קיבלת אאודי A8 במתנה, בטוח שתגיד תודה

משניות ברכות פרק ו משנה א
במשנה זאת נלמד כי על המזון המיוחד ומלא החן שבורא עולם נותן לנו כל הזמן עלינו לומר תודה בהתחלה ובסוף
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדל

 

 

פרק ו' משנה א'

 

נתחיל עכשיו ללמוד את הפרק השישי במסכת ברכות, בו נלמד מה צריך לברך על דברי מאכל שונים שאנו אוכלים.

 

כתוב בתורה "ואכלת ושבעת וברכת את השם אלוקיך", כלומר שיש לנו מצוה לברך אחרי ששבעים ממה שאכלנו.  

אבל ישנה הלכה נוספת, שצריך לברך גם לפני האכילה, בשביל להודות לבורא העולם על האוכל שהוא מגדל עבורנו בעולם, וזה כמו שאדם אומר תודה על מתנה שמקבל מחבירו לפני שמשתמש בה ונהנה ממנה,

 

הברכות הללו נקראים 'ברכות הנהנין', כלומר שאנו צריכים לברך ולשבח לבורא העולם על ההנאה שבאה לנו על ידי השפע שהוא מביא בעולם,

ולפני שאדם מברך אין המאכל שייך לו אלא הוא של בורא העולם, שהארץ וכל מה שגדל בה שייכים לו, כמו שכתוב " להשם הארץ ומלואה ", ורק כאשר אנו מקיימים את התנאי של קיום מצוות השם, ניתנים לנו גידולי הארץ ליהנות מהם, כמו שכתוב "השמים שמים להשם, והארץ נתן לבני אדם ",

ולכן הנהנה מהארץ ומגידוליה בלא שקיים את התנאי של הברכה, הוא גוזל את בורא העולם שהארץ כולה שלו.

ועל ידי הברכה שמברך האדם לפני אכילתו, מתברך אותו המין שאכל בעולם, למשל אם הוא אוכל לחם ומברך עליו, החיטים בעולם משתבחים, ולהיפך גם כן, אם האדם לא מברך על הלחם שאוכל, החיטים מתקלקלות,

 

ולכן מי שאוכל בלא לברך, הוא כאילו גוזל את כל היהודים בעולם, שהרי בגללו המאכלים יתקלקלו, ולא יוכלו להנות מהם כראוי.

 

הברכה תמיד מתחילה במילים "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם", שבהן אנו מזכירים שהשם הוא המלך היחיד של העולם, ושהוא משגיח על כל דבר שנעשה בעולם,

ולאחר המילים האלו אנו מסיימים בנושא שעליו אנו מברכים, למשל על אכילת הלחם צריך לסיים ולומר: "המוציא לחם מן הארץ", וכמו שנראה במשנה.

חכמי ישראל קבעו כמה סוגים של ברכות על סוגים שונים של מאכלים, גם לפני האכילה וגם אחריה,

היום נלמד במשנה בהם הברכות שצריך לברך לפני אכילת לחם, פירות וירקות, ושתיית יין.

 

עכשיו נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

כיצד מברכין על הפירות – איזו ברכה קבעו החכמים לברך לפני אכילת פירות? [והמשנה קוראת עכשיו 'פירות' לכל דבר שיוצא מהאדמה, הן מה שגדל על העצים והן מה שגדל באדמה עצמה].

על פירות האילן – שעל הפירות שגדלים על העצים,

אומר: בורא פרי העץ – כלומר, שצריך לברך עליהם: "ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, בורא פרי העץ".

[והמושג 'אילן' שכתבה המשנה, כולל בתוכו את כל העצים שגדלים עליהם פירות במשך כמה שנים והגזע והענפים שלהם לא מתחדשים בכל שנה מחדש].

חוץ מן היין – שאפילו שהוא יוצא מהענבים שהם פירות שגדלים על העץ, בכל זאת בגלל שהוא גורם לשמחה ולתחושת שובע יותר משאר הפירות, קבעו לו חכמים ברכה חשובה בפני עצמה,

שעל היין אומר: בורא פרי הגפן – וכמובן שגם את ברכת היין צריך להתחיל עם המילים "ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם", וכן בכל הברכות.

ועל פירות הארץ – כלומר, על דברים הגדלים סמוך לאדמה, ואין להם גזע שנשאר עומד במשך כמה שנים, למשל סוגים שונים של קטניות שהם גדלים על ענפים חד פעמיים,

אומר: בורא פרי האדמה – שלפני אכילתם צריך לברך ולסיים במילים 'בורא פרי האדמה'.

חוץ מן הפת – שהוא כל דבר שאופים מחיטים ושעורים, שאפילו שגם הם גדלים באדמה על גבעול חד פעמי, בכל זאת בגלל חשיבותם שהם משביעים ובדרך כלל הם חלק עיקרי בסעודת האדם, קבעו לו ברכה בפני עצמה,

 

שעל הפת הוא אומר: המוציא לחם מן הארץ – שסיום ברכתו הוא חשוב יותר משאר הדברים הגדלים באדמה,

ועל הירקות – הגדלים בתוך האדמה, למשל גזר, תפוח אדמה, קישואים וכדומה, ואין להם גבעול או דבר הדומה לגזע,

אומר: בורא פרי האדמה – שגם עליהם מברכים את ברכת הקטניות, 'בורא פרי האדמה', שהרי הם גדלים באדמה כמותם,

רבי יהודה אומר: בורא מיני דשאים – לדעתו של רבי יהודה, צריך לברך על הירקות ברכה שונה, בגלל ש'פרי' הוא רק דבר הגדל בתוך דבר אחר, כמו הפירות הגדלים על הענפי העץ או הקטניות שגדלות על הגבעול,

 

אבל ירקות הגדלים באדמה עצמה, הם כמו סוג של דשא, ולכן מברכים עליהם 'בורא מיני דשאים',

ולדעת חכמים, גם 'ירקות' נקראים 'פרי' ואפשר לברך עליהם 'בורא פרי האדמה'.

 

הלכה בימינו

 

v     למדנו במשנה, שעל 'פת', שהוא לחם העשוי מקמח חיטים או שעורים, מברכים 'המוציא לחם מן הארץ'.

להלכה, ישנם סוגי 'פת' נוספים הנקראים 'פת הבאה בכיסנין', שחכמים קבעו לברך עליהם ברכה אחרת – 'בורא מיני מזונות',

בגלל שמצד אחד הם עשויים מקמח חיטים או שעורים והם גם מזינים ומשביעים, אבל מצד שני לא אוכלים אותם כדבר עיקרי בסעודה.

למשל, עוגות ועוגיות שמערבים בעיסה שלהם מיצי פירות וסוכר, או בורקסים הממולאים בבשר או ירקות, וכן כעכים [בייגלאך],

שאפילו שגם הם משביעים, אבל בדרך כלל הם משמשים רק כתוספת לארוחה או כחטיף הנאכל בין הארוחות, אבל הם לא הדבר העיקרי בארוחה כמו הלחם ואי אפשר לקרוא להם 'לחם', ולכן מברכים עליהם 'בורא מיני מזונות'.

 

אבל אם בכל זאת אדם קובע את עיקר סעודתו עליהם, למשל אם הכעכים משמשים לו ממש כתחליף ללחם בארוחה, והוא אוכל מהם הרבה, בכמות של אכילת הלחם בארוחה רגילה, וגם הוא אוכל יחד איתם גם את שאר המאכלים שהוא רגיל לאכול באותה ארוחה,

באופן כזה, הם מקבלים את כל ההלכות של הלחם, ולכן צריך לברך עליהם 'המוציא לחם מן הארץ' כמו על הלחם,

וכן צריך ליטול ידים לפני שאוכלים אותם כמו שעושים לפני אכילת לחם, ואחרי האכילה צריך לברך עליהם 'ברכת המזון' כמו על הלחם.

 

 

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד