אש של קדושה

גיא אוחיון, 25, נולד למשפחה חילונית וגדל בראשון לציון. "זה היה בית של קידוש, בין פרסומות של ערוץ 2", פותח גיא את השיחה. את חוק לימודיו סיים בבית הספר "תיכון תל אביב" שבראשון לציון, וכבר מגיל 12 טיפח תחביב העונה לשם "קפוארה".
אילוסטרציה (הגדל)
אילוסטרציה

הוא היה רקדן קפוארה מצליח, הצטלם לסדרות ופרסומות, הופיע על במות והלהיב את קהל צופיו במופעי אש מרהיבים, עד שיום אחד נתקל בהרצאתו של הרב זמיר כהן "אומנות האהבה", וגילה שליהדות יש הרבה מה לחדש לו.  בעודו מתלבט אם לקבל על עצמו עול תורה ומצוות, בשמים החליטו לזרז את התהליך. באחד ממופעי האש בהם הופיע, הוא שאף שמן נרות באופן שסיכן את חייו. בבית החולים הייתה לו שהות מספקת להחליט באיזה דרך הוא בוחר.  סיפורו המרתק של גיא אוחיון, שעזב את הליצנות החיצונית שעל הבמה, לטובת השמחה הפנימית של היהדות  

גיא אוחיון, 25, נולד למשפחה חילונית וגדל בראשון לציון. "זה היה בית של קידוש, בין פרסומות של ערוץ 2", פותח גיא את השיחה. את חוק לימודיו סיים בבית הספר "תיכון תל אביב" שבראשון לציון, וכבר מגיל 12 טיפח תחביב העונה לשם "קפוארה".

 

קפוארה הינה אמנות לחימה הניכרת בתנועותיה הריקודיות, אשר נוצרה בברזיל על ידי עבדים ממוצא אפריקני. הקפוארה פופולארית במיוחד בברזיל, אך בסוף המאה ה – 20 צברה פופולאריות גם בשאר העולם, בעיקר בזכות מטיילים ששבו מברזיל. שורשי הקפוארה מתייחסים לאלמנטים של קרב, הכוללים התקפה והגנה, אך המינוח המקובל בקפוארה הוא של "משחק". יש רואים בקפוארה ריקוד, שכן המשחק מלווה בנגינה ושירה. ישנם סגנונות משחק שונים, בהם הדגש הוא על מרכיבים שונים במשחק – אקרובאטיקה, לחימה, קצב או אסטרטגיה.

 

במשך שלוש שנים, עד גיל 15, התמקצע גיא בקפוארה עד כדי כך שהחל להופיע על במות, ובהמשך, בגיל 15 וחצי, החליט לטוס לברזיל למספר חודשי השתלמות, על מנת לקבל הסמכה להדריך בתחום. כשחזר לארץ, היה גיא כבר רקדן מוסמך ומדריך מן השורה, והופיע באירועים פרטיים גדולים של קפוארה, סלסה, מופעי תופים, אקרובאטיקה ועוד.

 

ההצלחה של גיא לא נסתיימה בכך, והוא לקח אותה צעד נוסף קדימה, כשפתח, בעודו בן 17 בלבד, עסק מורשה בתחום. הוא העסיק תקליטן, אומנים ורקדנים, והתפרס על מגוון תחומים הכוללים בין היתר את סגנונות הריקוד בהם שלט, מופע פעלולי אש ועוד. העסק הצליח בגדול וקטף רווחים לא רעים. עד שבצה"ל החליטו כי הגיע זמנו של גיא להתגייס. עקב העובדה שגיא התחמק מהשירות הצבאי ולא התייצב בזמן לגיוס, הוא נחשב לעריק, והיה צפוי לקבל מאסר. "כשצה"ל החליט לרתום אותי לסיוע במטבח של כלא 4 היה לי מאוד קשה, במיוחד בחודש הראשון", משחזר גיא. "נהגתי לברוח לבית הכנסת באזור שם". בשלושה חודשי בדידות אלו, בהם שהה גיא הרחק ממשפחה וחברים, הוא למד להיות עם עצמו, לחשוב על חייו ולהסתכל לאמת בעיניים. כשברח לבית הכנסת, אפפה אותו אוירה יהודית חמה. כך הוא נשאב לתפילות בטבעיות, התמיד בקריאת סיפורי צדיקים והתחזק אט אט. לאחר תקופה זו נראה גיא כתייר מבוגר שמגיע לראשונה לכותל – מעוטר בזקן וכיפה לבנה.

 

לאחר פרוצדורה ארוכה של משא ומתן עם צה"ל, השתחרר גיא מהכלא הצבאי והמשיך במסע חייו.

 

את הבמה אליה התרגל ואותה אהב כל כך, הוא התקשה מאוד לעזוב, לכן, באופן לא מפתיע, העדיף להשתחרר מהזקן והכיפה לזמן מה. את השבת ניסה לכבד במה שיכל, ושמר מה שראה לנכון באותה תקופה. כך המשיך להופיע על במות שונות, חווה סיפוק רב מהחוויה, ממחיאות הכפיים הרועשות ומהאורות המדומים. במקביל להיותו רקדן, הוא גם הצטלם לפרסומות (בזק, סונול ועוד), התארח בתוכניות שונות והתראיין בערוץ 2.

 

החיים האירו לו פנים, רק שעמוק בתוכו הוא הרגיש כי הוא אינו צועד על המסלול הנכון, וייתכן שהוא רוקד כבר הרבה שנים – על הבמה הלא נכונה. ההתלבטות בין עזיבת המקצוע לטובת הכיפה והציצית הייתה קשה מנשוא. בינתיים הוא הפסיק לקבל הזמנות עבודה מהעסק הפרטי שלו והחליט לטוס לקפריסין. המסע כלל עבודה עם צוות הווי ובידור, והועד לתקופה של חצי שנה. גיא קיווה כי במסע זה יוכל להתרחק מהכל ולחשוב על הדברים בנחת.

 

לאחר חודשיים של הופעות בארץ ניכר, התגלגלה לידיו הרצאתו של הרב זמיר כהן בנושא "אומנות האהבה". ההרצאה ריתקה אותו והוא חיפש אחר חומר נוסף של הרב. כך הגיע לאתר הידברות. "בקפריסין לא היה אינטרנט", מספר גיא איך השיג את ההרצאות למרות הקושי. "היה צריך ללכת לבר – קפה עם פינות ישיבה של מחשב המחובר לאינטרנט. למרות שהשירות הזה ניתן בתשלום, תפסתי מחשב, נכנסתי לאתר והורדתי הרצאות".

 

אימת יום הדין

 

אך כמו כל מסע, גם מסע זה הגיע לסיומו והחבר'ה תכננו לחזור לארץ. "המטוס בדרך חזרה לארץ היה כמו עגלת סופר עם כנפיים. היה נראה כאילו הטייס משחק פלייסטיישן עם המטוס. הלב שלי יצא מהמקום", משחזר גיא את רגעי הפחד. "אני זוכר שבאותה טיסה קיבלתי על עצמי לחזור בתשובה שלמה, להיות דוס – הכל, רק שהטיסה תסתיים בשלום". בחסדי ה', הטיסה הסתיימה בהצלחה, וגיא אכן הוציא את הכיפה מהמגירה אליה נזרקה בעבר, הניחה על ראשו והחל להקפיד על תפילה במניין. יחד עם זאת, העבודה על הבמה המשיכה כרגיל, ומשכה אותו חזרה אל התהום. כיוון שלא מתאים שרקדן יופיע בכיפה, היא נאלצה שוב לוותר על מקומה הטבעי ולחזור למגירה.

 

הימים היו ימי אלול, ואימת יום הדין ריחפה על ראשו של גיא. "כולם דיברו סביבי על אחרית הימים, ובשלב מסוים נכנסתי לפרנויות ופאניקה. במשך חודש שלם הרגשתי שמשהו הולך לקרות לי, עד כדי כך שלא הייתי נרדם בלילה".

 

40 מעלות חום

 

באחד הימים שבאותה תקופה, הוזמן גיא להופיע במעמד החופה בחתונתו של האומן סאבלימינל. שם, במהלך מופע יריקות אש, הוא שאף שמן נרות באופן שממש סיכן את בריאותו, אך נאלץ להמשיך את ההצגה כאילו לא קרה דבר. בסוף ההופעה כמעט התעלף מחולשה, ולאחר שהשתעל מעט ונרגע החליט לחזור לביתו לנוח. "באותו לילה רעדתי מאד, וקמתי בבוקר עם 40 מעלות חום. נכנסתי ללחץ ונסעתי מהר לבית החולים וולפסון". בבית החולים שאבו מריאותיו את הטיח ולאחר הצילום קבעו שנותר גוש שומני בריאה. בעקבות כך אושפז גיא מיידית ונותר בבית החולים שלושה שבועות. הוא עבר בדיקות קפדניות וצילומים רבים, ביניהם שני צילומי C.Tמהם התברר כי למרות שהחום ירד, השמן עודנו נמצא בריאה. המצב הרפואי של גיא גרם לו להרהר שוב במסלול חייו, והוא החליט לעשות השתדלות נוספת כדי להתקרב לבורא עולם. "כבר בבית החולים החלטתי להחזיר את הכיפה לראש. אמרתי שאם אני הולך למות פה, בבית החולים, אז לפחות שזה יהיה עם כיפה על הראש. התפללתי המון ושמעתי בלי סוף הרצאות של הרב זמיר", הוא נזכר במבוכה מחויכת, כילד המודה על שטעה בדרך. "כשיצאתי מבית החולים, לא עבדתי כמה חודשים, ורק למדתי כל מה שהיה אפשר", משחזר גיא בהתלהבות.

 

הגוש נעלם!

 

בצילום האחרון שעשה, הומלץ לו לבצע ניתוח בו יעשה חתך בריאה, כדי להוציא את הגוש השומני שחבוי בה. גיא החליט שהוא לא מוכן לכך, ופנה להתייעץ עם אחד הרבנים הגדולים בארץ שייעץ לו לקבוע עיתים לתורה מידי יום, לפחות ארבע שעות. גיא החל לבצע את עצת הרב הלכה למעשה, ואכן הישועה לא איחרה לבוא... "אחרי שבועיים מיום הקבלה", מספר גיא בדרמתיות, "עשיתי עוד פעם צילום C.Tוהתברר שכל מה שהיה בריאות – נעלם, וכי אין שום צורך בניתוח מכל סוג שהוא". לאחר נס שכזה, גיא כבר לא היה יכול להישאר אדיש, והאיץ בעצמו להודות לבורא עולם על חסדו הגדול. מכיוון שכל ניסיון להתקרב לה' דורש הקרבה, הוא החליט לעזוב את הבמה, למרות הקושי הרב – אחת ולתמיד.

 

עם הזמן, כשהרגיש כי הוא מוכן לחזור לשוק העבודה, חיפש תפקיד בתחום עריכת הוידיאו, תחום אליו נחשף תוך כדי עבודה בעסקו הפרטי. כיוון שהיה צמוד לאתר הידברות ולהרצאות השונות שם, עלה בדעתו רעיון להציע מועמדות לארגון שתרם כל כך הרבה לחייו. הוא התקשר לארגון הידברות ונקבעה לו פגישה עם מנהל מחלקת עריכה, אופיר שגב, לשבוע הבא. בינתיים, עדיין באותו שבוע, החליט גיא ללכת להרצאתו של הרב זמיר כהן ביפו, שם הוא ניגש לדבר עימו אישית לאחר ההרצאה. הרב ביקש ממנו להתקשר אליו מאוחר יותר, כשיהיה בנסיעה, ואכן כך היה. בשיחה ביניהם סיפר גיא את שקרה עימו בשנים האחרונות, ואת הרעיון לעבוד בארגון כעורך וידיאו ומעצב גרפי. למרבה ההפתעה הוא לא שמע מהרב זמיר הסכמה לעבודה החדשה ואיחולי "בהצלחה" כצפוי, אלא הצעה אחרת לגמרי, מאתגרת יותר. הרב הציע לו להגיע לישיבה שלו בביתר עלית, ולתת לעצמו הזדמנות אמיתית להיבנות מבחינה רוחנית באופן יציב. הצעה שגיא נענה לה ברצון.

 

"אך רצה ה'", מספר גיא בגיחוך של יהודי המאמין בהשגחה עליונה, "שאני אהיה גם לומד תורה בישיבה וגם עורך וידאו. בשעות הפנאי אני עורך את שיעורי הגמרא...". בנוסף לתפקיד עורך הוידאו, מתנה אותה הרוויח על הבחירה הנכונה אותה עשה כשפנה ללמוד, גיא מתפקד לעיתים גם כנהגו הפרטי של הרב ומתלווה אליו לסמינרים וסופי שבוע. בימים אלו ימלאו חצי שנה לשהותו בישיבה. הוא גר שם, לומד שם והכי חשוב – מאושר שם.

 

עזבת קריירה מצליחה ועסק מרוויח, וצללת בין דפי הגמרא.

 

איך ההורים הגיבו? "ההורים מבסוטים. לפני החזרה בתשובה לא דיברתי עם אבא שלי שלוש שנים – על שטויות. כשחזרתי בתשובה, החלטתי לכבד הורים לפי ההלכה, והתחלתי לכבד את אבא כאילו הוא הרב שלי. הוא ממש התרגש מזה, ואפשר לומר שזה עשה קידוש ה' גדול".

 

מה היה הניסיון הכי קשה שהיה לך בתהליך התשובה?

 

"כשנכנסתי לעולם התשובה לא היה לי קשה, כי זה היה או זה או למות (בגלל כל הסיפור הרפואי). העבודה הרצינית התחילה כשהגעתי לישיבה. כאן אני ישן בערך 3 שעות בלילה, לומד בין הסדרים, ומרגיש שאני מחובר לפרוז'קטורים. יחד עם זה שזה ממלא אותי, זה גם דורש ממני מאמץ לא קטן".

 

איזו עבודה כבר יכולה להיות לבחור שלומד גמרא וסגור בבית המדרש רוב היום?

 

"לא חסרים ניסיונות. לדוגמא, לפני שלושה חודשים בערך, קיבלתי טלפון באמצע שיעור, מאחת החברות שעשיתי עבורם פרסומת בעברי. אמרו לי שהמלהק ראה אותי ושהוא רוצה אותי לפרסומת שלו בלי אודישן – רק שאגיע. הצילומים היו אמורים להיות ברומניה והסכום שהציעו לי היה מפחיד", משחזר גיא את הניסיון שרדף אותו גם אחרי שוויתר על העולם הזה וטבע עמוק בין דפי הגמרא. "אמרתי להם 'לא' בלי לחשוב פעמיים. ה' ירחם עלי! לא מספיק לי השטויות שעשיתי בעבר אני עוד צריך להוסיף על זה?".

 

איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

 

"עם חמישה ילדים, סטנדר, קפה וגמרא".

 

מה תרומתה של הידברות, בעיניך, בדורנו אנו?

 

"מצילת חיים – פשוטו כמשמעו".

 

          

תגובות
מס. התגובהתוכן התגובה
1. 
מדהים!גיא הוא יהודי רציני וצדיק!
יהודי (3/08/2011 02:08:03)
2. איילת לוי (8/08/2011 16:35:17)
3. פשוט... (12/07/2013 09:25:32)
4. זהבה (25/12/2013 12:25:06)
שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד