איך זה ייתכן שאני לא יודע מה הכי טוב לי?

אומרים שהקב"ה יודע יותר טוב מאתנו מה טוב לנו, והוא יודע אם מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה באמת הטובה האמיתית שלנו. אבל איך זה ייתכן שאני לא יודע מה הכי טוב לי?
הגדל

 

 

   

שאלה:

אומרים שהקב"ה יודע יותר טוב מאתנו מה טוב לנו, והוא יודע אם מה שאנחנו מבקשים עכשיו זה באמת הטובה האמיתית שלנו. אבל איך זה ייתכן שאני לא יודע מה הכי טוב לי?

 


 

   

תשובה:
הפעם אני אתן לשני סיפורים מהגמרא לענות במקומי, ולהראות לך שאדם לא יודע מה טוב לו באמת, לא משנה כמה טוב הוא מכיר את עצמו.

מסופר בגמרא (תענית כ"ג:), על רבי מני, שהיה נמצא הרבה אצל רבי יצחק בר אלישיב. יום אחד אמר רבי מני לרבי יצחק בר אלישיב, שהעשירים של בית חמיו, מרוב שהם עשירים הם מצערים אותו. ביקש רבי מני מרבי יצחק בר אלישיב שיברך אותו שהוא ינצל מהם, אז רבי יצחק בר אלישיב ברך אותו,

 

שהעשירים של בית חמיו יהיו עניים כדי שלא יצערו אותו, וכך באמת היה. אלא שאז הם העשירים שהפכו לעניים באו אל רבי מני, ואמרו לו שייתן להם פרנסה, עד שהוא לא היה יכול לסבול זאת יותר. הלך וסיפר זאת לרבי יצחק בר אלישיב. ברכו רבי יצחק שהעשירים יהיו עשירים שוב, וכך באמת היה.


הנה אתה רואה, שאפילו שהיה נראה שטובתו של רבי מני היא, שהם יהיו עניים כדי שלא יצערו אותו, בכל זאת, ברגע שהם נהיו עניים, ראה רבי מני שזה הרבה יותר גרוע בשבילו.


הנה עוד סיפור על רבי מני, ששוב בא לרבי יצחק בר אלישיב ואמר לו שאשתו לא מקובלת בעיניו מפני שהיא לא נאה. שאל אותו רבי יצחק: "מה שמה?" השיב רבי מני ששמה חנה. אמר רבי יצחק: "תתייפי, חנה", ומיד נהייתה יפה. אבל פתאום חנה התחילה להתגאות על בעלה, מפני שהיופי שלה גרם לה לגאווה. הלך רבי מני וסיפר זאת לרבי יצחק. אמר רבי יצחק: "תחזור חנה לשחרוריתה", כלומר למה שהיתה קודם, וכך באמת היה.

שוב אנחנו רואים שגם אדם שמכיר את עצמו היטב, ומי כמו האנשים הצדיקים האלה הכיר את עצמו היטב, בכל זאת לא יודע מה טוב לו באמת.

עבור לתוכן העמוד