לימוד משנה - חייל, לפני הכניסה לעזה מה תברך?

מסכת ברכות פרק ט' משנה ד'. בשיעור זה מבואר מה מתפללים כשנכנסים לעיר ומה מתפללים כשיוצאים. ומה היא תפילת הדרך.

 

פרק ט' משנה ד'

 

כשאדם נכנס למקום סכנה, עליו להתפלל ולבקש שהשם יציל אותו מהסכנה!

ובמשנתינו נלמד, מה צריך לומר בתפילה זו,

וכמו כן, כאשר אדם זה יוצא ממקום הסכנה, עליו להתפלל ולהודות על שבורא העולם שמר עליו והצילו מהסכנה.  

והמשנה מוסיפה ומלמדת, שבכל תפילה שהאדם מתפלל, גם כאשר הוא מבקש ומתחנן שיהיה לו טוב, ראוי שתוך כדי תפילתו הוא גם יודה על הטובות שקיבל מאת השם בעבר!

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

הנכנס לכרך – שאם אדם הולך לעיר המוקפת חומות, שמצויים בה אנשים רעים המתנכלים לאורחים הבאים לעירם,

מתפלל שתים – כלומר, עליו להתפלל שתי תפילות:

אחת בכניסתו ואחת ביציאתו – שבזמן שהוא נכנס לעיר, יאמר: 'יהי רצון מלפניך השם אלוקי, שתכניסני לכרך זה לשלום',

ובזמן שהוא יוצא מאותה העיר, יאמר: 'מודה אני לפניך השם אלוקי, שהוצאתני מכרך זה לשלום'.

בן עזאי אומר: ארבע – כלומר, שבאופן זה הוא צריך להתפלל ארבע תפילות:

שתים בכניסתו ושתים ביציאתו – שלפני שהוא נכנס לעיר יאמר: 'יהי רצון מלפניך השם אלוקי, שתכניסני לכרך זה לשלום',

ולאחר שכבר נכנס יאמר: 'מודה אני לפניך השם אלוקי, שהכנסתני לכרך זה לשלום',

ובעת יציאתו יאמר גם כן שתי תפילות, שלפני שיוצא יאמר: 'יהי רצון מלפניך השם אלוקי, שתוציאני מכרך זה לשלום',

ולאחר שיצא מאותה העיר יאמר: 'מודה אני לפניך השם אלוקי, שהוצאתני מכרך זה לשלום'.

ומסבירה המשנה את טעמו של 'בן עזאי':

ונותן הודאה לשעבר, וצועק לעתיד לבא – כלומר, שההנהגה הישרה היא, שכל אדם בזמן תפילתו צריך לשלב בבקשותיו גם דברי שבח והודאה על הטובות שקיבל מבורא העולם.

 

הלכה בימינו

 

כעת נראה דבר הלכה למעשה, שאנו למדים מהמשנה:

v      למדנו במשנה, שאדם שנכנס לעיר שיש בה אנשים מסוכנים העלולים לפגוע בו, צריך להתפלל בעת כניסתו לעיר ובזמן יציאתו ממנה, וישנם שתי דעות כמה תפילות צריך להתפלל בכל פעם,

ההלכה היא כשיטת 'בן עזאי', שצריך להתפלל בכניסתו לעיר שתי תפילות וביציאתו מהעיר שתי תפילות, ובכל פעם עליו לומר דברי שבח והודאה על העבר, ולהתפלל ולבקש על העתיד.

 

חכמי ישראל תיקנו לומר תפילה נוספת, כאשר האדם יוצא מביתו לעיר אחרת, ובדרך הוא עובר בדרכים שאינם מיושבות,

תפילה זו נקראת 'תפילת הדרך', ובה מבקש האדם מבורא העולם שישמור אותו מכל פגעי הדרכים, כמו שודדים, חיות רעות וכדומה.

ולבסוף מסיים ואומר: 'ברוך אתה השם, שומע תפילה',

תפילה זו צריך לומר, כאשר מתרחקים מהעיר מרחק של קילומטר או שנים, שאז מתחילה הסכנה לעוברי הדרך.

וכאשר האדם יוצא לדרך מתוך עיר מסוכנת, כמו שלמדנו במשנה, צריך לשלב בתחילת הנוסח של 'תפילת הדרך' גם דברי שבח והודאה על שהשם הציל אותו ושמר עליו שלא ינזק באותה עיר, ואחר כך ישלים ויאמר את הבקשות של 'תפילת הדרך',

ובאופן זה הוא יכול להקדים ולומר 'תפילת הדרך' מיד ביציאה מהעיר, שבגלל שהוא כבר התחייב בהודאה על הצלתו מהעיר, לכן הוא גם יכול להוסיף באותה תפילה גם את הבקשות שינצל מסכנות הדרכים.

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד