לימוד משנה - אפשר לבדוק חמץ באמצע חג הפסח?

מסכת פסחים פרק א' משנה ג'. במשנה זו יתבאר מתי זמן בדיקת חמץ. ומה יעשה אדם שלא הספיק לבדוק בזמן המיועד.

 

פרק א' משנה ג'

 

מה יעשה אדם ששכח ולא בדק בזמן - בליל י"ד בניסן?

במשנה שלפנינו נלמד, שניתן לבדוק גם ביום י"ד, וישנה דעה שצריך גם לבדוק בימי הפסח עצמם, ואפילו לאחר שעברו ימי הפסח, אם לא בדק לפני כן.

ואגב כך יתבאר במשנה, ש'חמץ שעבר עליו הפסח', כלומר שהוא נאפה לפני חג הפסח ולא קיימו בו את מצוות 'השבתת חמץ', אסור לאוכלו גם אחרי שכבר עברו ימי חג הפסח.

 

הלכה נוספת נלמד במשנה, שלאחר סיום בדיקת החמץ, צריך להניח את החמץ שנמצא במהלך הבדיקה במקום השמור מנגיעתם של חיות קטנות ושל תינוקות,

והטעם, כדי שאם לאחר הבדיקה יתברר שנחסר מכמות החמץ שמצא [למשל, שמצא בבדיקה עשר חתיכות של לחם, ולמחרת בבוקר בדק את החמץ ורואה שיש שם רק תשע חתיכות] לא יצטרך לבדוק שוב את הבית,

שבודאי אחד מבני המשפחה הגדולים לקח את החמץ ואכלו או שזרקו מחוץ לבית, ואין לחשוש שהוא הניחו במקום נקי מחמץ, שהרי הוא יודע שהבית נבדק כראוי.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

רבי יהודה אומר: בודקין אור ארבעה עשר – שצריך לבדוק את הבית ולוודא שאין בו חמץ, וזמן הבדיקה הוא בלילה שבין התאריכים י"ג וי"ד בחודש ניסן,

ובארבעה עשר שחרית – שאם מחמת שיכחה או אונס אחר לא בדק בזמן – בליל י"ד, עליו לבדוק למחרת בבוקר - ביום י"ד בניסן,

ובשעת הביעור – שאם לא בדק גם בבוקר של י"ד בניסן, יבדוק סמוך לחצות היום, בשעה השישית של היום [שהיום מתחלק לשתים עשרה שעות וסוף השעה השישית הוא 'חצות היום'], שאז הוא 'זמן ביעור חמץ' מתקנת חכמים כפי שנראה במשנה הבאה,

אבל לאחר מכן, סובר רבי יהודה שאין לו לבדוק, שאחרי שעובר 'זמן הביעור' החמץ אסור באכילה מן התורה, ואם יבדוק וימצא חמץ, יש לחשוש שהוא ישכח את האיסור ויאכל את החמץ.  

וחכמים אומרים: לא בדק אור ארבעה עשר – חכמים מודים לרבי יהודה, שאם לא בדק בזמן שתיקנו חכמים לבדוק - בלילה שבין י"ג לי"ד בניסן,

יבדוק בארבעה עשר – שעליו לבדוק ביום י"ד בניסן,

אבל הם סוברים שבכל יום י"ד  צריך לבדוק את הבית מחמץ, אפילו אחרי חצות היום, שאין לחשוש שמא יאכל את החמץ שימצא,

שהרי בשעת הבדיקה הוא עסוק במציאת החמץ לצורך שריפתו וביעורו מהעולם, ולכן בודאי לא יאכל את מה שימצא בבדיקה.

 

חכמים מוסיפים ואומרים שתי הלכות נוספות שלא כדעת רבי יהודה:

לא בדק בארבעה עשר – שאפילו אם שכח ולא בדק בערב פסח כלל,

יבדוק בתוך המועד – צריך לבדוק את הבית שאין בו חמץ, גם בתוך ימי חג הפסח,

לא בדק בתוך המועד – שאם בעל הבית שכח או נאנס ולא בדק את ביתו, לא לפני הפסח ולא במהלך ימי חג הפסח,

יבדוק לאחר המועד – שגם אחרי שעברו ימי הפסח צריך לבדוק את הבית שאין בו חמץ, ש'חמץ שעבר עליו הפסח', כלומר שהוא נאפה לפני הפסח ולא קיימו בו את מצוות 'השבתת החמץ' [על ידי אמירה שמבטל אותו ומחשיב אותו כעפר, או שהוא נמכר לגוי] אסור לאוכלו,

ולכן יש לוודא גם לאחר הפסח, שאין בבית חמץ שנשאר בו מלפני חג הפסח.

 

עכשיו מלמדת המשנה, מה צריך לעשות עם החמץ שמצאו בבדיקה:

ומה שמשייר – שאם מצא חמץ במהלך בדיקת הבית, [ורוצה להשאירו בבית לצורך אכילת ארוחת בוקר למחרת ביום י"ד],

יניחנו בצינעא – צריך להצניע את החמץ במקום שמור מעכברים ומתינוקות, למשל שיתלה אותו על גבי מתלה גבוה או שיניח אותו בתוך קופסא סגורה,

כדי שלא יהא צריך בדיקה אחריו – שאם יעשה כך, ויניח את החמץ במקום שמור, לא יצטרך לבדוק שוב, אפילו אם לאחר מכן יראה שחסרה שם חתיכה של חמץ,

שבודאי אשתו או אחד מבניו ובנותיו הגדולים לקחוהו, והם אכלוהו או הניחו אותו מחוץ לבית במקום שאינו נקי מחמץ.

 

הלכה בימינו

 

עכשיו נראה דבר הלכה למעשה שאנו למדים מדברי המשנה:

v    למדנו במשנה, שישנם שתי דעות בין חכמי ישראל, האם יש מצוה לבדוק את הבית בזמן שיש איסור מהתורה לאכול חמץ, למי שלא בדק את ביתו לפני כן.

ההלכה היא כשיטת חכמים, ולכן גם מאדם שסיבה כלשהיא לא בדק את ביתו בליל י"ד בניסן או ביום י"ד בבוקר, צריך לבדוק את ביתו בי"ד אחר הצהרים, ואם גם אז לא בדק, יבדוק בימי חג הפסח עצמו,

וגם מי שלא בדק את ביתו עד שעברו ימי חג הפסח, צריך לבדוק שאין בו 'חמץ שעבר עליו הפסח', שחמץ זה אסור באכילה גם אחרי הפסח.

 

ואם בדק ביום הראשון של חג הפסח ומצא חמץ, לא יקח אותו בידו כדי לשורפו, שהרי היום הראשון הוא 'יום טוב' ואסור לטלטל בו 'מוקצה', כלומר שדבר שאי אפשר לאוכלו או להשתמש איתו אסור להזיזו ביום זה,

ולכן יניח עליו כלי כדי שיהיה מכוסה, וכך לא יאכלוהו בטעות, ולאחר יציאת ה'יום טוב' [במוצאי היום הראשון של פסח], יקח אותו וישרוף אותו באש כדי לקיים את מצוות 'השבתת חמץ'.

 

אדם שלא בדק את ביתו עד שכבר עבר חג הפסח והוא בודק לאחר הפסח, אין לו לברך את הברכה שמברכים לפני תחילת הבדיקה כאשר בודקים לפני הפסח או בימי הפסח עצמם ['ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו, על בדיקת חמץ', כפי שראינו במשנה הראשונה],

שאת הברכה תיקנו החכמים רק כאשר היא חלק מקיום מצוות השבתת החמץ, ובדיקה זו אינה כדי לקיים מצוות 'השבתת חמץ', אלא כדי להבדיל בין חמץ שנאפה לאחר הפסח שהוא מותר באכילה, לבין 'חמץ שעבר עליו הפסח' שאסור באכילה.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד