הרב והעשיר

הגדל


שריפה פרצה בעיירה, כילתה את בתיה, ותושביה נותרו חסרי קורת גג. רב המקום נחלץ לעזרה ויצא לדרך כדי לנדוד מעיר לעיר ולעורר את רחמי היהודים בכל אתר ואתר. תקוותו הייתה, שיהודים בכל מקום שהם יסייעו לאחיהם הנתונים בצרה להשתקם ולהקים מחדש את העיירה מתוככי האפר. ואמנם היהודים נענו בחפץ לב בהתאם ליכולתם. כל סכום שהושג, מיד נשלח לעיירה כדי להחיות את נפשות התושבים שנשבר מטה לחמם, וכדי להתחיל בלא שהות בפעולות הבניה.

במסעיו הגיע הרב לעיר אחת. הוא הלך מחנות לחנות, עורר את הלבבות והתרים למען יהודי עיירתו. בהגיעו לאחת החנויות, חנות תכשיטי זהב מהודרת, סיפר את מטרת בואו. חייך בעל החנות חיוך רחב, נתן לו "שלום עליכם" לבבי ואמר: "רואים שכבודו אינו בן המקום..."

מכאן ואילך התנהלה השיחה מתוך חלוקת כבוד הדדית, למרות שהייתה זו פגישה קוטבית בין שני ניגודים.

"כיצד רואים שאינני בן המקום?" שאל הרב.

"משום שאם היה כבודו בן המקום, הוא היה יודע שאיני נותן מאומה לצדקה!" השיב העשיר הקמצן ללא בושה כלשהי.

"אם כך, התחלפו התפקידים", השיב הרב, "במקום שכבודו יקיים מצות גמילות חסדים, אקיים אותה איפוא אני!"

"במה יקיים כבודו מצות גמילות חסדים?" שאל העשיר התמה.

"בכך שאני מקיים כאן מצות ביקור חולים", השיב הרב.

תמה העשיר: "מי חולה כאן?"

ענה הרב: "כבודו הוא החולה!"

מחה העשיר: "אני בריא וחסון".

אמר לו הרב: "הן לא יכחיש כבודו את דברי שלמה המלך, החכם מכל אדם, שאמר בספר קהלת: "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש, עושר שמור לבעליו לרעתו". אם חנן ה' את כבודו בעושר, והוא מתפאר בכך שאינו נותן מכספו לדלים, אין ספק כי עושרו שמור לו לרעתו. שכן לאחר מאה ועשרים שנה יהיה עליך לתת דין וחשבון במרומים מדוע לא נוצל הכסף לטובה! שלמה המלך מעיד, כי זוהי 'רעה חולה'. לכן ברצוני לקיים מצות ביקור חולים!..."

צחק העשיר ואמר: "אם היה כבודו רוצה לקיים מצות ביקור חולים באמת ובתמים, היה עליו ללכת לבית החולים שם ימצא עשרות חולים הנאנקים במכאוביהם ומשוועים למבקרים, ולא היה בא לכאן כדי לצאת ידי חובת מצוה זו על פי דרוש והלצה..."

אמר לו הרב: "טעם כמוס עמדי, מדוע רצוני לקיים מצוה זו דוקא כאן, ולא אגלהו, אלא אם כן תבטיח לי להרים תרומה למצוה זו..."

התלבט העשיר אם להסכים להצעת הרב. לבו אמר לו להסכים. אמנם, הוא אינו נותן צדקה לעולם, אולם הרב שניצב מולו הוא אדם מסקרן ולא שגרתי. יתכן שהוא ישמע מפיו ידיעה מעניינת.

בסוף גברה הסקרנות, והעשיר אמר: "מוסכם, הבה ואשמע!"

אמר הרב: "הלא ידעת מה אמרו חז"ל על פרשת ויחי, כי בתחילה היה יעקב אבינו חולה אנוש, ורק בבוא יוסף לבקרו כתוב: "ויתחזק ישראל, וישב על המטה" (בראשית מ"ח, ב'). ומדוע? משום שהמבקר את החולה, נוטל אחד משישים מחוליו, כמובא בתלמוד במסכת נדרים (דף מ', ע"א). הדבר רמוז בפסוק בתיבת 'המטה', שהיא בגימטריה חמישים ותשע, כי חלק אחד נלקח על ידי המבקר".

"עתה ודאי תבין", חייך הרב, "מדוע אני מעדיף לבקר חולה כמוך. הן הממון הוא מחלתך, ורצוני ליטול אחד משישים מחולייך... את המחלה אטול לצורך עניי עירי ששריפה כילתה את בתיהם"...

העשיר קיים את הבטחתו והעניק מ"מחלתו" לטובת הנשרפים.

כשחושבים אודות דברים אלו, הם אינם כה מבדחים...

האדם לא נוצר עבור עצמו. הוא נברא גם כדי להועיל לזולת, לתרום לחברה ולהרבות את כבוד שמים בעולם. איש איש בתחומו! מה רב הוא ההבדל בין הרב, שיצא לנדודים מפרכים כדי לעזור לאחיו, לבין העשיר שהעלים עיניו ממצוקת זולתו.

אין דורשים מאיתנו לנדוד... נישא עינינו סביב, נראה במה אנו יכולים לעזור, ובאיזה תחום נוכל לתרום!

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד