האם אני עובד על עצמי?

הגדל

 


 

   

שאלה:

הבנתי שחשוב מאוד להיזהר ולא לומר בפה שלי שאני רוצה לעשות משהו רע כי זה יכול לקרות, אבל אני גם לא יכול תמיד לומר בפה שלי שאני רוצה לעשות את רצון השם,

 

כי מה אני אעשה שהרבה פעמים אני לא מרגיש בכלל, לצערי, שזה הרצון שלי? האם אני צריך לרמות את עצמי ולהוציא שקר מהפה שלי?

 


 

   

תשובה:

 

אתה שואל שאלה טובה. בוא ותשמע את הדבר הבא. יש הרבה דינים בתורה שהאדם צריך לעשות אותם מרצונו, ולא בכפיה. לכן, אם גוי מכריח יהודי לגרש את אשתו, אפילו אם היהודי כתב גט וגירש את אשתו, היא לא מגורשת.

אבל אם לפי דין תורה היהודי חייב לגרש את אשתו, אפילו אם האדם אומר שהוא לא רוצה לגרש אותה, אז בית דין מכריחים אותו, עד שהוא אומר שהוא רוצה לגרש. ויש להם רשות אפילו לומר לגוי שיכה את היהודי עד שהיהודי יסכים לתת גט. ועכשיו נשאלת השאלה, מה ההבדל בין שני המקרים. הרי בשני המקרים האדם לא רוצה לגרש, ולמה במקרה הראשון הגט פסול, ובמקרה השני הגט כשר?

את השאלה הזאת שואל הרמב"ם (הלכות גירושין הלכה כ'), והוא עונה: שני המקרים בכלל לא דומים. במקרה הראשון היהודי לא רוצה בכלל לגרש, והוא מגרש רק כי הגוי מכריח אותו לגרש, ולכן הגט הוא לא אמיתי. אבל במקרה השני, שבו לפי התורה האדם צריך לגרש, אז ברור שכל יהודי בתוך הלב שלו רוצה לקיים ולעשות את כל התורה, לכן ממילא, בתוך הלב שלו זה באמת הרצון שלו. לכן, כשהוא מגרש, הגירושין הם מרצונו, והגט הוא גט כשר אפילו שהוא נעשה בכפיה גמורה.

ועכשיו אביא לך את לשון הרמב"ם כדי שתראה את הדברים במו עיניך. אומר הרמב"ם, "אבל מי שתקפו יצרו הרע לבטל מצוה, או לעשות עבירה, והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו, או עד שנתרחק מדבר האסור לעשותו, אין זה אנוס ממנו (הכוונה שאין זה נקרא שהכריחוהו לעשות דבר שהוא לא רצה לעשות), אלא הוא אנס עצמו בדעתו הרעה, לפיכך זה שאינו רוצה לגרש (במצב שהוא חייב לגרש על פי התורה) מאחר שהוא רוצה להיות מישראל, ורוצה הוא לעשות כל המצוות, ולהתרחק מן העבירות, ויצרו הוא שתקפו, וכיוון שהוכה עד שתשש יצרו ואמר רוצה אני, כבר גירש לרצונו".

הנה אתה רואה שברור שכל אחד מישראל בתוך הלב שלו, רוצה באמת לעשות את רצון השם, לכן ברור שאתה יכול לומר בפה מלא שהרצון שלך הוא לעבוד את השם יתברך, כי זה באמת הרצון האמיתי שלך, וזה לא שקר.

 

עבור לתוכן העמוד