מה אתה עושה אחרי תפילת שחרית?

משניות ברכות פרק ד משנה ב
במשנה זאת נלמד על החשיבות של עשיית מצווה לאחר התפילה ע''מ להמשיך את סדר המצוות ועבודת ה' על היום כולו
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ד' משנה ב'

 

במשנה הקודמת למדנו את זמני תפילת העמידה הנקראת 'תפילת שמונה עשרה', בשלשת התפילות שצריך להתפלל בכל יום,

במשנה שנלמד היום נראה, שלאחר שגומר האדם את תפילתו, אם יש אפשרות בידו, טוב שילך ל'בית המדרש' שהוא מקום המיוחד ללימוד תורה, וילמד שם כפי זמנו וכוחו,

ואמרו חכמינו זכרונם לברכה, שאדם היוצא מ'בית הכנסת' לאחר שגומר להתפלל, ונכנס ל'בית המדרש' ועוסק בתורה, זוכה ומקבל פני שכינה, כמו שכתוב בתהילים "ילכו מחיל אל חיל יראה אל אלוקים בציון", כלומר שמי שהולך מ'חַיִל' של תפילה, ל'חַיִל' של לימוד תורה, יראה את שכינת ה' בירושלים, בזמן גאולת עם ישראל.

משנתינו מלמדת, שאדם שנכנס ל'בית המדרש' צריך לומר תפילה ובקשה לבורא העולם שיסייע לו ללמוד תורה כראוי, וכן ביציאתו מ'בית המדרש' יתפלל ויתן הודאה על כך שזכה ללמוד את תורת ה' בורא העולם.

 

עכשיו נראה את לשון המשנה ונסביר:

רבי נחוניה בן הקנה – שהיה אחד מחכמי ישראל,

היה מתפלל – הוא היה נוהג להתפלל,

בכניסתו לבית המדרש – בזמן שהיה יוצא מ'בית הכנסת' ונכנס ל'בית המדרש' לאחר שגמר להתפלל תפילת שחרית,

וביציאתו – שגם לאחר שגמר את לימודו והיה יוצא מ'בית המדרש' הוא נהג להתפלל,

תפלה קצרה – הוא היה ממלמל בשקט מילים של תפילה, והאנשים שראו אותו מתפלל, לא הבינו על מה הוא מתפלל,  

אמרו לו: מה מקום לתפלה זו? – הם שאלוהו, איזה דברים הוא אומר בתפילותיו?

אמר להם: בכניסתי, אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי – שבעת כניסתו ל'בית המדרש', הוא היה מבקש שינתן לו משמים סיוע בלימוד התורה,

ועיקר תפילתו היתה, שכאשר ילמד דבר הלכה, הוא לא יכשל בלשונו לומר על דבר האסור שהוא מותר, ועל דבר טמא שהוא טהור, וכן להיפך.

וביציאתי, אני נותן הודיה על חלקי – שבעת יציאתו מ'בית המדרש' לאחר שסיים את לימודו באותו היום, הוא הודה לה' על שזיכה אותו להיות מיושבי 'בית המדרש',

כלומר להיות מהאנשים הלומדים תורה,   שעליה מקבלים שכר ללא גבול, והוא לא ביטל את זמנו על דברים גשמיים החולפים, שאין להם שום ערך ניצחי.

 

הלכה בימינו

 

v     למדנו במשנה, שאף לאחר שתקנו חכמים להתפלל שלש פעמים ביום את תפילת העמידה, יש לו לאדם לבקש בלשונו בקשה   פרטית על דבר שחסר לו.

ולהלכה, על דבר שזמנו מוגדר, כמו הכניסה לבית המדרש, או היציאה ממנו, צריך להתפלל תפילה פרטית, לאחר שגמר להתפלל תפילת 'שמונה עשרה',

אבל על דבר שאין לו זמן קבוע, כמו תפילה על החולה או על פרנסה טובה, צריך לכלול אותה בתוך תפילת 'שמונה עשרה', בברכה השייכת לאותה בקשה, או בברכת 'שמע קולנו', שבה אפשר להוסיף כל בקשה או הודאה על דבר שאין לו זמן מוגדר.

ובתפילת הנכנס והיוצא מבית המדרש, אין צריך לעמוד, ואין צריך לכוון פניו כנגד העיר ירושלים,

ואף אדם הלומד ביחידות בביתו, צריך לומר תפילה זו בעת תחילת לימודו ובעת סיום לימודו.  

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד