זה נופל מהשמים

הגדל

וַיַּעֲשׂוּ כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּלְקְטוּ הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט: וַיָּמֹדּוּ בָעֹמֶר וְלֹא הֶעְדִּיף הַמַּרְבֶּה וְהַמַּמְעִיט לֹא הֶחְסִיר אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ לָקָטוּ: וַיֹּאמֶר משֶׁה אֲלֵהֶם אִישׁ אַל יוֹתֵר מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר: וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם משֶׁה: וַיִּלְקְטוּ אֹתוֹ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס: (ט"ז י"ז)

כיצד להפסיק את הרדיפה חסרת המעצורים אחרי כל פרוטה? כיצד נוכל לעצור את הדאגה היומיומית לפרנסת החודש הבא? ומדוע גזר הקב"ה "הרעבה כללית" על העם שזה עתה יצא ממצרים?

בהתבוננות ראשונית, לא ברור, לשם מה כל הפרשיה המורכבת של התלונות על המחסור במזון בצאת בני ישראל מארץ מצרים.

לאחר נסים כה גדולים ביציאה מעבדות לחירות... המחזות הטרנסנדנטליים של בקיעת הים וטיבוע העם המצרי בתוכו… לאחר ההתבוננות הפלאית במפלת האדונים השליטים שועי הארץ... לאחר הוכחה לאורך ולרוחב ולכל רוחות השמים שאין כה' אלוקינו !!!
לשם מה היה צורך בהרעבה כללית? לשם מה היה צורך  בבקשה למצרך האלמנטרי הנקרא לחם? למה? מדוע?

חינוך !
כן, הגיעה שעת החינוך !

"הנה הובאו לידיעת העם קימעא קימעא האמיתות החשובות לגבי דרכי בקשת המזון לכל פרטיהן, נסיונו של העם בלוקטו את המן ששת ימים, העמיד אותו על יסודות דרכי הפרנסה היהודית והנחיל לו בקשר לכך לקח בעל חשיבות מרובה לדורי דורות"

לרגע,
היה נדמה, כאילו נפתרו כל הבעיות, כאילו הכל מונח בכיס ברור ומובן מאליו. הרי אין כה' אלוקינו, לאחר ניסים גדולים ומפורסמים שהרעידו את אילי מואב והבהילו את אלופי אדום, הרגיש העם כי בא אל המנוחה ואל הנחלה ואל הגאולה השלימה.

לרגע,
היה חשש, שבשאננות זו ישכח העם בתהליכי השיגרה את הנס שבעצם קיומו כעם ואת הניסים הגדולים של חיי היומיום - שהם בטבעם משמימים וחדגוניים. סכנה מוחשית ריחפה מעל יסוד אמונתו של העם, בהבנה שהכל בא בהשגחה פרטית יומיומית מסודרת ומאוזנת.

והנה, בבת אחת, חש העם את חוסר הביטחון המוחלט ביום המחר, "אין אוכל" !!! "מה נאכל מחר"!!! "חייבים לשים בצד משהו"!!! זו ההרגשה שעמה מסתובבים עד היום כל הפרנואידים חסרי האמונה, רצים בריצת אמוק מטורפת אחר פרנסתם. אלו הם, שאינם סומכים על אף אחד ומשוכנעים שהכל בידם ותלוי ביכולתם ובמה שישיגו מהנץ החמה ועד שקיעתה וחוזר חלילה. בדרכם הם מעלים על מזבח המטרה את משפחתם, וכמעט כל הנקרה בדרכם, למעט מי שאולי יוכל פעם לעזור למען המטרה הקדושה של השגת הממון.

הנה, יש גאולה ויש ישועה אך אין אוכל.

כאן בא לחנך בורא העולם את עמו – בראשית גאולתו, כי אל לו לחשוב על הגאולה במושגים ומובנים של שחרור מוחלט והעדר מחויבות, שכן הגאולה מעבדות מצרים נועדה להעמדת העם על תילו כעם הנבחר למלכו של עולם, המשועבד לו בלבד - שיעבוד במובן של מחויבות בן לאב, אוהב ודואג, מחויבות של דבקות בטוב המקורי והמוחלט. זה הוא היופי הגדול והמשמעות האדירה של השחרור מהעבדות, כי אכן יש כאן שחרור מכל מושגי העבדות. ומעתה לא יהיה משועבד האדם לא לעם אחר ולא לתאוותיו ולרצונותיו, לא יהיה האדם משועבד למקום עבודתו ולא למישרתו ול"בוס" שלו. שיחרור מוחלט מכל השתעבדות כאשר ההשתעבדות היא אך ורק לרוחניות שהיא עצמה מטרה ולא רק אמצעי, עבודת ה', אמונה, ביטחון, בני מלכים.

אכן, הוכיח הקב"ה לעמו, שבכל יום ויום נתון הוא לחסדו כדי למצוא את מזונו, אין נתינת מזון ביום אחד מורה על נתינתו ביום השני. מוכיח הקב"ה לעמו שהמזון מגיע מן השמים, לא מהארץ ומפעולותיו הנמרצות של האדם כפי שחושבים רבים.
הנה, מוכיח הקב"ה לעמו כי כל אחד יקבל את המנה המגיעה לו, בדיוק, ללא עודף, בין אם לקט הרבה ובין אם לקט מעט.
ועוד למדנו, כי השארת העודף למשמרת ליום המחר מתוך קמצנות או מתוך עצלות ללקוט ביום המחר, לא תועיל אם לא רצה וחפץ בכך הבורא, ויבאש ורימה עלתה בו.
והנה ביום השישי כאשר רצון הבורא היה להניח למשמרת, הפלא ופלא, לא הבאיש ורימה לא הייתה בו, כי החיסכון, והקמצנות כדי לחסוך במקום שלא ראוי לחסוך בו, לא יועילו, יש מקום לחיסכון רק כאשר הוא הגיוני ורצוי.
עת לאכול ועת לחסוך!!!

"מגונות הן מידות העצלות, רדיפת הבצע, הקמצנות וקטנות האמונה המנוונת. משובחות הן מידות החריצות, ההסתפקות במועט, תכונת האדם השמח בחלקו ונהנה ממנו, בוטח בה' ומשליך עליו את יהבו... זו האזהרה מפני עגמת הנפש ודאגה, ומפני הקמצנות המכחישה במציאות הבורא הזן לכל... היה עליהם ללקט איש לפי אכלו די הצורך, לפי מספר נפשותיכם, והוא עומר לגולגולת. ואם עד שעת היעלמות המן לקטו אלה יותר ואלה פחות, מכל מקום נתברר לבסוף שלא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר. אולם נראה, כי כוונת הלוקטים ללקוט איש לפי מכסתו, היתה תנאי בל יעבור, שכן אחרת היו יכולים להסתפק בלקיטת שיעור מינימלי, שהרי בין כך ובין כך יקבל כל איש די צרכו ובשום פנים ואופן לא יקבל יותר מכדי מכסתו. בכך טמון הלקח החשוב בדבר ערך השקידה הנאמנה וברכת השמים על אנשים ואבות משפחה המבקשים טרף לעצמם ולבני ביתם".

מחשבת הטעות, ההופכת את הרדיפה אחר הפרנסה לאובססיה חסרת שליטה, קושרת את האדם בכבלי הדאגה וההתמסרות, אינה נותנת לו מנוח לא יום ולא לילה, ובדאגה זו הוא משוכנע שעליו לגאול את ייסורי הפרנסה ממנו מבניו מנכדיו ומניניו,

אין גבול לציפיות ולדמיונות!

הדאגה המתמדת לרווחה הכלכלית מסמאת את עיניו, ומסכנת בעצם קיומה את קשריו עם בורא העולם. כאשר הפרנסה היא ערך עליון מעל לכל, יונחו בצד כל המכשולים בדרך אל הפיסגה, גם אם המכשולים הם מוסריים או רוחניים וגם אם יהיה כרוך הדבר בסטייה קלה מחוקי התורה, כפי שהדאגה לפרנסה הסיתה את לב העם נגד משה ואהרון בתלונות ומענות זמן קצר ביותר לאחר שהללו הובילום ביד חזקה ובזרוע נטויה אל הגאולה.

"סכנת הרעב האמיתית או המדומה, מערערת כל עיקרון ומבטלת כל החלטה טובה, וכל עוד לא נגאל האדם מתקיפות הדאגה למחייתו, אין מקום להגשמה מוחלטת של תורת ה'. אולם אי אפשר להשתחרר מסיוט הדאגה הזאת, אלא על ידי הכרה מעמיקה שבלב, שגם דאגת הפרנסה - הראשונה בין כל דאגות אנוש, גם היא איננה מוטלת בראש ובראשונה על האדם לבדו, גם למטרה זו האדם רשאי וחייב לעשות רק את שלו, הווי אומר לעשות מה שה' מטיל עליו לצורך מטרה זו, ואילו ההצלחה, מסורה היא לה' שעינו צופיה על כל בית וכל נפש אדם ורחמיו על כל בריותיו ".

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד