ההבטחה שהתקיימה

בסוף ימי בית המקדש השני היה בארץ יישוב גדול של נכרים, אולם הוא החזיק מעמד רק כל עוד היה בארץ גם יישוב יהודי גדול.
הגדל

הקב"ה מבטיח לאברהם אבינו, "כי כל הארץ אשר אתה רואה, לך אתננה ולזרעך עד עולם" (בראשית י"ג, ט"ו). כלומר ההבטחה היא שארץ ישראל תהיה שייכת לזרעו לנצח.

אולם, במקביל, הזהירה התורה את עם ישראל, שאם יעזבו בניו את התורה, הם יגלו מארצם, והארץ תיהפך לשממה. לאזהרה זו נוספה הבטחה, שגם במצב הגלות והחורבן, תישאר הארץ של ישראל, ולא יהיה ביכולת הגויים לשבת בה ישיבת קבע. אודות הפסוק בתורה המובא בפרשת בחוקותי: "ושממו עליה אויביכם היושבים בה'" (ויקרא כ"ו, ל"ב),  מפרש רש"י- "בשורה טובה היא, שבכל הגלויות, אין ארצנו מקבלת את אויבינו"  ארץ ישראל שומרת אמונים לעם ישראל בלבד.

ואכן, מה נפלא הדבר! הארץ, שהיתה מיושבת במיליוני תושבים בעבר הרחוק, כאשר ישב בה עם ישראל, נותרה שוממה במשך קרוב לאלפיים שנות הגלות. אמנם, העמים שכבשוה ניסו לישבה, אך הדבר לא עלה בידם. במשך רוב שנות הגלות לא עלה מספר תושבי הארץ הנכרים על כמה עשרות אלפים בלבד. הארץ לא פרחה, והם חיו בתוככי הישימון.

יוונים ורומאים רבים התיישבו בארץ בזמן הכיבוש הרומאי. בסוף ימי בית המקדש השני היה בארץ יישוב גדול של נכרים, אולם הוא החזיק מעמד רק כל עוד היה בארץ גם יישוב יהודי גדול. כאשר נחרב הישוב היהודי, בא הקץ גם על ההתיישבות החדשה של היוונים, של הרומאים ושל בליל העמים שהצטרף אליהם. תוך תקופה קצרה יחסית הוא הדלדל ואיבד את חשיבותו ואת מרכזיותו, עד שנעלם כמעט כליל.

בתקופה מאוחרת יותר הפכה הארץ להיות קדושה לדתות השונות, הן לנוצרים והן למוסלמים. נערכו אליה מסעות רבי משתתפים, מסעי הצלב. מאות אלפי אנשים נסעו מארצם כדי לכבוש ארץ רחוקה ושוממה, רק מחמת קדושתה בעיניהם. נסיונות האחזותם בה לא החזיקו מעמד זמן רב. הארץ נותרה שוממה וזנוחה כבעבר.

אמנם בתחילת כיבוש הארץ על ידי הטורקים, הצליחו הטורקים להחיות את היישוב ולבססו במידת מה, ומספר תושבי הארץ הגיע לכשלוש מאות אלף. אולם ההשגחה העליונה סובבה שרעידות אדמה תכופות פקדו אותה. גם הארבה פשט בה וכילה כל חלקה טובה. מגיפות פרצו והפילו חללים רבים. ובנוסף לכך, נערכו בה מלחמות ומרידות שונות. בעקבות כך לא זו בלבד שבניין הארץ נפסק, אלא גם מה שהוקם ונבנה חרב.

כך נמשך המצב לאורך כל שנות הגלות. הגויים לא מצאו מנוח לכף רגלם בארץ ישראל. והיא אכן נותרה נאמנה לעם ישראל בלבד. לפני כמאתיים שנה, כאשר עלו לארץ ראשוני העולים היהודיים, תלמידי הגר"א והבעש"ט, הם מצאו אותה חרבה ושוממה, ומספר תושביה עשרות אלפים בלבד. רק בעת חידוש היישוב היהודי בארץ, החלה הארץ להיבנות מחדש ולהוציא שוב את פירותיה. ניתן לראות ולהווכח בחוש, שארץ ישראל אכן שייכת רק לעם ישראל בלבד, כהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו מראש.

נבואת יחזקאל הנביא: "ואתם הרי ישראל ענפיכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל, כי קרבו לבוא" (ל"ו, ח'), מתגשמת לנגד עינינו. הבנים שבים אל חיק אימם, והיא – ארץ ישראל – האם האוהבת מקבלת אותם בשמחה ואף מראה להם פנים שוחקות. השממה פורחת וההרים נושאים פרי. משק כנפי הגאולה נשמע "לעמי ישראל, כי קרבו לבוא".

 

[ערכים]

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד