לימוד משנה - יש גן לכלבים?

מסכת שבת פרק ה' משנה ג'. בשיעור שלפנינו יתבאר האם מותר לצאת עם בעלי חיים לרשות הרבים בשבת כשהם קשורים בחבל.

 

פרק ה' משנה ג'

 

באיזה מקרים אין לאפשר לחיות מחמד לצאת מבית בעליהן לטיול בשבת?

במשנה שלפנינו נראה שכאשר מונחים חפצים מסויימים על בעלי חיים, אין לאפשר להם לטייל עמם במקומות ציבוריים בשבת מטעם איסור 'שביתת בהמתו',

כלומר שעל כל אדם חובה לדאוג שבעלי החיים שברשותו ינוחו ולא יעשו פעולות האסורות לאדם בשבת,

ומאחר והתורה אסרה על האדם להוציא חפצים בידיו או בגופו מביתו ל'רשות הרבים' וכן שלא לטייל איתם ב'רשות הרבים' עצמה כדי שתהיה לו מנוחה בשבת, גם לבהמתו אין לאפשר לצאת עם דברים הנחשבים ל'משא' על גבה.

 

במשניות הקודמות למדנו מה הם הדברים שמותר לבהמה לסחוב למקומות ציבוריים ['רשות הרבים'] על גבה בשבת ואין בכך סתירה למה שציוותה התורה שבעלי החיים ינוחו מעשיית מלאכה בשבת [מצוות 'שביתת בהמתו'].

כמה סוגים של היתר למדנו:

א. כאשר החפצים המונחים על בעל החיים שומרים עליו שלא ינזק.

ב. כאשר הדבר מונע ממנו לברוח מבית בעליו ולהאבד.

[ובשני ההיתרים הללו סיבת ההיתר היא, שהדברים הללו נחשבים כ'מלבוש' לבהמה ואין בכך סתירה למנוחתה בשבת. אבל יש לוודא שאין בהם שמירה גדולה מכפי הצורך או שמירה שאינה מספקת, שבמקרים הללו אין לאפשר לה לצאת עם הדברים שעל גבה, שהם נחשבים ל'משא' האסור גם לבעלי חיים בשבת].

ג. כאשר הדבר שעל גבו מציל אחרים מנזק, או מונע מבעל החיים להזיק לאחרים, אין זה נחשב ל'משא' אם רגילותו לצאת בכך בכל ימות השבוע.

במשנה שלפנינו מובאות דוגמאות של דברים המונחים על בעלי חיים ואין לצאת עמם בשבת, או מאחר שהם נחשבים 'משא', או בגלל שיש לחוש שהם יפלו מהם בשבת ב'רשות הרבים' ובעליהם יקחום ויטלטלו אותם באיסור תורה,

[שהמטלטל בשבת חפץ במקום ציבורי המוגדר 'רשות הרבים', כאשר המקום רחב והרבה אנשים הולכים בו, יותר מ'ארבע אמות' שזה כשני מטר, עובר על איסור תורה של 'מלאכת הוצאה'].

 

סיבה נוספת מובאת במשנה לאיסור יציאה של בעלי חיים בשבת עם חפצים על גביהם [גם באופנים המותרים, לצורך שמירתם וכדומה]:

כאשר צורת הליכתם היא כהולכת בעלי חיים למכירתם בשוק, שבצורה זו אין להתיר להם ללכת ב'רשות הרבים',

שמאחר ואסור למכור ולקנות בשבת שום חפץ, חכמים אסרו כל דבר שנראה כמכירה בשבת. איסור זה נקרא 'מראית העין', כלומר שחכמים החמירו וגזרו להמנע בשבת מלעשות פעולות הנראות כפעולות האסורות בשבת.

[ואפילו שהמכירה והקניה בשבת אסורות מדברי חכמים בלבד ואין בהם איסור תורה, בכל זאת גם על פעולות שדומות לאיסורים מדברי חכמים גזרו להמנע מעשייתם בשבת].

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

ובמה אינה יוצאה – כאשר חפצים מסויימים מונחים על גבי חיה או בהמה, אין לאפשר לה לצאת עמם מבית בעליה ל'רשות הרבים', מה הם החפצים האסורים?

לא יצא גמל – אין לגמל לצאת בשבת ל'רשות הרבים' כאשר הדברים הבאים מונחים עליו:

במטוטלת – אם קשורה לו מתחת לזנבו חתיכת בגד קטן בכדי שיהיה היכר בינו לשאר הגמלים שבעדר, אף שהיא ניתנת עליו לצורך שמירתו שלא ילך לאיבוד ודרכו של הגמל לצאת עמו [ואין זה נחשב 'משא' אלא צורך שמירתו המתיר את יציאתו בשבת עמו],

בכל זאת אסרו חכמים את יציאת הגמל עם ה'מטוטלת' מאחר שהיא לא קשורה לזנב בהידוק, ויש לחוש שהיא תיפול ממנו ב'רשות הרבים' ובעליו יטלו אותו בידיהם ויטלטלו אותו שם ארבע אמות באיסור.

לא עקוד – כמו כן אין לגמל לצאת בשבת כאשר מונח עליו חבל הקושר את 'ידו' [הרגל הקידמית שלו] ל'רגלו' [לרגל האחורית] כדי שלא יברח,

ולא רגול – וכן אין לו לצאת כאשר מונח עליו חבל הקושר את רגלו כשהיא מקופלת בכדי לשומרו שלא יברח [שבאופן זה הליכתו תהיה עם שלש רגלים בלבד וכך הוא לא יוכל לברוח],

הטעם לאיסור בשני האופנים הללו [כאשר הגמל 'עקוד' או 'רגול'] הוא, שמאחר ושמירה כזו היא 'שמירה יתירה' הרבה יותר מכפי הצורך, נחשב החבל ל'משא' על גבי הבהמה, ויציאתה עם חבל זה בשבת נחשבת לעבודה, והתורה אסרה את עבודת בעלי החיים בשבת.

וכן שאר כל הבהמות – גם כל שאר הבהמות לא יצאו בשבת כשהם 'עקודות' ['יד' ל'רגל'] או 'רגולות' [רגל קשורה כשהיא מקופלת] מטעם זה, שאין בכך שמירה ראויה לשום בהמה ולכן זה נחשב ל'משא' שאין לבהמה לצאת עמו בשבת.

 

עכשיו המשנה מלמדת אופן נוסף שבו אסרו חכמים את יציאת הבהמות בשבת:

לא יקשור גמלים זה בזה וימשוך – אין לאדם לקשור כמה גמלים שברשותו זה לזה ב'אפסר' אחד כשהם עומדים בשיירא [זה מאחורי זה. 'אפסר' הוא החבל שבו קושרים את הגמל כדי שלא יברח], והוא ילך לפניהם וימשוך את כולם בחבל זה,

אף שבכך הם נשמרים וממילא אין זה נחשב 'משא' על גבי הגמלים, חכמים אסרו להוציאם באופן זה,

שזו צורת לקיחת בעלי חיים למוכרם בשוק, ומאחר וחכמים אסרו לעסוק ב'מקח וממכר' בשבת [כלומר, שאין למכור ולקנות שום חפץ בשבת], הם אסרו גם כל דבר הנראה כמו מכירה, ומשיכה כזו נראית כהכנה למכירה בשבת.

אבל מכניס חבלים לתוך ידו וימשוך – מותר להניח 'אפסר' על כל גמל בפני עצמו [כלומר לקשור כל אחד מהם בחבל] ולהעמידם זה לצד זה, ואת כל החבלים יכניס לתוך ידו וכך ימשוך את כולם,

שצורה זו אינה דומה למכירה ומאחר שבכך הם משתמרים לו אין זה 'משא' אלא כ'מלבוש' לגמלים, וכשם שמותר לאדם לצאת עם מלבושיו בשבת, כך גם מותר לאפשר לבהמותיו לצאת עם כל דבר הנחשב ל'מלבוש'.

בגמרא מבואר, שגם באופן זה בו התירו חכמים לטייל עם הגמלים ב'רשות הרבים' עם החבל הקושר אותם לצורך שמירתם, יש להקפיד על שני דברים נוספים:

א. שהחבל לא יבלוט מתוך ידיו בשיעור של 'טפח' [כעשרה סנטימטר] או יותר, שכאשר החבל בולט נראה הדבר כאילו הוא סוחב בידיו חבל בפני עצמו מלבד החבל שבו נמשכים הגמלים, והדבר אסור מטעם 'מלאכת הוצאה' [שאסור לאדם לטלטל שום חפץ ארבע אמות או יותר ב'רשות הרבים'].

ב. יש להקפיד שלכל אורך החבלים [הנמשכים בין הגמלים לבעליהם המושכם] לא יהיה חלק מהחבלים סמוך לקרקע ממש [באופן שבינו ובין הקרקע יש פחות מ'טפח' מעשרה סנטימטרים],

שכאשר החבל סמוך מאוד לקרקע לא ניכר שהגמלים משתמרים באמצעותו, אלא נראה הדבר כסתם 'משא' על גביהם [וכבר למדנו שחכמים אסרו כל דבר הנראה כפעולה אסורה בשבת למרות שאין בכך איסור ממש]. 

ובלבד שלא יכרוך – כאן המשנה מלמדת אותנו הלכה בדיני 'כלאי בגדים' ['שעטנז']:

התורה אוסרת לכל יהודי ללבוש או להניח על גופו בגד העשוי משני חומרים יחד 'צמר' ו'פשתן', באופן שגופו נהנה ממנו.

בגד העשוי מחומרים אלו נקרא 'כלאיים' או 'שעטנז' [שכך כתוב באיסור זה: 'ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך'].

דוקא כאשר ה'צמר' וה'פשתן' מעובדים יחד לכדי בגד אחד [על ידי 'אריגה' משותפת במחט] או שהם קשורים זה לזה [בשתי קשירות] אין ליהנות ממנו, אבל מותר להניח חתיכת צמר על חתיכת פשתן כשהם לא מחוברים וליהנות משתיהם יחד כל זמן שהם לא מחוברים זה לזה.

משנתינו מלמדת, שגם באופנים בהם מותר למשוך בהמות ולטייל איתם בשבת ב'רשות הרבים' [באופן שהוא מושך כמה 'אפסרים' של כמה בהמות ההולכות יחד זו לצד זו],

יש להקפיד כאשר חלק מהחבלים עשויים מ'צמר' וחלקם מ'פשתן', שלא יקשור את החבלים זה לזה [בשתי קשרים] ויכניסם לתוך ידו [וכוונת המשנה ב'שלא יכרוך' היא, שלא יכרכם ויקשרם זה לזה], מאחר שהידים מתחממות על ידי החבלים ויוצא שגופו נהנה מ'כלאי בגדים', והתורה אסרה ליהנות מדבר כזה,

ואפילו שאין בכוונתו ליהנות מחימום זה, הדבר אסור, שהתנא במשנתינו סובר כדעת רבי יהודה האוסר את כל איסורי התורה גם שלא במתכוון.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. חיות מחמד שקושרים להם אריג צבעוני בזנבם בכדי שבעליהם יכירום בין שאר בעלי החיים, אין להם לצאת עם אריג זה בשבת ל'רשות הרבים' [למקום ציבורי הומה אדם],

ואפילו שזה מונח עליו לצורך שמירתו וממילא הוא נחשב כ'מלבוש' לחיה, בכל זאת הדבר אסור מאחר שהוא לא קשור חזק ויש לחשוש שהוא יפול על הקרקע כאשר החיה תהיה ב'רשות הרבים' ובעליו יקחוהו ויכשלו באיסור תורה על ידי שיטלטלוהו ארבע אמות או יותר ב'רשות הרבים'.

אבל אם הבגד קשור לחיה בזנבה ובמקום נוסף בגופה [למשל בצווארה], יש לסמוך על שני הקשרים ואין לחוש באופן זה שהבגד יפול ב'רשות הרבים',

ומאחר שהוא מונח עליה לצורך שמירת גופה [בכדי שיהיה היכר בינה לשאר החיות המסתובבות ברחוב וכך היא לא תלך לאיבוד] מותר להניח לה לטייל עם בגד זה בשבת.

ב. אין לצאת עם בעלי חיים בשבת כאשר מונח עליהם חבל הקושר את ידיהם [הקדמיים] לרגליהם [האחוריים] גם אם זה נעשה לצורך שמירתם, שזו שמירה רבה מכפי הצורך ולכן זה נחשב ל'משא' שאסור לבעלי חיים לצאת עמו בשבת.

ג. אין למשוך כמה גמלים או כמה חיות [כלבים או חתולים] בחבל אחד כאשר הם הולכים זה מאחורי זה, מאחר שהדבר נראה כאילו הוא מוליכם למוכרם בשוק, וחכמים אסרו גם את 'מראית העין' [דבר הנראה איסור למרות שאין בו איסור] בשבת.

מטעם זה, גם אם הם היו קשורים מערב שבת בצורה זו, אין למושכם ולצאת עמם ל'רשות הרבים' בשבת, שסוף סוף הדבר נראה כאילו מוכרים אותם בשבת.

אבל מותר לאדם שיש ברשותו כמה חיות מאותו המין להכניס כמה חבלים של כמה חיות ההולכים זה לצד זה בתוך ידו ולמושכם כך מביתו ל'רשות הרבים', שכך אין זה נראה כהולך למוכרם בשוק, ומאחר והם נשמרים לו בהחזקת החבלים אין זה נחשב ל'משא' ומותר.

ד. גם אם מכניס אדם בתוך ידו כמה חבלים, וחלק מהם עשויים מ'צמר' וחלקם עשויים מ'פשתן' אין איסור לקושרם יחד ולהכניסם בתוך ידיו,

שאף שהידים מתחממים מחבלי הכלאיים אין כוונת הבעלים לכך, וההלכה היא כרבי שמעון ש'דבר שאין מתכוון מותר' [כלומר שגם פעולות שהתוצאה שלהם היא איסור תורה, אין הם אסורים כאשר האדם לא התכוון לעשיית איסור].

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד