אני מחכה לאברך 'שלי'!.....

"סדר שלישי" בישיבות הוא הסדר המסיים את היום, מטבע הדברים זה אמור להיות הסדר 'העייף והחלש' ביותר, לאחר יום לימודים שלם. לא כך הם פני הדברים בישיבת 'אחינו', וזאת משום שבסדר שלישי באים האברכים!
25/02/2011
הגדל

"סדר שלישי" בישיבות הוא הסדר המסיים את היום, מטבע הדברים זה אמור להיות הסדר 'העייף והחלש' ביותר, לאחר יום לימודים שלם. לא כך הם פני הדברים בישיבת 'אחינו', וזאת משום שבסדר שלישי באים האברכים!

 

בסדר זה המוקדש כנהוג להכנת לימודי העיון בישיבה, מצמידה הישיבה אברך לבחורים, כדי שילמדו ויקדמו אותם. המטרות הם בעיקר לימודיות חינוכיות. הם גם משמשים כתומכים מבחינה רגשית וחברתית.

 

גיליון זה מוקדש ברובו לסיקור פועלם של אברכי הישיבה לצעירים "אחינו".

 

לשם כך בקשו חברי מערכת "בישיבה" ללמוד מקרוב את הנושא, ואף להשתתף בעצמם ב"סדר שלישי" בישיבת "אחינו" שהרי טוב מראה עיניים ממשמע אוזניים.

 

בשיחה מקדימה עם הרב משה גולדמן, המרכז מטעם הישיבה את הלימוד עם האברכים, ביקשנו לברר אודות הליך שיבוץ האברכים, 'לתלמידים בני שיעור א', מסביר לנו הרב גולדמן, 'הפחות מנוסים ובקיאים בכל מה שקשור ללימוד הגמרא, ומטבע הדברים יש להם יותר התמודדויות, כיון שהם בתחילת דרכם בעולם הישיבות, אנו מצמידים אברך לכל תלמיד באופן אישי(!). לעומתם, אצל תלמידי שיעור ב' אנו מבחינים בין אלו הזקוקים לכך, והם לומדים באופן אישי עם אברך, אך ישנם גם תלמידים הלומדים בקבוצות יחד עם אברך המופקד על חברי הקבוצה, ומכוון אותם בדרכם. בשיעור ג' הבחורים לומדים בשני קבוצות, ולכל קבוצה ישנו אברך – בתפקיד 'משיב', המכוון את קבוצתו בלימודם עם החברותא- בחור בן גילם'.

 

בתחילת הסיור פגשנו בפתח הבניין את תלמיד הישיבה יאיר. השעה 19:40 חמש דקות לפני תחילת הסדר. הוא מחכה לאברך הקבוע 'שלו'. אנו שואלים את יאיר: 'כבר סוף היום, קמת בבוקר בשעה 6:45 למדת סדר א', למדת סדר ב', מהיכן הכח לעוד סדר, מה גורם לך לחכות?'. יאיר עונה בעיניים בורקות: "זה האברך שלי!....." 'איתו אני גם יכול לדבר, אני מספר לו הכל, מה שעובר עלי ומה אני מרגיש הוא תמיד מבין אותי, בזכותו אני מגיע מוכן לשיעור. הוא מלמד אותי איך להצליח ללמוד גמרא, להבין לבד בכוחות עצמי'.

 

את אותה השאלה ביקשנו לשאול גם את הצד השני ב"שידוך" – האברך. הרב חנניה קדוש הלומד עם יאיר בחצי השנה האחרונה מאז נכנס לישיבה. 'אתה כבר אחרי שני סדרי לימוד בכולל, קפצת לבית לכמה דקות, וכבר אתה כאן עם כל המרץ, מהיכן הכח?' הרב חנניה בטבעיות עונה לנו: 'זו השעה שאני מחכה לה במשך כל היום, האמונה במטרה הקדושה היא המובילה אותנו. כשאני מסתכל איך היה יאיר כשהתחלתי ללמוד איתו בא' אלול, ואיך הוא כיום אחרי שכבר עברנו כשני שליש מזמן החורף. הוא ממש בשל, הוא בחור ישיבה! הוא יודע ללמוד כמו שצריך. אתה שותף ביצירת בן תורה, זו תחושה מיוחדת וזה סיפוק עצום שנותן כח להמשיך במלאכה קדושה זו'.

 

בכניסתנו לבית המדרש, אנו מבחינים בתכונה מיוחדת באגף הדרומי של בית המדרש בו מתרכזים תלמידי שיעור ג'. ביקשנו לברר אודות המתרחש, אצל הרב משה פרנקל מוותיקי האברכים בישיבה, המשמש כ"משיב" לבני שיעור ג'. 'ב"ה, זהו מחזה שגרתי כאן, יש שיתוף פעולה מתמיד בין הרמי"ם של שיעור ג' ל'משיבים', כאשר בסיום כל יום הר"מ בשיעור משאיר לבחורים 'קושיא', או הערה לימודית שעליהם לברר בסדר הערב. בכל ערב מיד כשאני בא, אני מוקף בקבוצה שלמה של בחורים שכבר דנים בסוגי'ה ומבקשים לברר, ולכוון לאמיתה של תורה. כשאגף שלם בבית המדרש עסוק בלימוד זה גם מקרין על כל בני הישיבה'.

 

הרב גולדמן מסביר לנו על אופן בחירת האברכים: 'אני לא מתפעל ממקצועיות וניסיון, אלא מחפש את האברכים שמאמינים בשליחות הזו, ורואים בה מצווה. כשאברך אומר לי לקבל אותו, כי הוא רוצה ומאמין בערך העליון של קירוב בחור לעולמו של הקב"ה - לעולם התורה, אני יודע שהוא מתאים. זו גם הסיבה שב"ה כמעט אין לנו תחלופה של אברכים, למרות השעה שהיא שעה לחוצה בשגרת יומו של אברך כולל'.

 

גם הבית פעמים רבות שותף לאתגר. בשבתות ישיבה כשהאברכים באים ללמוד עם הבחורים במהלך השבת, הם לא יבואו בידיים ריקות, אלא מביאים איתם עוגה ביתית או סלט בטעם של הבית...

 

היה לנו מקרה של בחור שמאוד רצה לנסוע באמצע השבוע לבית, לאברך הוא הסכים לגלות, שהסיבה היא 'כי פשוט אין לו בגדים להחלפה', באותו ערב הבגדים של הבחור כובסו בביתו של האברך.

 

בשנה שעברה היה לנו תלמיד שגר במרחק של קרוב לחמש שעות נסיעה בתחבורה הציבורית מביתו אל הישיבה. בערבי שבת הקצרים של החורף התעורר אצלו קושי בנסיעות לשבתות חופשיות. האברך שלמד איתו הציע לו, כמובן מאליו, להיות אורחו בשבתות בהם הוא מעדיף להישאר ב"מודיעין עילית". כמעט בכל שבת בה נשאר הבחור, הציע לו האברך לצרף אליו חבר נוסף.

 

על התמסרותם של האברכים, מספר לנו הרב דוד וייס שליט"א, מרבני הישיבה: 'באחד מהימים בהם נערכה בישיבה 'חזרה חודשית', הבחנתי באברכים הבאים על חשבון זמנם הפרטי ללמוד עם התלמיד שלהם, וזאת כדי לעזור לו להצליח במבחנים ובחזרה על הלימוד'.

 

מעבר לעזרה בלימודים שהבחורים מקבלים מהאברך, יש גם את לימוד דרכי ההנהגה של בן תורה, כפי שאומר לנו הרב אברהם שלזינגר שליט"א, מרבני הישיבה: 'כשבחור בקשר עם אברך בן תורה ויר"ש בצורה 'חברית'. הוא סופג לתוכו צורת התנהגות חיובית. פעמים רבות ראיתי שכשאנחנו מבקשים להעיר לבחור, הוא מקבל את ההערה בצורה מסויגת, כי ישנו איזה מרחק בין רב לתלמיד. אבל כשהערה באה מהאברך, הוא הרי חבר שלו, ולכן ההערה מתקבלת הרבה יותר על הלב'.

 

ראש הישיבה מבקש לציין את תרומתם של האברכים לישיבה: 'הם באים רק לשעה אבל ההשפעה היא לכל היום. בחור שמגיע מוכן לשיעור בבוקר מתחיל את היום בצורה אחרת, הוא בא עם חשק לשיעור. והוא גם מסיים את היום מתוך שמחה. האברכים הם גם ה'ברומטר' שלנו בכל מיני מצבים שעוברים על בחור. הם הראשונים להרגיש שיש איזה שהוא קושי או משבר שאנחנו לא מודעים לו, ובכך הם שותפים להצלת נפשות ממש. רבני הישיבה נמצאים בקשר מתמיד עם האברכים ונעזרים בהם רבות'.

 

כבר יצאנו מבניין הישיבה לדרכינו, וקולות הלימוד עדיין מהדהדים באוזנינו- - -.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד