הלכות תקיעת שופר

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט)

  • מצוות "עשה" מן התורה לשמוע קול שופר ביום הראשון של ראש השנה, ומצוה מדרבנן לשמוע קול שופר גם ביום השני.
  • זמן תקיעת שופר: ביום, מהנץ החמה (בדיעבד מעלות השחר) עד שקיעת החמה.
  • נשים פטורות ממצוות שופר כמו בכל המצוות שהזמן גרמן. אבל הרשות בידן לקיים את המצווה.
  • קטן שהגיע לחינוך (כ – 6-7 שנים) חייבים לחנכו במצוות שופר.
  • התוקע צריך לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם. לא התכוון התוקע להוציא את השומעים לצאת, לא קיים המצווה.
  • צריך להאזין היטב לתקיעות, ואין להפסיק בשיחה עד סוף כל התקיעות.
  • מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמיעת התקיעות, חייב לשמוע או לתקוע לבדו בביתו.
  • חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, אין תוקעים בו בשופר.

 

הלכות תקיעת שופר וברכותיה

  • התוקע עומד ליד הבימה שעליה מונח ספר התורה, כדי שבזכות התורה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה.

  • הברכות והתקיעות צריכים להיות בעמידה, הישענות על דבר מה (באופן שאם ינטל אותו דבר יפול) הרי היא כישיבה.

  • התוקע מברך "לשמוע קול שופר" (שהמצוה בשמיעה ולא בתקיעה) ו"שהחיינו". למנהג האשכנזים מברך "שהחיינו" בשני הימים ולמנהג הספרדים רק ביום הראשון (או ביום השני כשחל יום הראשון בשבת).

  • התוקע צריך להחזיק את השופר בצד ימין.

  • פי השופר יהיה למעלה, ומוגבה מעט.

  • נהוג שתלמיד חכם מקריא לתוקע את סדר התקיעות, כדי שלא יטעה, וכדי לתקנו שיתקע כדין. 

 

כמה תקיעות חייבים לשמוע?

  • מדין תורה חייבים לשמוע תשע תקיעות: "תקיעה" "תרועה" "תקיעה" שלוש פעמים.

    הסיבה: בתורה נאמר 3 פעמים "תרועה" ולכל תרועה צריך שתהיה תקיעה (=קול ישר) לפניה, וכן תקיעה לאחריה – הרי שלוש פעמים שלוש:

    תקיעה "תרועה" תקיעה

    תקיעה "תרועה" תקיעה

    תקיעה "תרועה" תקיעה

     

  • אך חכמים הסתפקו מה היא ה"תרועה" הכתובה בתורה? יתכן שזו מה שאנו קוראים "תרועה" שהיא תשע קולות קצרים כיללה, או יתכן שזו מה שאנו קוראים "שברים" שהוא 3 קולות ארוכים יותר כאנחה, או יתכן שהכוונה לשניהם ביחד (גם מה שאנו קוראים "שברים" וגם מה שאנו קוראים "תרועה")

    לכן, כדי לצאת מכל ספק חייבים לשמוע:

    3 פעמים: תקיעה, שברים תרועה, תקיעה (תשר"ת).

    3 פעמים: תקיעה, שברים, תקיעה (תש"ת).

    3 פעמים: תקיעה, תרועה, תקיעה (תר"ת).


    שהן בסך הכל 30 תקיעות.

  • תוקעים גם בתפילת מוסף על סדר הברכות ב"מלכויות" (ברכת "מלך על כל הארץ"), ב"זכרונות" (ברכת "זוכר הברית"), וב"שופרות" (ברכת "שומע קול תרועת") והמנהג לתקוע הן בתפילת לחש והן בחזרת הש"ץ.

    דהיינו: עוד פעמיים 30 תקיעות. (= עוד 60 וביחד: 90)

    נוהגים לשמוע עוד 10 קולות ובסך הכל 100 קולות כנגד 100 היבבות שהשמיעה אם סיסרא בבכייתה על בנה.

    למנהג אשכנז מאריך בתקיעה האחרונה (ה-100) ונקראת "תקיעה גדולה".

  • ולמנהג ספרד אחרי "עלינו לשבח" מריעים תרועה גדולה בלי שום תקיעה כלל, ונקראת "תרועה גדולה" ובסה"כ 101 קולות.

     


שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד