לימוד משנה - מתי שורפים חמץ כשערב פסח בשבת?

מסכת פסחים פרק ג' משנה ו'. במשנה זו נבאר מתי מבערים את החמץ כשערב פסח חל בשבת, ומה ההלכה למעשה.

 

פרק ג' משנה ו'

 

מתי צריך לשרוף את החמץ כאשר ערב פסח חל בשבת?

במשנה שלפנינו נלמד שבהלכה זו ישנן שלש דעות בין חכמי ישראל,

שהרי לשרוף בשבת את החמץ ככל ערב פסח אי אפשר, שמלאכת ההבערה לא הותרה לצורך מצוות 'ביעור חמץ' [שהרי ניתן לבער את החמץ בדרכים אחרות, על ידי שיאכיל את החמץ לחיות ובהמות וכדומה],

ואין שאלה על כמות החמץ שיודע שיאכל בשבת, שהרי עליהם לא תחול חובת הביעור, שהם יתבערו על ידי אכילתו,

אלא הנידון הוא על החמץ שישאר לאחר גמר האכילה בשעה הרביעית בשבת.

  

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

ארבעה עשר שחל להיות בשבת – שאם יום י"ד בניסן - ערב חג הפסח חל ביום השבת, ולא ניתן לשרוף ביום זה את החמץ בגלל איסור 'הבערת אש' בשבת,

מבערים את הכל מלפני השבת, דברי רבי מאיר – כלומר, שצריך לשרוף את החמץ כבר ביום שישי בי"ג בניסן, וישאיר במקום מוצנע כמות קטנה של חמץ לצורך אכילתו בשבת [מה שהוא ובני ביתו רגילים לאכול עד השעה הרביעית ביום השבת],

וחכמים אומרים: בזמנן – שאת כל החמץ ישאיר עד השבת בביתו, ואז יבערו בכל דרך שירצה, על ידי שיאכילו לבהמותיו או שיפררו ויזרקנו ברוח מחוץ לרשותו,

רבי אלעזר בר צדוק אומר: תרומה מלפני השבת, וחולין בזמנן – שאת החמץ שקדוש בקדושת תרומה צריך לשרוף כבר מערב שבת, שמאחר ורק הכהנים אוכלים את התרומה והם מעטים ולא ניתן להאכיל תרומה לבהמות וחיות, לכן צריך לבער אותה בשריפה בערב שבת,

אבל את החמץ שאינו קדוש ['חולין'] אין צורך לבער כלל לפני השבת, אלא ישאיר אותו קיים בביתו עד השעה השישית ואז יבערנו מהעולם בכל דרך שיבחר.

ביאור מחלוקתם היא, שלדעת רבי מאיר שביעור חמץ בשריפה הוא מצוה מובחרת יותר משאר צורות ההשבתה,

ולכן לדעתו מותר לשרוף אפילו את התרומה כבר ביום שישי [ואפילו שאסור לשרוף תרומה טהורה שלא לצורך, מאחר שיש לחשוש שלא יהיה מי שיאכל אותה בשבת שהרי רק לכהנים מותר לאכול אותה והם מועטים, ועל ידי כך יצטרך לבערה בצורות אחרות ולא בשריפה, ולכן ביעורה בערב שבת בשריפה נחשבת לדבר הנצרך],

והחכמים סוברים, שלכתחילה ניתן לקיים את מצוות ביעור חמץ בכל דרך שירצה האדם, ולכן יש להמתין בין אם החמץ של 'תרומה' ובין עם החמץ של 'חולין' ולבער בשבת את מה שישאר לאחר סיום אכילתו,

ורבי אליעזר בר צדוק סובר כדעת רבי מאיר שעדיף לקיים את מצוות ההשבתה בשריפה, אבל אין לחשוש בחמץ של 'חולין' שיצטרך לבערו בדרך אחרת בשבת, שהרי 'אוכליה מרובים' ויוכל לתת ממנו לאחרים לאכול, וכך לא יצטרך לבערו בדרך אחרת,

אבל בחמץ של 'תרומה' ש'אוכליה מועטים' יש לחשוש שישאר חמץ לאחר זמן האכילה בשבת ויצטרך לבערו בדרך אחרת, ולכן עדיף שיבער אותו לפני השבת בשריפה.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. ההלכה היא כדעת רבי מאיר שצריך לבער את כל החמץ בערב שבת בשריפה, וישאיר כמות קטנה של חמץ לצורך אכילת שתי הסעודות הראשונות בשבת,

ואת החמץ שישאר לו בבית לאחר שיסיים לאכול, יבער לפני חצות היום על ידי פירורו לפירורים וזריקתו מחוץ לרשותו במקום שאינו מיושב,

ולאחר יבער את החמץ יבטל אותו בדיבור, שיאמר שהחמץ בעיניו כעפר הארץ והוא אינו מחשיב אותו כלל.

ב. בסעודה שלישית של שבת זו אין לאכול חמץ, שהרי אוכלים אותה אחרי חצות היום ובזמן זה אסור לאכול חמץ, אלא יאכל בה 'מצה עשירה' [שהיא נילושה ב'מי פירות' ולא במים],

אבל אין לאכול 'מצה' רגילה, שהחכמים אסרו לאכול בערב חג הפסח מצה, כדי ש'מצוות אכילת מצה' בליל הסדר תהיה חביבה על האדם,

ויוצאי ארצות אשכנז שנהגו שלא לאכול 'מצה עשירה' בערב חג הפסח, יאכלו פירות או בשר ודגים לצורך קיום מצוות 'סעודה שלישית',

ויש שכתבו שניתן לחלק את הסעודה השניה שאוכלים בבוקר לשני חלקים, שבתחילה יאכלו חלה ומנה ראשונה, ואחר כך יברכו ברכת המזון ויעשו הפסקה של כחצי שעה,

ולאחר מכן יאכלו שוב חלה עם שאר המאכלים למצוות 'סעודה שלישית', וכך לא יצטרכו לאכול סעודה נוספת לאחר שיעבור זמן אכילת חמץ.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד