לימוד משנה - למי מותר לעשות מלאכה בערב פסח?

מסכת פסחים פרק ד' משנה ו'. בשיעור זה נראה האם מותר לגמור מלאכה שהתחיל קודם ערב פסח.

 

פרק ד' משנה ו'

 

האם מותר להסתפר בערב חג הפסח?

במשנה שלפנינו נראה מהי ההלכה בזה.

 

כבר למדנו במשניות הקודמות שחכמי ישראל אסרו לעשות 'מלאכה' לאחר 'חצות היום' בערב חג הפסח, למשל שלא לתפור בגדים ולא לגלח את שערות הראש או הזקן וכדומה,

ומהבוקר ועד 'חצות היום' ישנם שני מנהגים שונים בקהילות ישראל, שישנם הנוהגים להמנע מלעשות מלאכה אפילו מתחילת הבוקר של ערב חג הפסח, ויש מקומות שהקילו בזה שמותר לעשות מלאכה עד חצות.

משנתינו מלמדת, שאפילו להנוהגים איסור מלאכה כבר מתחילת הבוקר, מותר לגמור מלאכה שהתחילו לעשותה לפני תחילת הבוקר, ולמשל אם אדם התחיל להסתפר לפני הבוקר של ערב החג ובאמצע התספורת זרחה השמש והתחיל היום, מותר לו לגמור את התספורת,

ודוקא אם המלאכה נעשתה לצורך כבוד החג, למשל בתספורת שהיא כדי שהאדם יראה מכובד בחג, אבל במלאכה שאינה נעשית לצורך החג, אפילו אם התחיל לעשותה לפני ערב החג אסור לגומרה בערב החג.

 

ישנם ארבעה מלאכות שאותם ניתן לעשות במצבים מסויימים גם בימי 'חול המועד' [הימים שבין 'יום טוב' ל'יום טוב' בחגי ישראל]: א. תפירת בגדים. ב. גילוח שערות הראש או הזקן. ג. כיבוס הבגדים. ד. תיקון הנעלים שנקרעו.

במשנתינו מובאים שלש דעות בין חכמי ישראל בענין זה, האם מותר להתחיל לעשות מלאכות אלו לפני 'חצות היום' בערב חג הפסח, להנוהגים איסור מלאכה בזמן זה,

או שגם לפי דעתם הדבר מותר שהרי אפילו ב'חול המועד' שאיסור המלאכה בו הוא חמור יותר התירו חכמים לעשות בו מלאכה במקרים מסויימים, ולכן בערב החג שהאיסור הוא מטעם מנהג בלבד, הדבר מותר לכתחילה בכל המצבים.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר – שאם אדם התחיל לעשות 'מלאכה' לפני תחילת יום י"ד בניסן - ערב חג הפסח, אפילו אם כשזרחה השמש והתחיל היום הוא עדיין לא סיים את המלאכה,

גומרה בארבעה עשר – מותר לו לגמור את עשיית המלאכה גם ביום י"ד עד 'חצות היום',

ואפילו להנוהגים להמנע מעשיית מלאכה כבר מתחילת היום, מאחר והוא התחיל לעשותה לפני כן, מותר לו לגומרה בתחילת היום.

אבל לא יתחיל בה בתחילה בארבעה עשר – שאם הוא לא התחיל לעשותה לפני תחילת היום, אין לו להתחיל ולעשות את המלאכה ביום י"ד אפילו לפני 'חצות היום',

אף על פי שיכול לגומרה – שאפילו שהוא יודע שהוא יוכל לגמור את עשיית המלאכה לפני 'חצות היום' שאז כבר אסור מדברי חכמים לעשות מלאכה, בכל זאת ימנע את עצמו מלהתחיל את המלאכה ביום י"ד,

שעליו לנהוג כמנהג בני מקומו הנמנעים מעשיית מלאכה כבר מתחילת הבוקר של ערב החג,

והלכה זו נאמרה רק למקומות שנוהגים לאסור עשיית מלאכה לפני חצות היום, אבל במקומות שמקילים לעשות מלאכה לפני חצות, מותר גם להתחיל לעשות מלאכה בבוקר יום י"ד בניסן.

וחכמים אומרים: שלש אומניות עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות – כלומר, שאפילו במקומות שנהגו לאסור לעשות מלאכה בערב הפסח לפני חצות היום,

ישנם שלשה סוגי מלאכות שבהם מותר להקל ולהתחיל לעשותם לפני חצות היום בערב פסח, וטעם הדבר: שהם מלאכות הנצרכות ביותר לכבוד החג, ואפילו בימי 'חול המועד' שאיסור עשיית מלאכה בו הוא חמור יותר, התירו חכמים לעשותם במצבים מסויימים,

ואלו הן: החייטים – שמותר לחייטים לתפור בגדים לצורך כבוד החג בערב פסח לפני חצות, שהרי מי שאינו 'חייט אומן' מותר לתפור בגד לצורך החג אפילו בימי 'חול המועד',

ולכן חכמים התירו בערב החג לפני חצות היום אפילו למי שהוא 'חייט אומן' לתפור בגדים לצורך החג.

הספרים והכובסין – שמותר גם לגלח ולספר את הראש והזקן לפני חצות לכבוד החג, וכמו כן מותר לכבס את הבגדים הנצרכים ללבישה בחג,

שהרי ישנם אנשים שהתירו להם את התספורת והכיבוס אפילו בימי 'חול המועד', למשל למי שיוצא מ'בית האסורים' או שהוא הגיע ממדינה רחוקה באמצע ימי החג, והסיבה לכך היא שמלאכות אלו הן נצרכות מאוד לכבוד החג,

ולכן בערב החג לפני 'חצות היום' יש להקל בהם יותר משאר המלאכות ומותר גם להתחיל לעשותם בבוקר יום י"ד בניסן,

וכל ההיתר לעשות את שלשת האומנויות הללו לפי דעת חכמים, הוא דוקא אם יודע האומן שיגמור את מלאכתו לפני 'חצות היום',

אבל אם משער שיתעכב עד לאחר 'חצות היום' אין לו להתחיל במלאכתו, שלאחר חצות המניעה מעשיית מלאכה אינה מכח 'מנהג' אלא הוא איסור גמור מדברי חכמים.

רבי יוסי בר יהודה אומר: אף הרצענים – שלפי דעתו גם מלאכת עשיית הנעלים היא מלאכה נצרכת ביותר, שהרי בשמן שבית המקדש היה קיים התירו חכמי ישראל לעולי הרגלים לתקן את מנעליהם בימי 'חול המועד',

ולכן בערב החג בבוקר יש להקל לעסוק במלאכה זו גם אם לא התחיל לעסוק בה לפני כן,

החכמים חולקים על דעתו של רבי יוסי וסוברים, שמלאכת עשיית הנעלים אינה שונה משאר המלאכות ולכן אין להתחיל לעסוק בה בערב החג, ומה שמותר לעולי הרגלים לתקן את מנעליהם הוא היתר של תיקון דבר קיים אבל בשום מצב לא התירו להתחיל לעשות את המנעלים בימי 'חול המועד'.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

א. מותר לגמור עשיית מלאכה בערב חג הפסח לפני חצות היום, אבל אין להתחיל בזמן זה מלאכה,

וארבעה מלאכות התירו להתחיל לעשותם בערב חג הפסח לפני 'חצות היום' כשהם נעשים לצורך כבוד החג, והעושה אותם יודע שיגמרם לפני 'חצות היום': א. לתפור בגדים. ב. להסתפר. ג. לכבס את הבגדים. ד. להתחיל לתקן נעלים שנקרעו [אבל אין להתחיל לעשות נעלים בזמן זה].  

ב. בני עדות המזרח נהגו להחמיר בהלכה זו גם במקומות שנהגו להקל ולעשות מלאכה בערב חג הפסח לפני 'חצות היום',

ובמקומות שנהגו לאסור מלאכה בזמן זה, אסור אפילו לגמור מלאכה שהתחילו את עשייתה לפני ערב החג, וכן אסור להתחיל לעסוק בארבעת המלאכות הנזכרות.

אבל בני אשכנז נהגו להקל בזה, שאפילו במקומות שנהגו לאסור את עשיית המלאכה בערב חג הפסח לפני 'חצות היום' הקילו בגמר מלאכה בזמן זה,

וכן בהתחלת המלאכות המיוחדות שהזכרנו, ובמקומות שנהגו היתר בעשיית מלאכה לפני 'חצות היום' מותר להתחיל לעשות את כל סוגי המלאכות לפני חצות.

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד