לימוד משנה - מדוע בליל הסדר מחלקים את ההלל?

מסכת פסחים פרק י' משנה ו'. בשיעור זה נראה מה הנוסח של ברכת הגאולה שבהגדה, ומדוע מחלקים את ההלל ולא אומרים אותו ברצף.

 

פרק י' משנה ו'

 

ב'ליל הסדר' צריך לומר ברכה מיוחדת הנקראת 'ברכת הגאולה'!

מה צריך לומר בברכה זו?

במשנה שלפנינו נראה, שישנן שתי דעות בין חכמי המשנה מהו הנוסח הנכון שאותו צריך לומר בברכת הגאולה הנאמרת בסיום אמירת ה'הגדה של פסח'.

אגב כך נלמד במשנה הלכה מעניינת בהלכות ברכות: שכאשר הברכה כוללת בקשה אחת או נושא אחד בלבד, אין צריך לומר בסוף הברכה שוב 'ברוך אתה השם', שאמירת 'ברוך אתה השם' בתחילת הברכה מתייחסת גם לסוף הברכה,

אבל אם בברכה נאמרים כמה נושאים או כמה בקשות, צריך להוסיף בסוף הברכה 'חתימה' [לומר שוב 'ברוך אתה השם'] ולשבח שוב על הנושא האחרון של הברכה.

 

המשנה מתחילה בהלכה שהיא המשך למשנה הקודמת, ומבארת איזה פסוקים מה'הלל' צריך לומר לפני הסעודה, ואיזה פסוקים צריך להשלים ולומר אחרי שגומרים לאכול ולברך 'ברכת המזון',

וגם בזה יש שתי דעות, דעת 'בית שמאי' ודעת 'בית הלל'.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

עד היכן הוא אומר – כלומר, עד איזה פסוק צריך לומר ב'הלל' לפני שמתחילים לאכול את הסעודה?

בית שמאי אומרים: עד אם הבנים שמחה – שרק את הפרק הראשון של ה'הלל' בלבד צריך לומר כעת לפני תחילת הסעודה [פרק זה מתחיל במילים 'הללוי-ה הללו עבדי השם', ומסתיים ב'אם הבנים שמחה הללוי-ה'], ואילו את שאר פסוקי ההלל ישלימו אחרי שיברכו 'ברכת המזון',

ובית הלל אומרים: עד חלמיש למעינו מים – שצריך לומר גם את הפרק השני של ה'הלל' [שהוא מתחיל במילים 'בצאת ישראל ממצרים' ומסיים ב'חלמיש למעיינו מים'],

והסיבה שלא אומרים את כל ה'הלל' לפני הסעודה היא, שיש מצוה למהר ולאכול את המצה בשעה מוקדמת, כדי שהילדים הקטנים יראו את אכילת המצה, שהיא מהמצוות העיקריות של 'ליל הסדר',

לכן אומרים רק את תחילת ההלל לפני הסעודה, ומיד לאחר שיברכו 'ברכת המזון' ישלימו את כולו, וכפי שנראה במשנה הבאה.

 

עכשיו מלמדת המשנה הלכה נוספת:

וחותם בגאולה – שלאחר אמירת הפרקים הראשונים של ה'הלל', צריך לחתום את אמירת ה'הגדה' ב'ברכת הגאולה', לפני שישתו את הכוס השניה מארבעת הכוסות,

והמשנה מבארת שישנם שתי דעות מהו הנוסח של ברכה זו:

רבי טרפון אומר: אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים – שצריך לומר: 'ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים',

ולא היה חותם – שלפי דעת רבי טרפון, שהברכה כוללת שבח אחד, על גאולת מצרים, אין צורך לומר בסוף הברכה שוב פעם 'ברוך אתה השם',

שברכה שיש בה נושא אחד, אין חותמים ב'ברוך', שהרי ה'ברוך' שנאמר בתחילת הברכה כולל את כל נושא הברכה.

בזמנינו נוהגים להוסיף על הנוסח שאמר רבי טרפון עוד כמה מילים: 'והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור',

רבי עקיבא אומר: כן השם אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו' – כלומר, שלאחר שנחרב בית המקדש, צריך להוסיף על הנוסח שאמר רבי טרפון גם בקשה על העתיד, שיבנה בית המקדש במהרה ונוכל להקריב בו את הקרבנות ולשמוח את שמחת שלשת הרגלים כראוי על ידי אכילת בשר הקרבנות בשמחה,

עד ברוך אתה ה' גאל ישראל – שמכיוון שיש בברכה זו שני נושאים שונים, א. הודאה ושבח על הגאולה. ב. בקשה על בנין בית המקדש והקרבת הקרבנות בעתיד,

צריך להוסיף ולחתום את הברכה באמירת 'ברוך אתה ה', גאל ישראל', ככל ברכה שהיא ארוכה, שהחתימה מתייחסת לבקשה האחרונה שנאמרה בברכה,

ומה שאמר רבי עקיבא 'עד ברוך אתה השם', כוונתו שיש עוד המשך לברכה זו לפני חתימת הברכה, אלא שהוא לא ראה צורך להביאה במשנה,

המשך הברכה הוא כדלהלן: "אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. שצריך לומר את שני הפרקים הראשונים של ה'הלל' בסיום אמירת ה'הגדה', לפני שיתחילו לאכול את סעודת החג, וכדברי 'בית הלל'.

ב. שלאחר סיום אמירת ההגדה, צריך לסיים בברכה, ולומר: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים, והגיענו ללילה הזה לאכול בו מצה ומרור",

[ובזמנינו, שאין לנו בית המקדש צריך להוסיף ולומר]: "כן ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו, ברוך אתה השם, גאל ישראל".     

ג. לאחר שמסיים ברכה זו, ישתה את הכוס השניה מארבעת הכוסות, וצריך לשתות את הכוס ב'הסיבה' לצד שמאל,

ולענין ברכת 'בורא פרי הגפן', מנהג בני עדות המזרח, שלא יברך עליה לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה [שרק על הכוס הראשונה והשלישית צריך לברך, ועל הכוס השניה יוצא בברכת הכוס הראשונה, ועל הרביעית בברכת הכוס השלישית],

ואילו מנהג בני אשכנז לברך על כל הכוסות ברכת 'בורא פרי הגפן', [אבל 'ברכה אחרונה' לאחר שתיית הכוס, לא צריך לברך אלא על הכוס האחרונה בלבד], ולכן גם על כוס זו יברך ואחר כך ישתה אותה בהסיבה.

 

 

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד