מי המציא את העיר הירוקה?

העיר הראשונה עם 'שמורת טבע' סביבה למניעת 'זחילה אורבנית' לא הקמה ב1903 אלא נזכרת כבר בפרשת השבוע.


העיר המודרנית נולדה בשנת 1898. בשנה זו פרסם סופר בריטי בשם אבנעזר האווארד ספר ובו תיאר את חזונו האישי להקמת עיר שתיוסד על עקרונות של יופי והגיון. עד ימיו של האווארד התפתחו כמעט כל הערים בעולם בתהליך אקראי לחלוטין ללא תכנון ובקרה. רחוב הצטרף לרחוב, בית נוסף לבית, ומתוך הערבוביה הזאת התפתחה העיר. התוצאה היתה אנדרלמוסיה של מבני מגורים, אזורי מסחר, בתי מלאכה, שווקים ואשפתות שכולם שכנו אלו לצד אלו.

 

האווארד הציג בפני העולם דגם של עיר מסוג שונה ובלתי מוכר: עיר מתוכננת מראש בצורה הגיונית, המחולקת לתחומי פעילות שונים שקיימת ביניהם הפרדה מוחלטת, והיא מוקפת בחגורת ירק רעננה מכל עבריה. העקרונות והרעיונות שהציג האווארד נחשבו בזמנו לחידושים גדולים  והם נמצאים עד היום ביסוד תכנונה של העיר המודרנית.

 

מפתיע להיווכח כי רעיונות כה פשוטים והגיוניים הוצעו רק בשלהי המאה התשע עשרה אולם עובדה היא כי העיר הראשונה בעולם המבוססת על עקרונות אלו (לצ'וורת –Letchworth  ) הוקמה בשנת 1903 כיוזמה פרטית של קבוצת אוהדים שתמכו בהשקפותיו של האוורד. רק באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת נעשו רעיונותיו לנחלת הכלל והפכו לחלק שגרתי מהתכנון העירוני המודרני .

 

שלושה יעדים עמדו לנגד עיניו של האוורד: מניעת תופעת ה"זחילה האורבנית" – כלומר, הצמיחה הבלתי מבוקרת של השטח העירוני היוצרת עומס-יתר על התשתיות העירוניות וגורמת להיווצרותם של כיסים מנוונים במרכז העיר; הפרדה ברורה בין אזורי תעשיה ומסחר לאזורי מגורים; וחיזוק המגע בין תושב העיר לעולם הטבע באמצעות הקפת העיר בפארק שיהיה נגיש לכל אדם. האווארד האמין כי ערים שיבנו על פי עקרונות אלו תהיינה המיזוג המושלם בין הכרך לבין הטבע. הוא סבר כי תושבים שיתגוררו בעיר שתיבנה על פי המתכונת שהציע יהיו מאוזנים יותר מבחינה נפשית מה שיתן להם  שלוות נפש וימנע תופעות חברתיות שליליות שקיימות בערים הוותיקות.

 

את האוורד מעלים על נס כאיש חזון שהשכיל לראות ולהבין דברים שבני זמנו לא הבינו, אולם מסתבר שהיה מי שהקדים אותו בכמה אלפי שנים: התורה הקדושה.

 

בפרשת השבוע (פרשת מטות) מצטווה משה רבנו להקצות ערים מיוחדות עבור בני שבט לוי שלא קיבלו נחלה בארץ: "צַו אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת; וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם. וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם לָשָׁבֶת; וּמִגְרְשֵׁיהֶם יִהְיוּ לִבְהֶמְתָּם וְלִרְכֻשָׁם וּלְכֹל חַיָּתָם. וּמִגְרְשֵׁי הֶעָרִים אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם מִקִּיר הָעִיר וָחוּצָה אֶלֶף אַמָּה סָבִיב.  וּמַדֹּתֶם מִחוּץ לָעִיר אֶת פְּאַת קֵדְמָה אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת נֶגֶב אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֶת פְּאַת יָם אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְאֵת פְּאַת צָפוֹן אַלְפַּיִם בָּאַמָּה וְהָעִיר בַּתָּוֶךְ; זֶה יִהְיֶה לָהֶם מִגְרְשֵׁי הֶעָרִים."

 

ערי הלויים מוקפות אפוא בשתי טבעות קונצנטריות המקיפות את החלק המיושב של העיר. הטבעת הפנימית היא ברוחב 1,000 אמה (500 מטר) ומכונה 'מגרש', וסביבה טבעת חיצונית נוספת ברוחב 2,000 אמה (1,000 מטר).

 

לצורך מה נועד ה'מגרש'? רש"י על פי המשנה במסכת ערכין (דף ל"ג) מסביר: "... מקום חלק מחוץ לעיר סביב, להיות לנוי לעיר. ואין רשאין לבנות שם בית, ולא לנטוע כרם, ולא לזרוע זריעה". במינוח מודרני היינו מכנים שטח כזה "שמורת טבע".  הטבעת החיצונית נועדה לשדות וכרמים ולשאר שימושים עירוניים.

 

בהלכה מבואר כי מעמדם של שטחים אלו הוא מוחלט – הם אינם ניתנים למכירה ואי אפשר להסב אותם לשימושים אחרים. עוד מבואר שתבנית זו, למרות שהיא מופיעה ביחס לערי שבט לוי אמורה לשמש כבנין אב לכל הערים הנבנות בארץ ישראל.

 

בלי להיכנס למכלול הפרטים נקל להבחין כי טבעת ירוקה זו המקיפה את העיר היא דו-תכליתית: היא מונעת צמיחה בלתי מבוקרת של השטח העירוני, מה שקרוי בשפה המודרנית "זחילה אורבנית", והיא גם מבטיחה את הקשר בין תושב העיר הכלוא במגדלי זכוכית ופלדה לעולם הטבע החי והפורח, קשר שלפי תפיסת היהדות נחוץ לאיזונו הנפשי של האדם.

 

את מטרת ה"מגרש" מסביר רבי שמשון רפאל הירש זצ"ל: "...נראה כי חוק זה נועד להגביל את התפשטות העיר והפיכתו למטרופולין ענק שיושביו מנותקים לחלוטין מהשדות. ה'מגרש' תוחם את גבולות העיר במסגרת שאין לפורצה. כאשר האוכלוסיה גדלה יש להקים ערים חדשות במקומות שלא שימשו למטרות חקלאיות...".

 

הנה, אלפי שנים לפני שהדאגה לאיכות הסביבה באה לעולם והרבה לפני ש"מפלגת הירוקים" הראשונה נוסדה כבר דאג בורא העולם לרווחתו האישית של האדם, אך לא כמטרה העומדת בפני עצמה אלא כאמצעי שנועד להעניק לאדם שלוות נפש על מנת שיוכל לעסוק כראוי בתורה ובעבודת ה'.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד