לימוד משנה - מי גנז את ספר הרפואות?

מסכת פסחים פרק ד' משנה ט'. במשנה זו נראה שחזקיה המלך עשה ששה דברים שעל חלק הודו לו החכמים ועל חלק לא הסכימו איתו.

 

פרק ד' משנה ט'

 

אגב המשנה הקודמת בה למדנו על מלאכות שונות שעשו אנשי יריחו שלא כהלכה, משנתינו מוסיפה ומלמדת על דברים שונים שעשה חזקיהו המלך [שהיה מלך יהודה מצאצאי דוד המלך, ומלך בתקופת בית המקדש הראשון] בלא להתייעץ עם חכמי התורה שבדורו,

על חלקם שיבחו אותו חכמי ישראל ועל חלקם אמרו שעשה שלא כהלכה.

 

נראה יחד את לשון המשנה ונסביר:

ששה דברים עשה חזקיה המלך – ואת כל ששת הדברים שעשה, עשאם על דעת עצמו בלא להתייעץ עם חכמי דורו,

על שלשה הודו לו ועל שלשה לא הודו לו – כלומר, שעל שלשה מהמעשים שעשה שיבחו אותו החכמים מאחר שהם היו דברים טובים,

ועל שלשה מהם לא שיבחו אותו מאחר שעשה שלא כדין, אבל לא גערו בו כמו שגערו באנשי יריחו [במשנה הקודמת] מפני 'אימת המלכות'.

המשנה מפרטת את הדברים שעשה כפי ההלכה ושיבחו אותו עליהם:

גירר עצמות אביו על מטה של חבלים, והודו לו – שאביו של חזקיהו, המלך אחז היה רשע ובתקופת מלכותו הוא גרם ליהודים שהתגוררו בארץ ישראל לעבוד עבודה זרה,

ולכן כאשר הוא נפטר הניח חזקיהו את גופתו על גבי מיטה של חבלים כדרך שאר האנשים ולא הניחו במיטה הראויה למלכים,

הוא עשה זאת כדי שיתבזה בכך ויתכפרו לו העבירות שעשה [שהיסורים מכפרים אפילו לאחר המיתה], וגם כדי שיתקדש שם שמים כשיראו היהודים שאפילו למלכים אין כבוד אם הם חוטאים,

ואפילו שכל בן חייב לכבד את אביו גם לאחר מותו, חזקיהו המלך עשה כראוי מאחר שאין מצוה לכבד אב רשע לאחר מותו.

כיתת נחש הנחשת, והודו לו – הדבר השני שעשה כדין, הוא השמדת 'נחש הנחושת',

שכאשר היהודים היו במדבר לפני כניסתם לארץ ישראל הם עשו עבירות וכעונש על כך שלח השם נחשים מסוכנים שינשכו בהם, ועל ידי כך הרבה יהודים החלו למות,

לצורך ריפוי הננשכים ציווה השם את משה רבינו שיעשה דמות של נחש מנחושת וכל מי שיסתכל עליו וישעבד את ליבו למצוות השם יתרפא מנשיכת הנחש,

עם ישראל שמר את נחש הנחושת שעשה משה רבינו במשך הדורות הבאים, אבל בדורו של חזקיהו המלך שעם ישראל היה מקולקל ורבים מהם היו משתחווים לפסלים,

היו יהודים רבים שטעו לחשוב שגם לנחש נחושת יש כוחות מיוחדים והיו עובדים ומשתחוים לו כמו שהיו עובדים לפסלים, ולכן כאשר חזקיהו המלך השמיד את כל הפסלים בארץ ישראל הוא גם השמיד את נחש הנחושת,

מעשה זה הוא מעשה טוב והגון, כדי למנוע מהיהודים לטעות ולעבור על העבירה החמורה של 'עבודה זרה' ולכן שיבחוהו החכמים על כך.  

גנז ספר רפואות, והודו לו – 'ספר הרפואות' הוא ספר שבו היה כתובות צורות ריפוי של מחלות רבות, וכאשר ראה חזקיהו המלך שהיהודים בדורו טועים וחושבים שהצמחים מרפאים ולא היו נכנעים להשם בזמן מחלתם ולא היו שבים בתשובה על העבירות שעשו, הוא גנז ספר זה במקום מסתור,

גם על מעשה זה שיבחוהו חכמים, מאחר שזה גרם שהחולים יכנעו לפני השם ויאמינו בו וישובו בתשובה על מעשיהם הרעים. 

על שלשה לא הודו לו:  

קיצץ דלתות של היכל ושיגרן למלך אשור, ולא הודו לו – שכאשר סנחריב מלך אשור הגיע להלחם ולכבוש את ארץ ישראל, סיכם עמו חזקיהו המלך שבתמורה להוצאת חיילי אשור מהעיר ירושלים ישלמו לו היהודים מס כבד של זהב,

ולאחר שאסף חזקיהו זהב רב וראה שעדיין לא השלים את הכמות שהתחייב לשלם למלך אשור, הוא קיצץ את דלתות ה'היכל' שבבית המקדש ומסר אותם למלך אשור,

מעשה זה היה בניגוד לדעת חכמי דורו, שהם סברו שהיה צריך להתאמץ יותר ולקחת זהב ממקומות אחרים, וכמו כן היה עליו לבטוח בהשם שיזמין לו זהב אחר, כדי שלא יהיה צורך בהוצאת זהב מביתו של השם - מ'בית המקדש'. 

סתם מי גיחון העליון, ולא הודו לו – שכאשר התקרב סנחריב מלך אשור להלחם ולכבוש את העיר ירושלים, הורה חזקיהו המלך לסתום את מי 'מעיין הגיחון' העובר סביב העיר ירושלים כדי שהחיילים האשורים לא יהנו ממימיו,

אבל חכמי ישראל סברו שלא היה לו לעשות כך, מאחר שסברו שחזקיהו היה צריך לבטוח בהשם ולסמוך על נבואת ישעיהו הנביא שאמר לו בשם השם: "וגנותי אל העיר הזאת להושיעה", וסתימת המעיין הוכיחה שהוא לא סומך לגמרי על נבואת ישעיהו.

עיבר ניסן בניסן, ולא הודו לו – התורה מצווה שחג הפסח תמיד יהיה בתקופת האביב ולא בחורף, אבל מאחר שאנו סופרים את הימים והחודשים לפי התחדשות הירח בכל חודש [שבכל חודש הירח נולד מחדש ב'ראש חודש', חידוש זה נעשה מאחר וכדור הארץ עומד בין השמש לבין הירח, ובסוף החודש הוא בקו שוה ביניהם והשמש לא מאירה על הירח ולכן לא ניתן לראות אותו, ולאחר מכן הכדור זז הצידה עד שבאמצע החודש הוא לא מסתיר כלל את אור השמש על הירח ואז הירח נראה בעיגול מלא],

ובמשך שנים עשר חודשים של התחדשות הירח עדיין לא מושלמת 'שנת החמה' [הסיבוב שמשלים כדור הארץ סביב מערכת השמש, ועל פיו נקבעים ארבעת עונות השנה],

אלא חסרים עוד אחד עשר יום להשלמת עונות השנה, וכך עלול חג הפסח לחול בכל עונות השנה, שבכל שנה הוא מקדים באחד עשר יום כלפי עונות השנה,

לכן פעם בכמה שנים [בדרך כלל פעם בשלש שנים] צריך 'לעבר' את החודשים, כלומר להוסיף חודש אחד נוסף על חודשי הירח [כלומר לעשות חודש מסויים פעם נוספת], וכך יחזור המצב לקדמותו שחודש ניסן יצא בזמן האביב במקביל לשנת השמש,

מאחר ועיבור השנה נעשה לצורך חג הפסח, את 'חודש העיבור' צריך להוסיף סמוך לחג הפסח לפניו, וקבעו החכמים שתמיד יש לעבר את חודש אדר שעושים פעמיים אדר - 'אדר ראשון' ו'אדר שני' ואין לעבר שום חודש אחר,

בנוסף קבעו החכמים שאם כבר התחיל חודש ניסן אין לעבר את השנה אפילו אם יש לכך צורך לתקופת חג הפסח.

חזקיהו המלך הומלך על ישראל סמוך לחג הפסח, ובאותו זמן רוב העם היו טמאים מחמת שחטאו בעבודה זרה, וכדי שיספיקו להטהר לפני חג הפסח ויוכלו לעשות את חובות החג [הקרבת 'קרבן פסח' ו'קרבן חגיגה'] חזקיהו 'עיבר את השנה' והוסיף חודש נוסף לפני חג הפסח,

אבל מאחר ובאותו זמן כבר עבר כל חודש אדר [ביום השלושים לחודש אדר] ואותו יום כבר היה ראוי להיות 'ראש חודש ניסן', לא הסכימו עמו חכמים, שהם סברו שגם ביום זה אין לעבר את השנה שזה נחשב כעיבור חודש ניסן.

 

הלכה בימינו

 

וההלכה שיוצאת לנו למעשה מהמשנה:

אדם לא חייב לכבד את אביו אם הוא רשע שעושה עבירות רבות ולא שב בתשובה עליהם, ויש אומרים שאפילו אב רשע צריך לכבד כשהוא חי מאחר שהוא יכול עדיין לשוב בתשובה ולתקן את מה שעשה,

אבל אדם שאביו היה רשע ומת, מאחר שהוא כבר לא יכול לתקן את מעשיו אין מצוה לבן לכבדו.

 

 

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד