

כפי שראינו, ישנם שתי סיבות לכך שאין לפדות את השבויים ביותר מכדי דמיהם: א. מפני שאין להטיל על הציבור סכום כה גדול. ב. כדי שלא ליצור רף מחיר גבוה שיעודד את האויבים לשבות עוד ועוד שבויים.

'מחירו' של שבוי, כאשר מדובר בשחרור שבויי אויב תמורתו, הוא שבוי אחד. שבוי תמורת שבוי.

כל הסכמה למחיר הגבוה מכך, פוגעת בשתי המטרות. ראשית היא גורמת נזק לציבור בכך שיהיו מחבלים רבים חדשים שיהיו חופשיים לפגוע בציבור. שנית, היא מעודדת את המחבלים לחטוף עוד ועוד חיילים.

על פי ההגיון, וגם על פי ההלכה, אין לפדות שבוי ביותר משבוי אחד.


 

  • איבעיא- הסתפק.
  • דוחקא- דוחק.
  • צבורא- צבור.
  • לגרבו- יגזימו.
  • טפי- יותר.
  • פרקא- פדה.
  • ברתיה- בתו.
  • תליסר- שלש עשרה.
  • מאן- מי.
  • לימא-יאמר.
  • דילמא- שמא.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד