לשמור שבת ב..הוליווד! / סיפור אמיתי

הסיפור הבלתי ייאמן על השבת של הקומיקאי מהוליווד שלא עוזבת אותו עד היום.
מאומת עם פרטים מלאים:
הגדל

זמן קצר לאחר שהתחלתי לשמור שבת, קיבלתי את תפקידי הראשון כחבר בצוות כתיבה של סיט-קום (קומדיית מצבים). דרך אגב, הקומדיה הזו זכתה במקום ה-99 בדירוג הרייטינג, מתוך 99 התוכניות המדורגות... לא שזה משנה משהו בסיפור, אבל תמיד חשבתי שזה משעשע.


בשבוע הראשון לא היה הרבה לעשות, וזה היה באוגוסט, זמן שבו השמש שוקעת מאוחר יחסית, אז סיימנו לעבוד לפני שהתעורר איזשהו קונפליקט. השבוע השני היה שונה. יום ששי הלך וקרב לקיצו, ואנחנו סיימנו בשעה שאפשרה לי להגיע הביתה בדיוק להדלקת נרות. גרתי קרוב לסטודיו, אז כל עוד היינו סוגרים עניינים בזריזות, הייתי מצליח להגיע הביתה ממש ברגע האחרון.
ואז הגיע יום ששי נוסף. הייתה זו אחת מאותן פגישות שרצתה נואשות להסתיים, אבל בכל פעם שזה כמעט קרה, מישהו העלה נקודה נוספת, ואז עוד אחת. ישבתי מול חלון גדול וראיתי איך השמש שוקעת ושוקעת לעבר קו הרקיע. בסופו של דבר, היא הגיעה לנקודה שבה אם לא הייתי קם ועוזב מיד, לא הייתי מצליח להכניס את השבת.
לא ידעתי מה לומר או לעשות. מכיוון שלא היה לי ניסיון קודם של שמירת שבת במקום העבודה, לא חשבתי לדון על כך מראש עם מנהלי ההפקה שלי. מה שכן ידעתי, זה שכמה דקות לפני השקיעה זה לא הזמן המתאים להיכנס לדיון על אמונותי הדתיות. במילים אחרות, הייתי תקוע. אז עשיתי את הדבר היחיד שעליו הייתי יכול לחשוב: קמתי, ובלי שום רעש, עזבתי. הם בטח חשבו שאני יוצא לשירותים, אבל לא חזרתי.
אני זוכר שחשבתי בזמן שרצתי למכונית, שבתור יום מנוחה השבת גורמת להרבה יותר לחץ מכפי שניתן היה לצפות... הייתי מוכרח לדבר עם מנהלי ההפקה, להסביר את מצבי, ולקוות שהם יתחשבו.
לאחר סוף השבוע, ניגשתי אליהם עם השותף שלי, ושאלתי אם אוכל לעזוב כמה שעות מוקדם יותר בימי ששי, כדי שאוכל לשמור שבת. הם אמרו "לא". ואז שאלו אם אני עדיין רוצה לעשות את זה, כי אם כן, הם הולכים למצוא לי ממלא מקום. במלים אחרות, או שאתה עובד בשבת, או שאתה מפוטר.


כשחזרתי הביתה, התקשרתי לסוכן שלי. הוא שאל אותי מה אני רוצה לעשות. אמרתי לו שאני לא מתכוון לעבוד בשבת. הוא ענה לי שאם ככה, אני יכול לשכוח מעבודה בטלוויזיה.
זה היה רגע של הלם. אילי ההון ההוליוודיים מוכרים באמירה שלהם: "אתה לא תעבוד בעיר הזאת שוב!" - אבל אני חשבתי שהם אומרים את זה רק בסרטים. ועכשיו, הנה הם אומרים את זה, ולא רק שהם באמת אומרים את זה – הם אומרים את זה לי!
למחרת, אמרתי לשותף שלי שאני לא יוצא לעבוד. הוא הבין, אבל הסביר לי שהוא מתכוון לנסות להישאר בעסקי הסרטים, בלעדי. לא כעסתי. הוא אפילו לא היה יהודי. לא רק זה, אנשים מנסים במשך שנים לפרוץ לתוך ענף ה'סיט-קום'. גם בשבילו זו הייתה פריצת דרך גדולה, וזכותו המלאה הייתה לבדוק לאן היא מובילה.
מבחינות רבות, היו אלה הרגעים הקריטיים ביותר בחיי.


עליכם להבין: הייתי אז בשיא ההצלחה. השגתי את מטרת לימודיי בהארווארד: כתיבה סאטירית וכניסה להוליווד.
למרות כל זאת, משהו היה חסר. שמעתי רעיון שקשור לזה, שבמשך שנים ייחסתי בטעות לרב חסידי מהמאה ה-19. רק אחר כך נודע לי שהוא נאמר על ידי רוכב אופנוע מקועקע בשיקום. אבל לא רק שזה לא הפחית מערך התובנה, אני חושב שזה הפך אותה לפשוטה וברורה יותר.
הוא אמר: "כולנו נבראנו עם חלל בצורת הא-ל בתוכנו". אנחנו מנסים למלא אותו בהישגים מקצועיים, בסמים, במערכות יחסים, בכסף, אבל אף אחד מהדברים האלה לא יכול למלא אותו באמת מלבד הא-ל, משום שזה חלל בצורת הא-ל.
החברה המודרנית רואה באופן ציני את הדת כמפלט, אבל אין דבר רחוק יותר מהמציאות. השאיפה לרוחניות היא ביטוי של כמיהה שהוטבעה בתוכנו על ידי האלוקים עצמו. אצל חלק מאיתנו הקול הפנימי מתגבר בעקבות אירוע טראגי. אצל אחרים, ואני בכללם, הוא מתגבר בזמנים של הצלחה ושפע. הוא אומר: כל ההזדמנויות האלה נהדרות – אבל בטוח שיש עוד משהו בחיים!
כבר לא הייתי משוכנע שטיפוס עיוור במעלה סולם ההצלחה עומד להוביל אותי למקומות טובים יותר ויותר. הייתי מוכרח לברר לאן לוקחת אותי ההצלחה, ואולי אפילו חשוב יותר, מתי היא תמנע ממני להמשיך להתקדם. הבנתי, שאם לא אוכל לקחת אתי לַמסע את הנשמה, אז לא משנה עד כמה ארחיק לכת – בסופו של דבר זו תהיה דרך ללא מוצא.
הלחץ היה קשה. עמדתי לאבד את המשרה שלי, את השותף שלי, ואמרו לי שלא אמצא שוב עבודה בטלוויזיה. איכשהו, למרות כל זאת, נשארתי רגוע. אולי לא אעבוד בתחום הנבחר שלי, אבל בלבי ידעתי ששום דבר רע לא יכול לצאת משמירת שבת.


בימים שלאחר מכן, נכנסו הסוכנים שלי לתמונה, ונפגשו עם ראש הסטודיו ומנהלי ההפקה. לתדהמתי, מאחורי דלתיים סגורות, כל הצדדים התגלו כמעריכים ותומכים. לא פוטרתי!
היום, לפני שאני מקבל עבודה, אני תמיד מדבר על שמירת השבת. למרות הסטריאוטיפים שיש לאנשים על תעשיית הבידור, אני תמיד מתרגש מהתגובה החיובית של יהודים ושל לא-יהודים לנושא.
היהדות מלמדת שכשאתה נמצא בתוך קושי, אתה מוכן לתת הכל כדי שהוא יעבור; אבל אם הצלחת לעבור אותו בהצלחה, לא היית מחליף את הניסיון הזה בעד שום הון שבעולם. אלוקים נתן לי מתנה נפלאה. הוא היה יכול לעשות את כל התהליך יותר קל בשבילי, אבל הוא נתן לי את ההזדמנות לעמוד על אמונותיי. אולי זו הסיבה שהאירוע הותיר בי את טעמו הטוב של הרגע שבו אני הכי גאה בחיי.
מאז, החיים כבר לא חזרו להיות כפי שהיו. כשמגיע יום ששי והשמש עומדת לשקוע, לא משנה מה קורה, לא משנה כמה אני עסוק – הכל נעלם, והשבת היא הדבר היחיד שנותר. שבת קודש.

 

*דויד זקס מתגורר עם אשתו וילדיו בלוס אנג'לס, שם הוא כותב ומפיק תוכניות טלוויזיה. בין התוכניות שכתב: "משפחת סימפסון", "מלקולם באמצע" ו"מפגשים מהסוג האישי".

 

(מוגש ע"י ארגון אש התורה)

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד