מכתבים למערכת

הדים רבים עוררה הכתבה 'אני מחכה לאברך שלי...'
ותגובות רבות התקבלו במערכת 'בישיבה', בחרנו להביא בפניכם את חלקם.
23/03/2011
  

'האברך מודרך כל העת'

 

לכבוד מערכת 'בישיבה'

השלו' והברכה.

 

קראתי בעיון את הכתבה המרתקת אודות עבודת הקודש שנעשית ע"י האברכים היקרים בישיבת 'אחינו', ברצוני להוסיף ולהאיר מנקודת מבט של מחנך.

 

כשאתה עומד בפרשת דרכים ועליך להחליט עבור תלמיד לאיזו ישיבה ילך, זוהי אחריות עצומה, התחושה היא כמו דיין שדן בדיני נפשות, אני תמיד לוקח בחשבון את הסיוע שהתלמיד מקבל מארגון 'אחינו', בצורה של ליווי על ידי אברך – חונך, אבל למרות הכל הלב תמיד דואג, האם יסתדר בישיבה, האם יהיה לו קשר נכון עם האברך שילווה אותו.

מאז הוקמה ישיבת 'אחינו' אני רגוע יותר בכל הקשור לתלמידים הממשיכים ב'אחינו', ראשית מצד היחס המיוחד והרגישות של הצוות לתלמידים התורניים. וגם אני יודע שהתלמיד מקבל אברך מותאם במיוחד עבורו, האברך מודרך כך העת בצורה מקצועית ביותר, וב"ה עכשיו בימים אלו זו שנה חמישית שתלמידים שלי נבחנים לישיבת 'אחינו' וב"ה אני רואה נחת.

 

בהערכה מרובה

ש. א. – רחובות



'כוחו של אברך בישיבה'

 

לכבוד

מערכת 'בישיבה'

שלום רב

 

הנידון: כוחו של אברך בישיבה

 

נהניתי לראות את הכתבה על ההדרכה שאברכים קיבלו בישיבה ועל העבודה המיוחדת כיצד לקדם את התלמיד, שירגיש כאח גדול, וידע שלא בא רק לעשות את השטיגן של עצמו, אלא כליווי אישי.

וכאן המקום להודות לישיבת 'אחינו' לצעירים שמשקיעים בנושא חשוב זה, וכן לאברכים המיוחדים, ובפרט על שני תלמידים מצטיינים הבחור.... שבא מרמלה לישיבה מתוך כיתה שלמה שהלכה לתיכון, כיום הוא פורח הן בגלל הצוות המסור והן בגלל האברך המיוחד שלו. וכן הבחור.... מכפר סבא שקיבל הרבה תמיכה רגשית מהאברך.

יתן ה' שתזכו להמשיך להגדיל תורה, ולראות נחת אמיתי מכל יוצאי חלציכם.

 

יוסף מושיוב

פעיל 'אחינו' בטורנטו ובישיבות

מענה וייעוץ לבחורים

1-800-20-18-18 שלוחה 2



 

'מודים אנחנו'

 

אנחנו הורים ל 2 בחורים הלומדים בישיבת 'אחינו' בקריית ספר. ואנו מודים להקב"ה כל יום על שהדריך אותנו למסגרת זו.

אנו רואים את ילדינו בכל יום ויום מתקדמים, מתחזקים ומתפתחים – המידות, והיראת שמים שלהם היא אמיתית וממלאים אותנו באושר רב, אנו מרגישים עד הבית את ההקשבה והתמיכה שהם מקבלים מהצוות.

'באחינו' – כל בחור הוא סיפור ואופי שונה, ולמרות זאת כל אחד מקבל יחס אישי, חם ואוהב.

בקשר ללימוד, הרבנים של הישיבה יודעים להעביר להם את המסר באהבת הלימוד, התורה והמצוות.

הם יודעים לתמרץ אותם ולהשריש בהם את השמחת חיים כשהם מתקרבים ולו במעט בתורה (מושג שאינו כלול בהרבה ישיבות קטנות של ימינו).

אחרי הכל הילדים שלנו זכו להימצא בסביבה עם צוות חינוכי שיודע לעודד ולהבין, הם נותנים להם אפשרות להשתחרר ע"י ספורט, חדר כושר, אופנים וכדו' ומעניקים להם טיולים מדהימים בסוף כל תקופת מבחנים.

 

לסיכום. אנו בזאת רוצים להודות לכל צוות 'אחינו' ובמיוחד לראש הישיבה שעומד בראש הגישה וההקרבה בצורה כ"כ מיוחדת.

 

בברכה

שלמה וברג'יט אפריאט



'כיום הוא טרוד בהבנת ההבדל בין שור לבור'

 

למערכת 'בישיבה' שלום רב!

 

קראתי בשקיקה את הכתבה בעלון האחרון אודות האברכים.

 

חשבתי שיש בנותן טעם לספר אודות הקשר המיוחד שהתרקם כאברך לתלמיד מעולם כ"כ רחוק מעולם התורה.

 

עם תלמידי.... התחלתי ללמוד לפני כשנה וחצי, ילד שחציו ילד וחציו בחור, מתוך חברה חילונית לגמרי שהיה חפץ לשמוע, לבדוק מה הם חיי ישיבה, לבדוק ותו לא.

 

בתחילה כך למדנו ותו לא, עד שלאט לאט החל להיבנות הקשר בינינו, הוא היה שואל ומתעניין, צמא לדעת עוד ועוד על תכלית חייו של יהודי, על מעלתם של לומדי התורה, על ריקנותו של הרחוב, אע"פ שהיה רק ילד בן שלוש עשרה וחצי, אולם לבו ושכלו היו כשל בחור מבוגר, וכך לאט לאט צעד אחר צעד עם עליות וירידות שליוו אותו תקופה ארוכה.

 

עם הזמן הוא עזב את קשריו עם הרחוב הטמא, עם כל עברו, עד שפעם אחת כשנפגש עם חבריו מצא הוא  את עצמו עומד ומתווכח עמם במשך כשעה ארוכה, 'למה באתם לעולם'? 'מה יצא ממכם'? וכדו'.

 

כיום ב"ה אפשר לומר כי הבחור כבר מחובר חזק חזק לבית המדרש, לא אלו הם ניסיונותיו, כעת טרוד הוא בהבנת ההבדל בין שור ובור, בדין כל שחבתי בשמירתו וכו'.

 

זהו סיפור חיים לא נוצץ ולא חריג, אולם זוהי תמצות של התקדמות עצומה של בחור שאילולי בואו לישיבה הקדו' 'אחינו' היה מבלה היום, ה' ירחם היכן, וברוך ה' כיום הינו ילד חמד שקוע כל כולו בהווית של אביי ורבא, ובעז"ה נזכה שימשיך מעלה מעלה.

 

בהערצה

י. סומך

 


     

'ומה עם הילדים שלך באחינו'

 

למערכת 'בישיבה', שבוע טוב

 

קראתי בקורת רוח מרובה את התיאור הנהדר על עבודת הקודש ומסירותם של האברכים היקרים, ולא נותר לי הרבה מה להוסיף מלבד נקודה אחת שמנקודת מבטי היא מאוד חשובה וראויה לציון,

 

והיא, שהאברכים נותנים לבחורים את ההרגשה שהם חשובים להם יותר מכל דבר אחר, האברך נותן לבחור את התחושה שהוא מעריך אותו, ואפי' 'מקנא' בו על דביקותו במטרה עד הסוף חרף כל הקשיים שנערמים עליו בכל הרמות האישית, המשפחתית והחברתית.

 

האברך משתדל להשריש בלב הבחור ש'טעם החיים' נמצא דווקא בעולם הפנימי הרוחני שבו, המורכב מלימוד התורה בשמחה, וקיום המצוות בהתלהבות, האברך שמח ונהנה מכל סברא או תירוץ שהבחור אומר, ונותן לבחור הרגשה טובה של בחורצ'יק חכם ומוצלח שעוד יפתיע את העולם היהודי בגדול.

 

אני נזכר באפיזודה מעניינת מהשבוע האחרון, נאלצתי מסיבות בלתי צפויות להישאר בביתי להשגיח על הילדים, למחרת כשהגעתי לישיבה, הותקפתי בשאלות מכל הכיוונים 'הרב איפה היית'? 'חיכינו לך כל כך'! 'היינו מגיעים אליך הביתה ללמוד'! ואני בתמימות עניתי להם, שלא מצאתי הסדר חילופי ולכן נאלצתי להישאר עם ילדי הרכים!, ואז צצה תמיהתם בספונטיות שהדהימה אותי: 'הרב ומה עם הילדים שלך באחינו'? הייתי בהלם... ואז התעשתי ועניתי להם שנראה לי שהם כבר ילדים די גדולים!

 

והלוואי שנזכה לראותם שתולים בבית ה' תמיד

לוי יצחק שידרובצקי

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד