כשגיא נכשל שוב בחטאים מהעבר

הוא חזר על הרגלי העבר בצורה שבחיים לא חשב שיקרה לו שוב.
שמעתי את דבריו של שגיא, וידעתי שהוא טועה טעות מרה. הסברתי לו שזה לא עובד ככה בעבודת ה'. אין דבר כזה להתייאש. אם נפלת אתה מתרומם, מתנער וממשיך הלאה. מי שנכנע לקשיים מפסיד במלחמה.
הגדל

את שגיא פגשתי בכניסה לבית הכנסת השכונתי ביישוב הגלילי בו אנחנו מתגוררים. ראיתי אותו יושב בצד בעיניים כבויות, משחק בסמארטפון החדש שעבר שדרוג לפני ימים אחדים. אני מכיר את שגיא כבר כמעט שנה. הוא היה מגיע בקביעות לתפילת מנחה וערבית בבית הכנסת שלנו, ומשתתף בשיעור תורה בין שתי התפילות.

אבל בתקופה האחרונה שגיא כבר לא מה שהוא היה. האור שהיה בעיניים שלו כבה, וההתלהבות שלו מקיום המצוות פחתה באופן ניכר. על ראשו עדיין מונחת הכיפה, הוא עדיין מניח תפילין מדי יום, כך סיפר לי, אבל הלב כבר לא נמצא כאן. הראש כבר מונח במקומות אחרים. במקום להתחזק ולעלות מעלה מעלה, הוא נחלש ולאט לאט יורד במדרון תלול, מאבד את כל ההישגים הרוחניים שהשיג בשנה החולפת.

החלטתי שאני לא מוותר לו. יצאתי איתו להליכה רגלית בין בתי השכונה, ולאחר שהתרחקנו קמעא מבית הכנסת פניתי אליו בשאלה ישירה וביקשתי שיספר לי מה עובר עליו: "מה קרה שגיא", שאלתי אותו. "אתה כבר לא מאמין שיש בורא לעולם? אתה כבר לא מאמין בתורה הקדושה?".

"בטח שאני מאמין", השיב לי שגיא, כמעט נעלב. "האמונה שלי נשארה בדיוק כמו שהיתה. זה לא קשור בכלל".

ואז הוא התחיל לדבר, סיפר את כל מה שמציק לו.

מתברר ששגיא נכשל בחטא חמור מאוד. אחרי שהוא כבר התקדם יפה ולמד תורה בקביעות, הוא נפל לחטא שנחשב לנפילה גדולה מאוד עבורו. הוא חזר על הרגלי העבר בצורה שבחיים לא חשב שיקרה לו שוב.

זה שבר אותו: "אם אחרי שכבר התקדמתי כל כך נפלתי לכזה מקום נמוך", הוא אמר לי, "אז איך אני יכול להמשיך להתקדם? מי אומר שאני לא אפול שוב למקומות נמוכים כאלו, ואולי אפילו נמוכים יותר?!".

זהו. הוא נשבר.

שמעתי את דבריו של שגיא, וידעתי שהוא טועה טעות מרה. הסברתי לו שזה לא עובד ככה בעבודת ה'. אין דבר כזה להתייאש. אם נפלת אתה מתרומם, מתנער וממשיך הלאה. מי שנכנע לקשיים מפסיד במלחמה.

אבל זה לא עזר כלום. הדיבור שלי נפל על אוזניים אטומות, והמילים שלי לא נכנסו ללב של שגיא שהיה מלא עצב וייאוש.

הרגליים שלנו ממשיכות לצעוד, אבל הראש שקוע בשיחה. והנה לפתע אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים בקצה היישוב השוכן על צלע הר. אנחנו מתבוננים אל הנוף המדהים שנשקף לנגד עינינו, ולא יכולים שלא להתלהב ממנו. "תראה איזה יופי", פולט שגיא אחרי שתיקה קצרה. "הכל כל כך פורח בעונה הזאת של השנה. הכל מלבלב ומתחדש".
השמש כבר החלה לשקוע, היינו צריכים לחזור לבית הכנסת ולהתארגן לתפילת ערבית. אבל לפני שסבתי על עקבותי, אמרתי לשגיא: "אתה יודע איך הנוף הזה נראה בסוף הקיץ? המון המון עשבים יבשים בין העצים הירוקים. אחר כך מגיע החורף והכל הופך רטוב ובוצי. רק לקראת סוף החורף מתחילה הפריחה, זרעוני הפרחים שנטמנו באדמה לפני שנה מתחילים להנביט פרחים חדשים, שפורחים בשלל צבעים וממלאים את העמק ביופי בראשיתי שאין שני לו.

"תאר לך מה היה קורה אם הפרחים היו מסרבים לפרוח, רק כי בשנה שעברה הם נבלו וכמשו. מה היה קורה אילו היו העצים מסרבים לשלח ענפים חדשים, רק בפעם הקודמת היה מי שדאג לגזום ולקצוץ אותם.

"אם בצומח זה כך, על אחת כמה וכמה שבבני האדם זה עובד כך. אף אחד לא יכול להיות במצב של פריחה תמידית. לכל אחד יש רגעים שבהם הוא נובל, נופל, נכמש ומתייבש.

"זאת לא חכמה להתבכיין ולשקוע בייאוש עמוק. החכמה היא לשוב ולפרוח שוב ושוב. כמו האביב. הפרחים מסכנים, הם צריכים לחכות שנה שלמה עד שיבוא אביב נוסף, אבל אנחנו? אנחנו יכולים להביא את האביב שלנו בכוחות עצמנו, אנחנו יכולים להתחיל לפרוח, והקדוש ברוך הוא כשיראה שאנחנו מנסים בכל כוחנו להתקרב אליו, בוודאי יושיט לנו עזרה וסעד ממרומים, ויביא לנו אביב חדש, ופריחה מיוחדת במינה".

את תפילת ערבית, כבר התפלל שגיא בכל הכח וההתלהבות, ואתם יודעים מה? גם אני התפללתי עם התלהבות מיוחדת, כפי שכבר לא התפללתי זמן רב.

מסתבר שהשיחה הזאת היתה חשובה לא רק לשגיא, אלא גם לי עצמי היה מה ללמוד ממנה.

שאל את הרב
דלג על שאל את הרב

שאל את הרב

 

 

 כאן תוכל להפנות לרב את שאלתך, הרב ישתדל לענות בהקדם האפשרי.
התשובות נשלחות ישירות למייל השואל. לשליחה יש למלא את הטופס המופיע כאן:

*
רשימת תפוצה


 

מאמרים חדשים
דלג על מאמרים חדשים

מאמרים חדשים

     

 

הצחוק יפה לבריאות

אז מה, זהו? יותר אסור לצחוק? תשובה עפ"י ההלכה

 


    

 הוראות יצרן 

האם זה תקף גם ביחס לחיינו? קרא את ההוראות!


   

 

מחפשים סגולות? 

שלשה ספורים, סגולה אחת! אף פעם לא יזיק לדעת!


    מבחן בגרות

היכן נמצאת הבגרות האמיתית? אקטואלי להיום


   

חשיבות עניית אמן

אז שכחתי לענות אמן. מה כבר קרה? כנסו ותקראו ספור

עבור לתוכן העמוד