לימוד משנה - מותר לאשה להתאפר בשבת?

מסכת שבת פרק י' משנה ו'. במשנה שלפנינו נראה האם מותר בשבת לתלוש שערות או חתיכות עור או ציפורן. עוד יבואר האם מותר להתאפר בשבת, והאם מותר לקלוע צמה בשבת, וכן האם יש איסור לתלוש פירות מעציץ שאינו באדמה.

 

פרק י' משנה ו'

 

האם מותר לתלוש שיער בשבת?

במשנה שלפנינו נלמד הלכה זו!

 

אף שבכל הפרקים האחרונים דנה המשנה בדיני מלאכת 'הוצאה', המשנה שלפנינו אינה מדברת על מלאכה זו, אלא על כמה מלאכות אחרות האסורות מן התורה בשבת – 'מלאכת גוזז', 'מלאכת בונה', 'מלאכת צובע', 'מלאכת תולש'.

 

להבנת המשנה יש להקדים ולבאר:

א. אדם שחותך את ציפורני הידים והרגלים שלו או של חבירו בשבת באמצעות כלי המיועד לכך, עובר על איסור תורה הנקרא 'גוזז'.

במשנתינו מובא דיון בין חכמי ישראל, אם איסור זה אמור גם במקרה שגוזז את ציפורניו באמצעות הידים, או שבאופן זה אין איסור תורה אלא איסור מדברי חכמים.

[החכמים גזרו לאסור כל פעולה הדומה למלאכות האסורות מן התורה. הם למדו לגזור גזירות אלו מאחר שכתוב בתורה 'וביום השביעי תשבות', ומשמע ששהתורה מעוניינת שהאדם ימנע מעשיית פעולות הסותרות את מנוחתו. מטעם זה גזירות החכמים בעניני הלכות שבת נקראים 'שבות'].

ב. פעולה של בניית בית אסורה בשבת מטעם 'מלאכת בונה'. חכמי ישראל נחלקו, האם גם פעולות הנעשות בכדי ליפות את גוף האדם נחשבות בכלל איסור זה והעושה אותם עובר על איסור תורה, או שאין בכך איסור תורה מאחר שאין בכך בניה ממשית שהרי זה לא דבר המתקיים לאורך זמן, ויש על כך רק איסור מדברי חכמים.

ג. הצובע עור או בגד בשבת כדי ליפותו עובר על איסור 'צובע'. גם בענין מלאכה זו נחלקו החכמים, האם צביעת הפנים של אדם ליופי [על ידי איפור שנוהגות הנשים לשים על פניהם] אסורה באיסור תורה זה, או שבצביעת פני האדם אין איסור תורה אלא גזירת חכמים.

ד. אדם התולש בשבת צמח שמחובר לקרקע, עובר על איסור 'תולש'. אבל התולש צמח שמחובר ל'עציץ' שאין בו נקב, אינו עובר באיסור תורה, מאחר שאין דרך בני אדם לזרוע צמחים בעציץ כזה, והתורה אינה אוסרת אלא מלאכות הנעשות בדרך המקובלת אצל בני אדם.

בענין זה מובא במשנתינו דיון, אם יש איסור תורה בתלישת צמח מ'עציץ נקוב', כלומר שיש נקב בתחתיתו או בצדדיו,

שלדעת תנא קמא יש בכך איסור תורה, מאחר שצמח כזה יונק מהקרקע ודרך בני אדם לשתול גם באופן זה,

ואילו דעת רבי שמעון שיש בכך איסור מדברי חכמים ולא מן התורה, מאחר שלפי דעתו אין הצמח יונק מהקרקע כשהוא מונח ב'עציץ נקוב', ולכן דינו כמו עציץ שאינו נקוב.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

הנוטל צפרניו זו בזו, או בשניו – אדם שגוזז את ציפורני ידיו או רגליו [או את הצפורניים של חבירו] באמצעות הידים,

וכן שערו, וכן שפמו, וכן זקנו – או שהוא תלש את שער גופו [או שער גוף חבירו] באמצעות הידים,

וכן הגודלת – אשה שעושה צורה של קליעה בשיערה [שהיא עושה משיערה 'צמות'],

וכן הכוחלת – אשה שמאפרת את עיניה בשבת עם 'כחול', כלומר עם איפור בצבע כחול או בשאר הצבעים,

וכן הפוקסת – או שהיא מחלקת את שיער הראש לצדדים [כלומר שהיא עושה 'שביל באמצע', בין שני צידי הראש].

איש או אשה שעושים אחת מהפעולות הללו -

רבי אליעזר מחייב – דעת רבי אליעזר, שנטילת הציפורניים ביד אינה מוגדרת 'מלאכה בשינוי', וכן תלישת שערות הראש או הזקן בידים אינה שינוי, לכן העושה אותם עובר על איסור תורה של 'גוזז',

כמו כן קליעת השיער או פקיסתו לצדדים נחשבת למלאכת 'בונה', מאחר שבכך מתייפה גוף האשה, ומטעם זה גם כחילת העיניים אסורה מן התורה - באיסור 'צובע'. העושה מלאכות אלו חייב 'חטאת' לדעת רבי אליעזר כדין מלאכות שבת האסורות מן התורה.

וחכמים אוסרין משום שבות – 'שבות' היא מילה כוללת לכל גזירות החכמים באיסורי שבת.

[וטעם הגזירות הללו הוא, שכתוב בתורה 'וביום השביעי תשבות' ומשמע שצריך להמנע בשבת מעשיית פעולות הסותרות את מנוחת האדם. חכמים קבעו שכוונת התורה בפסוק זה הוא לאסור פעולות הדומות למלאכות האסורות מן התורה].

החכמים סוברים, שנטילת צפורניים ותלישת שיער בשבת אינן פעולות רגילות, אלא יש בכך שינוי, ולכן אין היא אסורה מן התורה. כמו כן 'גודלת' 'כוחלת' ו'פוקסת' אינן פעולות האסורות מן התורה, שלפי דעתם אין בנין וצביעה אלא בכלים ושאר חפצים, אבל באדם אין בנין ואין צביעה.

 

עכשיו המשנה מלמדת הלכה נוספת בדיני 'מלאכת תולש':

התולש מעציץ נקוב – אדם שתולש צמח הנטוע בתוך 'עציץ' שיש בו נקב בתחתיתו או בצדדיו,

חייב – פעולה זו אסורה מן התורה, ואפילו שלא תלש מהקרקע, שמחמת הנקב העציץ יונק מכח האדמה שבקרקע [מלבד האדמה שבעציץ עצמו, שטבע הצמחים הוא לינק מהקרקע כאשר ישנו חיבור, אפילו כאשר הם מרוחקים ואינם מחוברים ממש לקרקע], לכן הוא נחשב כמחובר לקרקע וחייבים על תלישתו 'קרבן חטאת' ככל איסורי התורה במלאכות שבת.

[המפרשים נחלקו ממה עשוי אותו 'עציץ נקוב' שהתולש ממנו חייב 'חטאת': יש המפרשים שהמשנה מדברת על עציץ העשוי מחרס, אבל העשוי מעץ נחשב כמחובר לקרקע גם אם אין בו שום נקב. ויש שכתבו להיפך, שדוקא בעציץ מעץ יש לחלק בין אם יש בו נקב לאין בו נקב, אבל העשוי מחרס לעולם נחשב כמחובר לקרקע, גם אם אין בו נקב].

ושאינו נקוב – אבל אם הוא תולש צמח הנטוע ב'עציץ' שאין בו נקב כלל, והוא לא יונק מהקרקע,

פטור – אין בכך איסור תורה, שאיסור 'תולש' נאמר רק על תלישת דבר המחובר לקרקע, ומאחר שעציץ זה אינו נחשב מחובר, אין איסור תורה בתלישתו וממילא גם אין בו את חיובי התורה בכפרת 'קרבן חטאת',

אבל פעולה זו אסורה מדברי חכמים, שהם גזרו שלא לתלוש בכל האופנים, גם מעציץ שאינו נקוב.

ורבי שמעון פוטר בזה ובזה – גם התולש צמח הנטוע בעציץ שיש בו נקב אינו חייב 'חטאת' על פעולתו, שלדעת רבי שמעון עציץ שאינו נטוע בקרקע ממש אף פעם אינו יונק מהקרקע, גם כשיש בו נקב.

[אבל במקרה שיש בעציץ נקב גדול מאוד עד שהתבטל ממנו שם 'כלי' מאחר שהוא אינו ראוי לשימוש המיועד לו, גם רבי שמעון מודה שהוא נחשב 'מחובר לקרקע' והתולש ממנו בשבת חייב 'חטאת'].

 

 

הלכה בימינו

 

ההלכות העולות מדברי המשנה הם כדלהלן:

א. אסור לתלוש בשבת צפורניים או שיער מהגוף. אם אדם תלש בשבת שיער או ציפורן בכלי, עבר על איסור תורה של 'גוזז', ואם הוא תלשן בידיו, עבר על איסור 'שבות' מדברי חכמים.

ב. חכמים גזרו שאסור לאשה לקלוע בשבת את שיער ראשה בצורות שונות, מאחר שפעולה זו של ייפוי הגוף דומה למלאכת 'בונה', והחכמים אסרו באיסור 'שבות' כל פעולה הדומה למלאכות שבת.

גם קליעה של שיער תלוש, למשל בפיאה נכרית, אסורה מדברי חכמים מטעם 'שבות', שפעולה זו דומה למלאכת 'אורג'.

ג. חכמים גזרו שאסור לאשה להתאפר בשבת בפניה, מאחר שפעולה זו דומה למלאכת 'צובע'.

ד. אסור מן התורה לתלוש צמח הנטוע באדמה, איסור זה נקרא 'מלאכת תולש'. גם צמח הנטוע בתוך עציץ שיש בו נקב אסור מן התורה, שמאחר שהוא יונק מהקרקע, אנו מחשיבים אותו כאילו הוא מחובר לקרקע.

התולש מ'עציץ שאינו נקוב', אין בו איסור תורה אלא גזירת חכמים, מאחר שפעולה זו דומה ל'מלאכת תולש'. 

הפוסקים נחלקו בפירוש 'עציץ שאינו נקוב', יש שפירשוהו על עציץ העשוי מחרס דוקא, ויש שפירשוהו על עציץ העשוי מעץ, לכן יש לחוש לשתי הדעות, ובין בעשוי מחרס ובין בעשוי מעץ, התולש מהם עובר על ספק איסור תורה של 'מלאכת תולש', אפילו אם הם אינם נקובים.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד