תענוגי העולם הזה

לפעמים קשה לי מאוד לראות ולקבל את האמת המרה על הנאות העולם הזה.
הגדל

 


 

   

שאלה:

לפעמים קשה לי מאוד לראות ולקבל את האמת המרה על הנאות העולם הזה.

 


 

   

תשובה:

אורח הגיע לבקר את ידיד שלו. כשהאורח היה צריך ליטול ידיים, הוא נכנס למטבח, הריח ריח סירחון נורא ואיום ומיהר לבדוק מאיפה מגיע הסירחון הזה. מצא האורח צלחת שמונחת על צלחת אחרת וחשב שאולי כאן נמצא הפתרון לתעלומה.

 

הוא הרים את הצלחת העליונה ובאמת גילה את המקור של הסירחון: הוא ראה הרבה תולעים שחורות מתפתלות בצלחת התחתונה. הוא ניסה להבין איך זה קרה, וראה שיש שם חתיכת עוף ששכחו אותה בזמן הבישולים, וכשעברו כמה ימים החתיכה הסריחה והעלתה תולעים.

כשהוא ראה את זה הוא הבין שזה בעצם גם הסוף של כל אדם, ולכן בשביל מה לחפש עוד ועוד תענוגים בעולם הזה כשזה יהיה סופו של האדם?

 

וזה מה שכתוב במשנה באבות: "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עבירה... ולאן אתה עתיד לילך? למקום עפר רימה ותולעה". וכשתסתכל ותפנים את הדבר הזה, תגיע לרצון חזק לעבוד את השם יתברך, כי תרגיש בעצמך כמה שטותי ומגוחך לחשוב כל היום איך לחפש כאן בעולם עוד ועוד תענוגים שלא נשאר מהם שום דבר, בלי לזכור מה יהיה הסוף של האדם. ואשרי האיש שמבין כשהוא עדיין בחיים, שהמטרה שלנו בעולם היא רק להכין לעצמנו את העולם הבא, כמו שאומרת המשנה שהעולם הזה הוא כפרוזדור שמוליך לטרקלין.

 

אסביר לך דבר חשוב מאוד: מי שמחפש ורודף אחרי תאוות העולם הזה, אפילו כאן בעולם הזה אין לו שום נחת ותענוג. כי כל זמן שאין לו את מה שהוא רוצה, כבר קשה לו מאוד, וכשהוא סוף סוף משיג את מה שהוא רצה, אז מיד הוא מתחיל לרצות דבר אחר. כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה (מדרש קהלת רבה פרשה א'. יג.), "יש לו מנה (מאה) רוצה מאתיים", וגם "אין אדם מת וחצי תאוותו בידו", כלומר שאין אחד שישיג אפילו חצי מהתאוות שלו, כי תמיד הוא רוצה יותר. לכן תבין שבכלל לא כדאי לחפש ולרצות את תאוות העולם הזה.

עבור לתוכן העמוד