בסעודת פורים חייבים לאכול לחם? ומה לגבי בשר?

מצוות 'משתה ושמחה', ביום הפורים היא מצווה הכתובה במפורש במגילת אסתר, ואכן מקפידים בכל תפוצות ישראל לקיים אותה ככתבה וכלשונה.

את הסעודה יש לערוך דווקא ביום הפורים, ולא בליל פורים. שמנה הוא לכל אורך היום, ואפשר ליטול ידיים לסעודה גם בשעות אחר הצהרים, אבל כדאי להקפיד שרוב הסעודה תהיה במהלך הפורים, ולא אחרי ששוקעת החמה.

על אף שעיקר מצוות הסעודה היא דווקא ביום, לדעת פוסקים רבים יש מצווה מיוחדת לאכול סעודה גם בליל הפורים, ולא להסתפק בארוחת ערב רגילה, אלא להרבות במאכלים, ולהדליק נרות לכבוד היום המיוחד. כך גם בסעודת היום רצוי להדליק נרות לאות שמחה.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאת סעודת הפורים יש לקיים עם אכילת פת – לחם או חלה, או לחמניה או כל מאכל שמברכים עליו 'המוציא לחם מן הארץ'.

מי שיש לו אפשרות, יקנה בשר בקר ויאכל בסעודת הפורים, ומי שאין לו אפשרות כספית לקנות בשר בקר, יכול להסתפק באכילת בשר עוף.

את הסעודה רצוי לאכול יחד עם בני משפחה וחברים, שכן עיקר מצוות הסעודה היא כדי לשמוח בשמחת הפורים, וכשאדם אוכל לבדו הוא אינו שמח כמו בסעודה רבת משתתפים.

רבים נוהגים לאכול בסעודת הפורים 'זרעונים', כדוגמת חומוס, פול, שעועית או זרעונים אחרים, זכר לאסתר המלכה שבהיותה בבית אחשוורוש אכלה רק זרעונים, משום שלא יכלה לאכול את המאכלים בבית המלך מטעמי כשרות.

ביום הפורים יש מצווה מיוחדת לשתות יין ולהשתכר. חכמנו זיכרונם לברכה אף קבעו שצריך לשתות יין בכמות שתגרום לנו להתבלבל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי".

עם זאת, חשוב לקרוא בעיון את פרטי ההלכה הזאת כדלהלן:

שתיית היין צריכה להתבצע בתוך הסעודה, ואל לשתות יין סתם במהלך היום, לפני שישבתם לסעודת הפורים.

מי שחושש שאם ישתכר יתנהג בצורה לא הולמת, יפגע באנשים או ברכוש, יסכן את עצמו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול וכדו', או לא יברך ברכת המזון ולא יתפלל תפילת מנחה – צריך להימנע משתיית יין.

מי שקשה לו לשתות יין, והדבר אינו משמח אותו, אינו צריך לשתות יין.

רבים מפוסקי ההלכה סבורים שאין חיוב להשתכר ממש, אלא רק לשתות יין קצת יותר ממה שהאדם רגיל לשתות במהלך השנה, ועל ידי היין תיפול עליו תרדמה ויישן. כשאדם ישן הוא אינו יודע מה ההבדל בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", וכך הוא מקיים בעצם את המצווה ושותה יין עד שאינו מבדיל ביניהם.