מעט חשש

הגדל
 

שאלה:

שלום אני נער דיי צעיר בן לאמא חולנית, ועליה נסובה כל השאלה. אמי אשה חולה, שאיך אומרים? לא מקפידה על בריאותה בלקיחת התרופות וכו׳ לצערי. מכיוון שאני היחיד שמודע למחלתה, והיחיד שמתפלל לרפואתה, תמיד לקראת הימים הנוראים אני מתמלא במעין ״פחד״ לגבי מה שיהיה עם אמי בשנה הקרובה שלאחר ראש השנה ויוה״כ. אני מרגיש שיש לי צורך לעשות ה-כ-ל כדי להתפלל חזק שאמי תעבור את יום הדין עם גזר דין טוב לשנה הקרובה. דבר זה פוגע במנוחתי, ומשרה עליי לחץ גדול מאוד. כמובן, אני מעוניין להתפלל לרפואתה, אבל אני עדיין מרגיש שכל עול התפילה עבורה נמצא עליי, וזה מוציא אותי משלוותי, ומשרה עליי לחץ ולעיתים גם פחד כלשהו. אשמח לקבל (לקרוא) חיזוק בעניין, ולהרגיש קצת יותר רגוע בכל הקשור לנושא הזה.


תשובה:

שלום רב
צר היה לי לקרוא על מצבה הבריאותי של אמך. יהי רצון שבעזרת השם בקרוב תשלח משמים רפואה שלמה לאמך, ותראו במשפחתם רק שמחות כל הימים.
 
לגבי שאלתך, זה ברור שעלייך לעשות כמיטב יכולתך עבור בריאות אמך, הן במה שקשור להשתדלות הטבעית, כגון להשתדל אם זה באפשרותך, שהיא תיקח את התרופות המתאימות, והן במה שקשור להשתדלות הרוחנית, שזה אומר התחזקות בלימוד תורה ובקיום מצוות ותפילות ואמירת פרקי
תהילים.
 
עם זאת, עלינו תמיד להתחזק באמונה שלמה שיש לנו אבא שבשמים שמנהיג אותנו באופן הכי טוב והכי מועיל, ומעולם לא יצא ולא יצא ממנו משהו רע. גם הדברים שנראים לנו כרעים, באמת הם באים אך ורק לטובתנו, ורק מחמת קוצר הבנתנו את הנהגת הבורא ומיעוט חכמתנו לעומת חכמתו יתברך, אנו לא יכולים להבין את הטוב שיש בכך.
 
לכן אתה צריך להיות רגוע, ולדעת שהשם יתברך מסדר את חייה של אמך בדיוק כפי שנכון לעשות. אנשים שיש להם מחלות, זה לא בא סתם, זה בא בעבור מטרה רוחנית ותכלית אמתית. אנו מצווים לעשות את הכל בשביל להיות בריאים, משום שזה חלק מהתפקיד שהטיל עלינו הבורא, אך לא להיות לחוצים ומתוחים מכך. סוף כל סוף מדובר על מצוה, ומצוה עושים בשמחה.
 
אתה גם יכול לבקש מאחרים שיזכירו את אמך בתפילה או שיכוונו עליה בתהילים שהם אומרים או בלימוד תורה. אתה לא צריך לספר להם שמדובר על אמך, אפשר לומר, אם הם ישאלו מי זו, שביקשו ממך להתפלל על מישהי חולה.
 
דוד המלך עליו השלום אומר בספר תהילים שאדם צריך להיות "כגמול עלי אמו", דהיינו כמו שהרבה פעמים רואים תינוק בוכה מחמת רעב, שברגע שאמו מרימה אותו לחיקה הוא נרגע, למרות שעדיין לא בא אוכל לפיו, וזאת משום שהוא מרגיש כעת בידיים טובות ואוהבות, ושאין לו מה לדאוג כלל, הרי אמא שלו תדאג לו לכל מה שהוא צריך, כך אנו צריכים להרגיש כנתונים בחיקו של אבינו שבשמים, וגם באופן שעדיין חסרים לנו דברים בחיים ולא הולך לנו כפי שהיינו רוצים והעתיד לוקה בערפל, אנו צריכים להיות רגועים ושלווים, משום שאנו נמצאים ב"ידיים טובות", אנו בידיו האוהבות של אבינו שבשמים, הוא נמצא איתנו בכל צעד ושעל, שומר עלינו ודואג לנו.
 
כתיבה וחתימה טובה
יעקב

 

עבור לתוכן העמוד