הבגידה וה"שינוי"

ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה. ואם בחוקותי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי.  

 

הבגידה וה"שינוי"

 

הסבר מדורג ומקיף של רש"ר הירש, כיצד מגיעים יהודים לדרגת שפלות של אובססיה מטורפת להשמיד ולנתק כל זיק יהודי השייך לקיום התורה והמצוות. מה הם מניעי השנאה, המאיסה, הבגידה והגועל שיכול לחוש יהודי כלפי שומרי תורה ומצוות !!!

 

במשך מאות ואולי גם אלפי שנים אומרים היהודים הצועדים בדרך התורה בנוסח כזה או אחר ובסגנון כלשהו את אותה אמירה, ברוטינה שחוזרת על עצמה בדיוק כפי שמהות הדברים חוזרים על עצמם:

"...שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו..."

ובכל דור ודור ישנן פרשנויות אחרות למושג "לכלותינו"!

לעיתים,כליה פיזית, לעיתים כליה רוחנית, ובכל דור ודור שונים הם אלו החורשים רעה ומזימה לכלות את ישראל.

 

אולם קשים הם ביותר אלו הבאים מתוך מחנה ישראל, יהודים שהם עצם מעצמינו, בשר מבשרינו, אחים תועים שלא זכו לגילוי דרך האמת. וכאשר הם הופכים את עורם כנגד קדשי ישראל וכנגד שומרי התורה, הרי הדברים אינם נתפשים בהיגיון האנושי היהודי כלל.

 

כיצד זה קורה, איך, למה ומדוע ?

 

מהיכן שואבים יהודים שנאה כה תהומית כנגד אחיהם ?

 

הבגידה !!!

 

יש רק דרך אחת להבין – "אם בחוקותי תלכו" !

 

כי אם לא, הרי זו ראשיתה של הבגידה !

 

רש"ר הירש מבאר את תהליכי הבגידה של אלו שאינם צועדים בדרך התורה, ומפרט כיצד הם מגיעים לאותם תהומות שנאה בלתי הגיוניים ובלתי נתפשים.

 

פרשת בחוקותי פותחת ב"אם בחוקותי תלכו" והברכות המגיעות כאשר העם צועד והולך בדרכי ה' בשמירה והקפדה על מצוותיו וחוקיו, ברכת שלום ובטחון, ברכת פרנסה ושפע וכל טוב.

אך מיד ממשיכה התורה ואומרת מה יקרה "אם לא תשמעו לי" וכאן מוצגות בפסוק דרגות שונות של אי הליכה בדרך התורה ושל חוסר שמיעה לה'.

 

"ואם לא תשמעו לי – ולא תעשו את כל המצוות האלה"

 

"ואם בחוקותי תמאסו"

 

"ואם את משפטי תגעל נפשכם"

 

"לבלתי עשות את כל מצוותי"

 

"להפרכם את בריתי"

 

שלב ראשון:

ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה – זה הוא חוסר הקשבה והאזנה לדבר ה', וזו תחילת הבגידה הנגרמת כתוצאה מכך שאין לומדים את מצוות ה' ומזניחים את ידיעת התורה. התוצאה של חטא זה, היא הבגידה המעשית המתבטאת ב"לא תעשו".

 

וכן אמרו בתורת כהנים: "כל שאינו לומד אינו עושה".

 

שלב שני:

ואם בחוקותי תמאסו – הבגידה מגיעה לשלב חדש, כי מי שחדל להבין ולהכיר את המצוות והוא אינו יודע במה מדובר, התורה זרה לו, והוא אינו מכיר את חוקי התורה ומצוותיה, וכתוצאה מכך הפנה עורף לתורה בחייו המעשיים, והוא אינו מקיים ואינו ועושה את המוטל עליו על פי התורה .עדיין, יאשים את עצמו על בגידתו, עדיין רגשות אשם אופפות אותו.

או אז, ברצונו להצטדק בפני עצמו-הוא מתרגם לעצמו את הבגידה כ"התקדמות", הוא ירגיל את עצמו להזניח את התורה ואת המצוות מתוך שיטה ומתוך הכרה ברורה וכביכול במתכוון הוא יזלזל בקיום התורה, ובטענה כי תורה זו אבד עליה הכלח, ישנה היא ובלתי מעודכנת.

כי גם אותו שלא למד ולא שנה וממילא גם לא מקיים, הרי רואה הוא אל נכון את חייהם של שומרי תורה ומצוות התורה הקיימת וחייה, עומדת ומקטרגת עליו יומם ולילה והוא חש חוסר נעימות וסיבה להצטדק בעיניו על אורח חייו.

קטרוג זה של התורה עליו, יכריח אותו לבנות לעצמו "אסכולה" של התנשאות על מי שמקיים את התורה, כדי שיוכל לראות עצמו מעליהם ולא להיפך-כפי שמכתיבה המציאות. דרכה של אסכולה זו קלה יותר כאשר מדובר על "חוקותי", על חוקים, הם נראים לאסכולה זו כדבר בלתי הגיוני המגביל את חייהם החופשיים הבהמיים והחושניים, הם נראים להם כמנגנון עצירה המגביל ומנוון את חייהם של שומרי המצוות. אין הם משיגים את השגות הקדושה המיוחדות הבאות כתוצאה משמירה על "חוקים", הם אינם יודעים חצי דבר על השפעתם המקדשת של החוקים הנודעת רק למקיימיהם – אם בחוקותי תמאסו.

הנה, עזיבת התורה שהחלה באי ידיעה ובחוסר הבנה, הגיעה לשלב של זלזול במקיימי התורה!

 

 "כל שאינו למד ואינו עושה סוף שהוא מואס באחרים" (תורת כוהנים)

 

שלב שלישי:

ואם את משפטי תגעל נפשכם – הבגידה מגיעה לשלב חדש. הבוגדים אינם מסוגלים להגיע למצב של הבנה ולהתרומם להשקפה כי שכנוע פנימי עמוק וטהור מניע את המאמין. הם אינם מסוגלים לעכל כי דביקות נלהבת בה' ובתורתו מניעה את שומרי המצוות. וממילא הם מבקשים לאתר, לחפש, ולמצוא סיבות חיצוניות כדי לפתור את החידה-על מה ולמה ראו אותם שומרי מצוות להתלהב עד כדי כך מהחוקים וההגבלות שהטילו עליהם, מה ההתלהבות והאש היוקדת בהקפדה על קוצו של יו'ד.

את ה"סיבות", הם מוצאים במוסדותיה של היהדות. המוסדות החינוכיים, התרבותיים והחברתיים של היהדות. שהרי הם הם אותם מוסדות המתנהלים על פי דרך התורה ועל פי החינוך ודרך החיים המשועבדת לתורה, להדרכתה ולחוקיה, הם המגדלים את הדורות הצועדים בדרך התורה. מוסדות אלו שיצרו חיי קהילה ומשפחה יהודיים לתפארת, הם אלו שהפכו את קיום התורה למטרה הנעלה והראשונה במעלה בקרב כל שכבות העם.

אותם מוסדות, ובפרט העומדים בראשם, הם יסוד כל "האסון" לעולמם המעוות. חכמי התורה הם יסוד כל ה"רע" מבחינתם, ובכך נהפכים מוסדות היהדות והעומדים בראשם לשנואי נפשם של הבוגדים.הזלזול באחיהם הנאמנים לתורה, הופך לשנאה לראשי מוסדותיה.

 

"כל שאינו לומד ואינו עושה ומואס באחרים סוף שהוא שונא את החכמים" (תורת כוהנים)

 

שלב רביעי:

לבלתי עשות את כל מצוותי – הבגידה מגיעה לשלב חדש. עד עתה רק התנכרו לתורה בחייהם, זלזלו במקיימיה ושנאו את חכמיה.

אך אין הם נעצרים בכך, אלא הם נעשים קנאים רודפים כל מקום שמוצאים הזדמנות לכך. מה שאיננו נכבד בעיניהם-לא יכובד גם בעיני אחרים. מה שהם אינם מקיימים, לא יקוים גם על ידי אחרים. הם נהפכים לרודפים קנאים אחר כל מקיים תורה ומצוות, הם מכריזים מלחמה על התורה ומשבשים את קיומה בכל מקום ובכל דרך שאפשר. הם מאמינים אך ורק בניצחון מוחלט על התורה ועל מקיימיה. והרי הם משלים את עצמם כי את טובת האנושות כולה הם דורשים והם בונים ולא הורסים, הם משוכנעים כי שליחות קודש היא עבורם-לבטל כל קיום של מצוות וכל לימוד של תורה בעם ישראל. הם אינם מאמינים כי הם נלחמים בתורה הבאה מסיני, שהרי התורה בעיניהם אינה מעשי ה', ההתגלות היא עבורם מיתוס מנופץ, משה ונביאיו בדאים, ומוסרי התורה החכמים והרבנים הם עבורם שקרנים רמאים.

והנה, תכלית רדיפתם היא לבלתי עשות את כל מצוותי, הם רוצים למנוע את קיום המצוות שהם בעיניהם אינם כלל מצוותי.

 

וכך מתאר תורת כוהנים את תהליך בגידה זה: "כל שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים סוף אינו מניח לאחרים לעשות ... כל שאינו למד ואינו עושה ומואס באחרים ושונא את החכמים ואינו מניח לאחרים לעשות סוף שהוא כופר במצוות שנאמרו בסיני.

 

שלב חמישי:

להפרכם את בריתי – הבגידה לא תיעצר בזה! כי מי שהגיע לשלב זה של הבגידה, על כרחך גם יכפור בעיקר, כי כל עוד מפעמת בו הרגשה ולו נסתרת ביותר כי קיים בורא ומנהיג לעולם וכי יתכן שמחשבתו ומעשיו אינם תואמים רצונו של בורא עלום, כל עוד הוא חושב ולו לרגע קט כי יתכן שתהיה התגלות כלשהי של ה'. קול מצפונו לא ישקוט בקרבו עד שירד לגמרי ויתרסק במדרון הכפירה והכחשת מציאות ה'. כי רק אם חשך בעדו האור הגדול ובקרבו כבה הניצוץ האחרון שעוד מפעם ומעורר, רק אז ימצא מרגוע לנפשו ובבקשו את אותו רוגע מדומה, הוא ידרוך ברגל גאווה על ניצוץ אחרון זה וינתק ביד חצופה את הנימה האחרונה.

 

"כל שיש בו כל המידות הללו סוף שהוא כופר בעיקר" (תורת כוהנים)

 

ומכאן ואילך בהמשך הפרשה –

 

קללות !!!

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד