"ואהבת לרעך כמוך – אני ה'"

"ואהבת לרעך כמוך – אני ה'"

לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ד': לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ד': אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ: (י"ט ט"ז)

זה הוא הכלל המסכם לכל התנהגותנו החברתית, בדיעות במילים ובמעשים. את הכלל הזה בחר הבורא לחתום במילים "אני ה'", ולקבע אותו במסמרות של חוקי התורה - למרות שלכאורה מדובר במצווה שכלית, הגיונית וכדאית.

רש"ר הירש מקדיש מאמר מקיף נוקב ומרתק למצווה זו והדברים דלהלן יובאו על פי רוב בלשונו.

התורה שינתה ככאן מלשונה ולא כתבה "ואהבת את רעך" אלא ואהבת לרעך כמוך.
אילו נאמר ואהבת את רעך הייתה המשמעות שמדובר כאן באישיותו של האחר והיה חובה להשוות אהבה זו לאהבת עצמינו אין להעלות על הדעת קיום דרישה כעין זאת. כי האהבה האמורה כאן מוטלת עלינו ביחס לכל אדם אךהאהבה המתייחסת לאישיותו של האדם אינה יכולה להתקיים אלא בתנאים המתקיימים לעיתים רחוקות מאד כפי שמצינו אצל דוד ויהונתן שעל אהבתם אומר הכתוב "ופש יהונתן נקשרה בנפש דוד ויאהבהו יהונתן כנפשו" דוד מצא לו ריע כזה ואהבה כגון זו מצויה אצל אנשים מעטים.

אולם התורה אומרת "ואהבת לרעך כמוך" "לרעך" אין הכוונה לאישיותו של השני אלא כל המגיע אל אישיותו לא את-רעך אלא ל-רעך כל היכול להביא טב לאישיוו כל התנאים הקובעים את מעמד חייו לטוב או למוטב, לאלה נכוון את אהבתינו נדרוש את טובתו כשם שאנו דורשים את טובת עצמינו נשמח באושרו ונתעצב בצערו כאילו הדברים אירעו לנו. בשמחה נתרום לשלומו כאילו היה מדוברבשלומינו נרחיק מעליו צער כאילו נשקפה סכנה לנו זו דרישה שנוכל לקיימה ביחס לכל אדם אפילו אם אין כל קירבת נפש בינינו שהרי אותה מצוות אהבה מתעלמת לחלוטין מאישיותו של האחר היא אינה בנויה על אחת מתכונותיו.

וטעמה של מצוה זו "אני ה'" בשם ה' היא מוטלת עלינו ביחס לכל הבריות שהריה וא שקבע את ייעוד כולם להיות "ריעים" זה לזה. כל איש ימצא בחבירו את אותה ריעות כי רעהו ירבה את שלומו ובשלום רעהו יהיה לו שלום איש לא יחשוש מהצלחת חברו ולא יקווה להיבנות מחורבנו לא ישמח בהצלחתו הוא כל עוד חבירו כושל בצידו.

אדם שלם מבחינה מוסרית ורוחנית לא יבדיל בין שלום רעהו לשלום עצמו כי הסיבה המביאה אותו לדרוש את שלום עצמו היא גם זו המביאה אותו לדרוש את שלום רעהו כי גם אהבתו את עצמו אינה אלא הכרת חובה הוא רואה בעצמו רק את יצר כפיו של ה' וה' הפקיד בידו את צלמו עליו להביא אותו לאותה שלימות גופנית ומוסרית שה' הועיד לו כרצונו כי למען אותה שלימות ה' הביאו לחיי חלדו ונתן לו הוראות בתורתו. ומתוך אותה הכרת חובה הוא אוהב את שלום רעהו הו אאוהב ברעהו את יצר כפיו של ה' שברא אותו כמותו בצלמו ובאהבהתו לבריותהוא מוכיח את אהבתו לה' "אוהב את המקום ואוהב את הבריות" (אבות ו' א')

חז"ל מזכירית את "אהבת לרעך כמוך" לא רק כעיקרון לאהבה כללית לבריות אלא למדו ממנו אף את החובה לנהוג באנושיותגם לגבי חוטאים שנידונו למוות "ברור לו מיתה יפה (סנהדרין נ"ב).

ידועה תשובתו של הלל לאותו נכרי שביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת "דעלך סני לחברך לא תעביד" והואהוסיף לתשובתו את ההערה כי זו היא כל התורה כולה "ואידך זיל גמור" (שבת ל"א) מאמר זה של הלל מבטא בדרך שלילית את ציווי התורה שנאמר כמצווה חיובית.

את השנוא עליך אל תעשה לחברך והרי לנו כאן שיוויון גמור לכל כעיקרון מנחה לכל פעולותינו על פי זה נדרוש את שלום חברינו כשלומינו נהפוך אנוכיות ואהבה עצמית לאהבת ריע ולשמירת כבודו נלמד לאהוב ולכבד כל נברא בשיוויון גמור עימנו

התורה אמנם הרחיקה אותנו מכל המושג "שנאה, ומכל השנוא עליו כקו מנחה למה שעלינו לנהוג כלפי כל נברא אולם הצתורה אינה סומכת על שיקול דעתינו בלבד והיא מורה לנו מה נקרא "שנוא" אסור לנו לסמוך על שיקול דעתינו הסובקייטיבית על הרגשתינו הכהה המוגבלת האנושית אלא נקבל מהתורה את קנההמידה שנתגלה בחוכמת תורת ה' ובתבונתו מה וא שנוא ומה הוא רע שמה םעלינו להישמר בהתנהגותינו כלפי הזולת וזה מה שאמר הלל על ה"פירוש" שצריך לגמור וללמוד וכך פירש שם רש"י "אידך, שאר דברי תורה פירושה דהא מילתא הוא לדעת איזה דבר שנאוי זיל גמור ותדע".

מי שמוסר את מאמרו של הלל ומפרש אותו "אל תעשה לאחרים דברים שאינך רוצה שיעשו לך" סופו שיהפוך את דברי הלל למאמר של חוכמת חיים אם אינך רוצה שירעו לך אחרים אל תגרום רעה להם כי אלימות גוררת אלימות עוול גורר עוול וי שאינו רוצה ליעשו לו עוול אל יעשה עוול גם הוא.האומר כך לא רק שלא מסר מאמר של חורה אלא אף לא אמר דבר בעל ערך "מוסרי" כלשהו כל דבריו אינם אלא פקחות וראיית הנולד כדאיות ואנוכיות השוקלת טובה עצמית הפכה לו ליסוד כל מעשה אנושי.

אכן, מאמרו של הלל זו היא כל התורה ואידך פירושה. אינה רק מליצה לסבר את האוזן אלא הוא מבטא את האמת שהיא מהותית לתורת ה' דבר זה יוכח בעליל מפסוקים אלו.

בלא לפתוח פיסקה חדשה  כמו בשטף דיבור אחד בקשר הוק של סמיכות פרשיות כפי שעוברת התורה מ"לפני עוור לא תיתן מכשול" אל "לא תעשה עוול"  ומ"לא תלך רכיל" אל "לא תשנא את אחיך" כך עוברת התורה מ"ואהבת לרעך כמו" אל "בהמתך לא תרביע כלאיים שדך לא תזרע כלאיים ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך" יתר על כן קבוצה זו ומצוות שפחה חרופה מסיימת את הפיסקה על הקדושה החברתית ויש בכך כדי להצביע על הקר שבין סוגי מצוות אלו הנראים כה רחוקים זה מזה ולאמיתו של דבר משלימים ומבססים זה את זה ואכן קשר זה בולט לעין משתי בחינות.

כבר למדנו את תורת היושר והכינות האמת והנאמנות ההקפדה הדקדקנית הזהירות והצדק. למדנו לשמור ולהציל את את שלום ריענו בדיבור ובמעשה למדנו לדכא כל רחשי שנאה כל רגשי נקם ולמדנו את המידה האלוקית שבאדם את השכחה הגמורה של עוול שנעשה לנו ובסופו של דבר כלל כל הקדושה החברתית סוכם במצוות אהבת ריע ודרשיות אלו של קדושה חברתית אושרו בחותמת האלוקית "אני ה'".

כך, הופקעו מהן כל המניעים האנוכים של חכמת חיים השוקלת בפקחות והן נקבעו רק כמסקנות של דעת ה' לאמיתה ה' ולפיכך עליך לכבד כל הווה וכל חי שהרי עולם ומלואו הוא לה' וקדוש לו. ה' ולפיכך גם אנו מוכשרים וחייבים להיות קדושים הווה אומר להיות "אדם" בעל חירות חוסרית להיות אדם המידמה ליוצרו, מבקש צדק, אמת ואהבה.

לא חוכמת חיים תנחה את הקדושה החברתית שלנו כי אם הצו האלוקי הוא הנותן והור המצווה. על פי כללי האהבה והשנאה שלו נמדוד את הנהגתינו החברתית כפי שעל פיה נקיים את חוקיו במישורים שאינם ברורים להגיונינו השיכלי הסויבייקטיבי ובעלך המגבלות האנושיות.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד