הלכות משלוח מנות

הגדל

משלוח מנות היא אחת מן המצוות הנוהגות בפורים. על פי מצווה זו, על כל אדם לשלוח בפורים לרעהו מנות מזון, לפחות שתי מנות, לאדם אחד לפחות. מטרתה של המצווה, כפי הנראה, היא ריבוי האחווה והרעות בעם ישראל בין איש לאחיו בחג זה.

מקור המצווה

במגילת אסתר נאמר על חגיגות השמחה שנקבעו בעקבות ההצלה מגזירותיו של המן:

 עַל-כֵּן הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים קרי) הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת, עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ. וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל-מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם-חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל-שָׁנָה, וְשָׁנָה. כַּיָּמִים, אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. 
– אסתר ט, יט-כב

מדיני המצווה
 
משלוח מנות שהונחו לפני דלת סגורה על פי חז"ל, המינימום של המצווה הוא לשלוח שתי מנות לאדם אחד, מדיוק הפסוק "משלוח מנות" (ברבים - לפחות שתיים) "איש לרעהו" (יחיד).

על פי ההלכה, המנות צריכות להיות של מיני אוכלים, אם כי היו רבנים בעבר ששלחו לעתים ספרי חידושים בתור משלוח מנות (כגון ספר מנות הלוי) וכיוצא בזה, אולם להלכה נפסק שבגדים, ספרים וגם כסף לקנות בו מזון, אינם נחשבים כמנות. ואולם לגבי משקה, נחלקו הדעות האם מדובר במנה. משלוח המנות חייב להתבצע בכל מקרה, ואם אין לו מספיק מזון, עליו להחליף את סעודתו עם חברו.

לדעת רוב הפוסקים מצווה זו חלה גם על נשים. היו שכתבו שמשלוח מנות צריך להתבצע דווקא על ידי שליח.

משלוח המנות צריך להתבצע ביום פורים (בי"ד באדר ברוב המקומות, ובט"ו בו בערים כמו ירושלים, המוקפות חומה מימי יהושע בן נון), ולא בלילו.

הרמב"ם כותב ש"כל המרבה לשלוח לרעים הרי זה משובח" (הלכות מגילה ב, טו), אך עם זאת הוא מסייג שהמצווה החשובה יותר היא מתנות לאביונים: "מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו או בשלוח לרעיו, שאין שם שמחה גדולה ומפוארה אלא לשמח לב עניים ויתומים ואלמנות וגרים" (שם, יז).

טעמי המצווה

יש אומרים כי טעם המצווה הוא הגברת הרעות בין איש לאחיו (ר' שלמה אלקבץ בספר מנות הלוי); ויש אומרים כי הטעם הוא על מנת לסייע לעניים המתביישים לבקש צדקה, כך שיוכלו לקיים את סעודת פורים בלא להתבייש (תרומת הדשן).

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד