החפץ חיים ובעל המפעל

בעל המפעל נבהל: "כבוד הרב, מה קרה? למה אתה בוכה? אף פעם לא שמעת על יהודי שמחלל שבת?"

הגדל

היה זה בתקופה בה החלה יהדות אירופה להתפרק מערכיה, ורבים מבניה נטו אחר תנועות שונות שעודדו את המצטרפים אליהן לפרוק מעליהם עול תורה ומצוות.

רבי ישראל מאיר הכהן המכונה 'החפץ חיים', היה נודד מעיר לעיר ומעיירה לעיירה, ומנסה לחזק את יסודות היהדות, כשהוא נושא דרשות ומקיים ביקורי בית בבתיהם של בעלי עסקים שהפסיקו לשמור שבת.

פעמים רבות נחל הרב אכזבה קשה, מאמציו עלו בתוהו והוא לא הצליח להחזיר את כולם למוטב. אבל במקרים רבים אכן נשאו מאמציו פרי, ודמותו ההדורה ומלאת ההוד, כמו דבריו שיצאו מלבו החם והאוהב, פעלו את פעולתם והשפיעו על בני אברהם יצחק ויעקב, שישובו למוטב.

באחת הימים נקלע הרב לעיירה כלשהי, ועם בואו לשם החל לברר היכן עליו לבקר כדי לחזק את יהודי המקום ולעודד אותם להקפדה על שמירת המצוות.

תושבי המקום הפנו אותו למפעל ששכן בקצה העיירה, ובו עמלו פועלים רבים במרץ, כדי לייצר לבנים לצורך בנייה. את הלבנים יצקו מחמר, ולאחר מכן ייבשו אותם בכבשן ענק שהפך את גושי הבוץ ללבנים חזקות המתאימות לבניית בתים.

הבעלים של המפעל היה יהודי, ולמרבה החרפה – המפעל היה עובד בשבתות.

החפץ חיים התקרב אל המפעל, והנה בעל הבית יוצר לקראתו. התברר להם שהם מכירים זה את זה. אביו של בעל המפעל היה ידידו הטוב של החפץ חיים עשרות שנים קודם לכן, והרב השתתף אפילו בשמחת הברית של בעל המפעל.

ניסה החפץ חיים לדבר על לבו של האיש, להסביר לו עד כמה גדולה וחשובה היא השבת, ומה גדול הוא השכר של מי ששומר אותה כהלכתה, אך בעל המפעל לא השתכנע.

"תראה, כבוד הרב", הוא הסביר בהתנצלות. "אני לא בן אדם ששמח לחלל שבת. הייתי רוצה לשמור שבת כמו כל היהודים. אבל אין לי ברירה... הכבשן הגדול במפעל שלי, חייב לעבוד ברציפות. אני לא יכול להרשות לעצמי להפסיק את פעולתו ליום שלם בכל שבוע. אם לא אספק לו חומרי בעירה, הוא יתקרר ולאחר מכן אצטרך להמתין עד יום שני או שלישי כדי שהוא שוב יהיה מספיק חם. אם אשמור שבת, אוכל לעבוד רק שלושה או ארבעה ימים בשבוע...

"תבין, רבי, אני יכול אומנם להשאיר את הכבשן דולק גם בשבת ולא להכניס בו לבנים, אבל חומרי הבעירה עולים לי כסף, ואם כל שבוע אספק לכבשן חומרי בעירה יום שלם בלי להרוויח מכך דבר – אשאר עם הכנסות דלילות מאוד בסופו של דבר...".

החפץ חיים שמע את דבריו ברוב קשב.

לפתע פרץ הרב בבכי מטלטל.

בעל המפעל נבהל: "כבוד הרב, מה קרה? למה אתה בוכה? אף פעם לא שמעת על יהודי שמחלל שבת?".

"לצערי שמעתי על יהודים כאלו לא פעם, וגם פגשתי רבים כאלו", אמר החפץ חיים כשהדמעות עוד זולגות מעיניו, "אבל במקרה שלך זה יותר מורכב. תבין, אני הרי הייתי חבר טוב של אבא שלך זכרו לברכה, אפילו בברית שלך השתתפתי. אני כבר אדם מבוגר, לא נשארו לי עוד שנים רבות לחיות כאן בעולם הזה. בקרוב יבוא היום בו אשיב את נשמתי ליוצרה. אני אגיע לשמים, ובוודאי אפגוש את אבא שלך. הוא ישאל אותי "מה נשמע שם למטה. מה שלום הבן שלי", ומה אני אגיד לו? אני אספר לחבר הטוב שלי שהבן שלו מחלל שבת? איך אוכל לעשות זאת... בגלל זה אני בוכה".

דבריו החדים של החפץ חיים והדמועות הרותחות שנשרו מעיניו והרטיבו את זקנו הצחור, דרו ללבו של בעל המפעל, שהחליט באותו הרגע לקבל על עצמו שמירת שבת.

"רבי, אני מבטיח לך שאשמור שבת. אבל אני באמת לא יכול להפסיק את פעולתו של המפעל מדי שבוע ליום שלם, לכן יש לי פתרון – אני אמכור את המפעל לגוי ואחפש לי מקור הכנסה אחר".

החפץ חיים התרגש מאוד ממעשה ההקרבה של היהודי ובירך אותו בחום, אבל לא נרגע עדיין: "אני שמח מאוד לשמוע את דבריך", אמר בקול מעודד, "אבל אני חושש שאחרי שאלך מכאן תתפוגג ההחלטה שלך, אתה תדחה את המכירה רק בכמה ימים, תעבוד שבת נוספת ולאחר מכן תשכח בכלל שהחלטת להפסיק לחלל שבת. לכן אני מבקש ממך שתמכור את המפעל בהקדם, אפילו בשעות הקרובות אם אפשר, כדי לוודא שאני אכן יכול לספר לאבא שלך שהבן שלו שומר שבת...".

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד