לימוד משנה - מה המשותף לנתיבי איילון וכביש ירושלים ת"א?

מסכת שבת פרק א' משנה ג'. בשיעור זה נבאר מדוע אסור לקרוא אפילו דברי תורה לאור הנר, וכן מה אסור לעשות בערב שבת.

 

פרק א' משנה ג'

 

אסור לקרוא בספר בליל שבת לאור נרות השבת!

איסור זה הוא מחשש שמא תוך כדי הקריאה יחלש אור הנר והקורא יטה את הנר לצד כדי לקרב את הפתילה לשמן ועל ידי כך שלהבת הנר תדלק חזק יותר, והוא יעבור על איסור 'הבערה' שהוא אחד מל"ט מלאכות האסורות בשבת.

כמו כן אסרו החכמים עשיית דברים שונים המותרים בשבת, כשהם עלולים לגרום לאדם לעשות דברים האסורים בשבת.

מסיבה זו אסרו החכמים לבעלי אומנויות שונות להוציא את חפצי האומנות מביתם ל'רשות הרבים' כשהם מונחים בבגדם או על גופם בערב שבת, שמא הם ישכחו שהחפצים נמצאים על גופם וגם לאחר כניסת השבת ימשיכו ויטלטלו את החפצים ב'רשות הרבים' ויעברו בכך על איסור 'הוצאה' [עליו למדנו במשנה הקודמת], שגם טלטול חפץ ארבע אמות [כשנים וחצי מטר] ב'רשות הרבים' הוא בכלל איסור 'הוצאה'.

 

אגב כך מלמדת המשנה הלכה נוספת, שחכמים קבעו 'הרחקות' מאיסורים גם בהלכה נוספת: שאם בעל ואשתו טמאים בטומאת 'זיבה', אין להם לאכול יחד בשולחן אחד, שמא על ידי כך הם יעברו על איסורים חמורים.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

לא יצא החייט במחטו – אסור ל'חייט' העוסק בתפירת בגדים לצאת מחנותו או מביתו ל'רשות הרבים' כאשר המחט שאיתה הוא תופר תחובה לו בבגדו,

סמוך לחשכה – איסור זה הוא בחצי השעה שלפני שקיעת החמה,

שמא ישכח ויצא – טעם האיסור הוא, שמאחר שהמחט לא בידיו אלא בבגדו, הוא עלול לשכוח שהיא שם והוא יצא איתה גם בשבת עצמה,

ועל ידי זה הוא יעבור על איסור 'הוצאה' בטלטול המחט ארבע אמות ב'רשות הרבים',

ולא הלבלר בקולמוסו – שגם אדם שהוא סופר סת"ם הכותב ספרי תורה תפילין ומזוזות וכדומה, אסור לו לצאת לרשות הרבים 'סמוך לחשיכה' כאשר הקולמוס שאיתו הוא כותב תחובה לו מאחורי אוזנו,

שגם בכך יש חשש שמא הוא ישכח שהוא שם, ויטלטלו ארבע אמות ב'רשות הרבים' בשבת עצמה ויעבור על איסור 'הוצאה',

ודוקא לבעלי המלאכות אסרו חכמים לצאת עם כליהם סמוך לחשיכה, מאחר שהם רגילים לצאת עם הכלים הללו בבגדיהם או על גופם ויש לחשוש שישכחו אותם שם ויטלטלו אותם ב'רשות הרבים',

אבל לשאר האנשים מותר לצאת כשהכלים הללו תחובים בבגדיהם, שמאחר ואין רגילות לצאת כך ל'רשות הרבים' אין לחשוש שהם ישכחו ויטלטלו אותם בשבת.

 

עכשיו המשנה מלמדת על דברים שמותר לעשותם מן התורה בשבת, וחכמים אסרו לעשותם בליל שבת שהם חששו שעל ידי כך הוא יעשה איסור 'הבערת אש':

ולא יפלה את כליו – שאסור לאדם לבדוק את בגדיו מכינים ולהוציאם בליל שבת ['כליו' הם בגדיו של האדם, ו'יפלה' הוא מלשון ביעור והשמדה מהעולם] לאור הנרות,

ולא יקרא לאור הנר – וכן אסור לקרוא לאור נרות השבת בלילה,

וטעם שני האיסורים הללו, של ניקוי הבגד ושל קריאה לאור הנרות, שבזמנים הקדומים האור היחיד שהאיר בלילה היה אור הנרות, ולפעמים כאשר אור הנר נחלש היו נוהגים להקריב את הפתילה לשמן כדי ששלהבת הנר תהיה גבוהה יותר וכך יהיה אור רב יותר,

וחכמים חששו שאם אדם יעשה פעולה המצריכה אור, כמו בדיקת הכינים בבגד או קריאה מתוך ספר, הוא עלול להקריב את הפתילה לשמן ובכך ל'הבעיר' את הנר, והוא יעבור בכך על איסור תורה של 'הבערת אש', ולכן הם אסרו לעשות פעולות אלו.

באמת אמרו – כלומר, שיש מקרים שבהם אמרו החכמים שמותר לקרוא לאור הנר, למשל:

החזן רואה היכן תינוקות קוראים – שלמלמד תינוקות הבוחן את תלמידיו כיצד הם קוראים את 'פרשת השבוע' בספר התורה, מותר לראות את הכתוב בספר לאור הנר בליל שבת [ו'חזן' הוא מלשון 'חוזה', כלומר רואה את תלמידיו ומשגיח עליהם],

מאחר שהחשש שחששו החכמים שמא יעבור על איסור 'הבערה' הוא רק באדם הקורא בעיון, אבל בקריאה ברפרוף כדרך בחינת התלמידים אין לחשוש לעשיית איסור 'הבערה',

וכמו כן אין לחשוש שהתלמידים הקוראים בעיון יטו את הנר לצד ויבעירו אותו, מאחר שהם מפחדים מרבם העומד על ידם ולא יעשו שום פעולה ללא רשותו.

אבל הוא לא יקרא – שלמלמד עצמו אסור לקרוא יחד עם תלמידיו את כל 'פרשת השבוע', שפעולה זו מצריכה עיון, ויש לחשוש שהמלמד יטה את הנר ויעשה איסור 'הבערה'.

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת שקבעו החכמים להרחיק מעשיית עבירות:

כיוצא בו: לא יאכל הזב עם הזבה – שאסור לאדם הטמא בטומאת 'זיבה' לאכול יחד עם אשתו הטמאה גם כן בטומאת 'זיבה' בשולחן אחד,

מפני הרגל עבירה – כדי שלא יבואו על ידי כך ל'קירוב הדעת' ולעשיית איסורים חמורים.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. להלכה, אסור לכל אדם לצאת בערב שבת ל'רשות הרבים' כשיש חפץ בידו או בבגדיו, מחצי השעה לפני שקיעת השמש, שמא הוא ישכח וימשיך לטלטלו גם כשיחשיך היום לאחר כניסת השבת,

אבל רבים מהפוסקים סבורים שבזמנינו אין כלל 'רשות הרבים', ואין איסור זה נוהג בזמנינו כלל [וגם הרחובות הרחבים ביותר אינם רשות הרבים אלא 'כרמלית' ששם איסור הטלטול בשבת אינו מן התורה אלא מדברי חכמים, ועל כך לא גזרו חכמים שלא לצאת סמוך לחשיכה, אבל בדקות הסמוכות ממש לשקיעה אסור להוציא חפץ גם לכרמלית, ואיסור זה נוהג גם בזמנינו לכל הדעות], וכך נוהגים בני אשכנז.

ומאידך, רבים אחרים סבורים שהרחובות הרחבים יותר משש עשרה אמות [כתשע מטר] דינם כ'רשות הרבים' וממילא איסור זה נוהג גם בזמנינו ולכל אדם, וכך נוהגים בני ספרד ועדות המזרח.

ב. כל פעולה או קריאה המצריכה עיון, אסור לעשותה בליל שבת לאור של נר [או ביום השבת במקום חשוך לאור של נר], שיש לחשוש שמתוך העיון הוא ישכח ויטה את הנר כדי להבעירו טוב יותר ויעבור על איסור 'הבערת אש' בשבת,

ואפילו אם הנר נמצא במקום גבוה מאוד ואין לו שום אפשרות להגיע אליו ולהטותו, בכל זאת אסרו זאת חכמים ולא חילקו בין מקרה למקרה.

אבל אם הנר סגור בתוך קופסת זכוכית ואת המפתח הוא מסר לאדם אחר, מותר לקרוא לאורו, מאחר שיש לאדם המשתמש בנר 'שומר' שדואג שהוא לא יגע בנר.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד