ברכה אחת חזקה פוטרת 100 ברכות אחרות

במשנה זאת נלמד כי הלחם הוא העיקר, ולכן כשנתיישב לסעודה ברכתנו הראשונה על הלחם תפטור כמעט את כל הדברים הנוספים שיוגשו לסעודה
מתוך סדרת שיעורי משניות מפי הרב יונה פיינהנדלר

 

 

פרק ו' משנה ה'

 

כמה ברכות צריך לברך בארוחה שאוכלים בה לחם, בשר וירקות?

עכשיו נראה, שלפעמים בארוחה צריך לברך רק ברכה אחת בלבד!

 

הברכה שמברכים על הלחם – 'המוציא לחם מן הארץ', היא ברכה חשובה ביותר מכל שאר הברכות, וגם הלחם הוא בדרך כלל המאכל החשוב ביותר בארוחה,

ולכן כאשר האדם מברך על הלחם בתחילת הארוחה, ברכה זו פוטרת מלברך על שאר המאכלים שאוכל בארוחה, שהם נעשים 'טפלים' אליו, [שהוא אוכל אותם בדרך כלל בגלל הלחם] .

 

אבל הלכה זו אמורה רק על המאכלים שנוהגים בדרך כלל לאכול יחד עם הלחם, כלומר שהם חלק מהארוחה,

אבל על דברים שלא נוהגים לאכול יחד עם הלחם בסעודה, כמו ממתקים או מיני פירות הנאכלים בפני עצמם בסוף הסעודה,

צריך לברך עליהם את הברכה הראויה לכל מאכל, וברכת הלחם לא פוטרת מלברך עליהם, בגלל שהם לא נאכלים בגלל הלחם, אלא הם נאכלים בלא קשר אליו.

 

גם כאשר אחד משאר המאכלים הוא העיקרי בעיני האדם, והלחם שהוא יאכל לא חשוב כל כך, ברכת הלחם פוטרת מלברך עליו כמו שהיא פוטרת מלברך על שאר המאכלים הבאים יחד אתו בסעודה,

וכן אם בירך על אחד משאר המאכלים שאוכל בארוחה, אף שהוא עיקרי בעיניו יותר מהלחם, ברכה זו לא פוטרת אותו מלברך על הלחם,

שברכת הלחם פוטרת את כל שאר המאכלים מברכתם בתוך הארוחה, ואילו ברכת שאר המאכלים אינם פוטרים מלברך על הלחם.

אבל יש דבר אחד שברכת הלחם לא פוטרת, וזה היין, שהוא משקה חשוב ביותר ולכן גם בתוך הסעודה צריך לברך עליו את ברכתו - 'בורא פרי הגפן',

ועוד, שישנם זמנים שבהם שותים את היין ללא קשר לאכילת הלחם, למשל ב'קידוש' בליל שבת, וב'הבדלה' במוצאי שבת, לכן הוא לא נגרר אחרי הלחם אלא הוא נחשב לדבר עיקרי בפני עצמו.

 

במשנה נראה, שבזמן חכמי המשנה היו נוהגים לשתות יין לפני התחלת הארוחה, ואחרי שהיו גומרים לאכול את כל מאכלי הסעודה, היו לוקחים את הלחם ושאר המאכלים מהשולחן, והיו מביאים שוב פעם יין ושותים אותו לפני שהיו מברכים 'ברכת המזון' [שהיא הברכה שמברכים על ארוחה שאכלו בה לחם כפי שנראה במשניות הבאות] .

וכמו שהיו נוהגים לשתות יין לפני תחילת הארוחה ובסופה, היו גם נוהגים לאכול מעט מיני מזונות [קרקרים או בסקויטים] לפני אכילת מאכלי הארוחה, כדי לגרות את התאבון, וגם בסיום הארוחה היו אוכלים אותם כ'מנה אחרונה',

מזונות אלו היו נקראים בזמנם 'פרפרת', שם זה הוא גם כינוי לכל שאר המאכלים שהיו נוהגים לאכול יחד עם הלחם תוך כדי הארוחה.

במשנה נלמד, האם הברכה שבירך האדם על היין והפרפרת לפני הארוחה, פוטרת אותו מלברך עליהם כשאוכלם בסוף הארוחה,

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

ברך על היין שלפני המזון – שאם שתה יין לפני תחילת הארוחה, ובירך עליו את ברכתו 'בורא פרי הגפן',

פטר את היין שלאחר המזון – שהברכה שבירך על היין בתחילת הסעודה פוטרת אותו מלברך עליו שוב בסוף הסעודה, לפני 'ברכת המזון',

[אבל הלכה זו נאמרה, רק על ימים בהם היו נוהגים לשתות יין לפני הארוחה וגם בסופה, למשל בשבתות ובחגים, שאז אנו תולים שכבר כשבירך על היין בתחילת הארוחה היה בכוונתו לפטור את שתיית היין בסוף הארוחה מברכה,

אבל בשאר הימים, בהם לא נוהגים לשתות יין בסוף הסעודה, אפילו שבירך בתחילת הארוחה, צריך לברך שוב על היין ששותה בסוף הארוחה].  

 

ברך על הפרפרת שלפני המזון – שגם אם בירך על הירקות שאוכל לפני הארוחה לצורך גירוי התיאבון,

פטר את הפרפרת שלאחר המזון – שלא צריך לברך עליהם שוב בסוף הארוחה.

 

עכשיו המשנה מלמדת, שברכת הלחם פוטרת מלברך על שאר המאכלים בסעודה, ואילו ברכת שאר המאכלים לא פוטרת את ברכת הלחם:

ברך על הפת – לאחר שבירך על הלחם בתחילת הסעודה את ברכתו – 'המוציא לחם מן הארץ',

פטר את הפרפרת – הוא לא צריך שוב לברך על שאר דברי המאכל שאוכל יחד עם הלחם,

אבל אם בירך על הפרפרת – כלומר, שאוכל לפני תחילת הארוחה מיני מזונות כדי לגרות את תאבונו, ובירך עליהם את ברכתם - 'בורא מיני מזונות', אפילו שגם הם מזינים כמו הלחם,

 

לא פטר את הפת – וצריך לברך בתחילת הארוחה על הלחם את ברכתו - 'המוציא לחם מן הארץ', בגלל שהלחם הוא המאכל החשוב והעיקרי בדרך כלל בארוחה יותר משאר המאכלים, וגם ברכתו חשובה יותר משאר הברכות.

 

בית שמאי אומרים: אף לא מעשה קדרה – לדעת בית שמאי, הברכה שבירך על מיני המזונות לפני הארוחה 'בורא מיני מזונות', לא פוטרת מלברך על התבשילים האחרים שאוכל לאחר מכן כעיקר הסעודה, אפילו שברכתם שוה לברכת ה'פרפרת',

למשל אם אוכל 'פרפרת', ומיד לאחר מכן אוכל תבשיל של קוסקוס [ללא לחם] , ובזמן שאכל את ה'פרפרת' לא התכוון לפטור את הקוסקוס בברכתו, הוא צריך לברך גם על הקוסקוס ברכת 'בורא מיני מזונות,  

בגלל שהאכילה שאוכל לפני עיקר הארוחה, אינה שייכת למה שאוכל תוך כדי הארוחה,

ולדעת 'בית הלל' החולקים על בית שמאי, ברכת 'בורא מיני מזונות' שבירך לפני הארוחה פוטרת מלברך על כל סוגי המאכלים שאוכל אחר כך כעיקר הארוחה, כאשר ברכתם 'בורא מיני מזונות',

שהרי מה שאכל לפני הארוחה היה בשביל לפתוח את תאבונו לאכול בארוחה, ולכן אכילה זו כן שייכת למה שיאכל בתוך הארוחה, אפילו שלא כיוון במחשבתו בשעת הברכה לפטור גם את ברכת התבשיל.

 

הלכה בימינו

 

עכשיו נראה דבר הלכה העולה מדברי המשנה:

v     ראינו במשנה, שאם אדם אוכל מיני מזונות לפני תחילת הארוחה, אכילה זו נחשבת כחלק מהארוחה, ולכן הוא לא צריך לברך שוב על אותו מאכל, אם אוכלו תוך כדי הארוחה או בסופה.

להלכה, אם אדם רוצה לאכול דבר מה קודם הארוחה, למשל אורז, קוסקוס וכדומה, ויודע שגם תוך כדי הארוחה יאכל מאכל זה, ואז לא יצטרך לברך עליו, כי ברכת 'המוציא' שבירך על הפת פוטרת מלברך שאר הברכות כמו שראינו במשנה,

באופן זה כדאי להמנע מלאכלו קודם הארוחה, כי על ידי כך הוא גורם שתיאמר 'ברכה שאינה צריכה', ואין לאדם לברך ברכה שלא לצורך,

שהרי שאם ימתין עד אחרי שיברך על הלחם, לא יצטרך לברך עליו בכלל, כי ברכת הלחם תפטור מלברך עליו, ויוצא שהקדמת האכילה גורמת שיאמר ברכה נוספת,

אבל אם על ידי שיאכל מאכל זה קודם הארוחה, יגרום לעצמו תיאבון גדול יותר, אכילה זו נחשבת לדבר הנצרך, ולכן מותר לו לברך עליו ולאוכלו לפני הארוחה ללא חשש.  

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד